קרדיט לפני ריד על הסיפור המקורי

כי אם חיפשתם את הגרסה הטראשית של היפה והחיה עם אידיאל יופי גברי לא עדכני, לפחות לא בעיני הבנות בישראל, הנה אתם מקבלים אותה.

התקציר המקורי:

עכשיו לסיפור הזה יש שתי גרסאות: אחת רצינית ואחת קומית. הרצינית נכתבה כי וואלה, לקונספט עצמו יש פוטנציאל. חבל שהוא נהרס על ידי הרצון למכור ומה יותר מוכר מלמכור ספרים אירוטיים לנשים? כאילו הרבה דברים, אבל כמו שאמרו במלכות יופי אמרו: "מיניות של אישה לא אמורה לגרום לה להגשמה עצמית או ביטחון. לא! היא נועדה למכור מכוניות, מוצרים ודת."
הגרסה הרצינית היא יותר איך אני הייתי כותבת את הסיפור הזה או ניגשת לרעיון של היפה והגבר גם הזקן. והגרסה הקומית היא כי הקהל דורש קומדיות ומי אני שאאכזב את הקהל שלי.

תיקון רציני:

אשלי וינסטון היא מלכת יופי בלתי מעורערת בטנסי. כל ביתה מלא בגביעים ופרסים משלל התחרויות בהן השתתפה. אך לא משנה כמה ניסתה, בגלל שהיא היחידה שנראית איכשהו נורמלי בבית ולא שעירה עם רגליים גדולות וריח שאלוהים ישמור, איכשהו הצל המכוער והמזוקן של כולם (כן, גם לאמא יש זקן. והאמת שהזקן שלה מרשים) רודף אותה.

"אוי, מסכנה, איך ילדה כזאת יפה יצאה למשפחה כה מכוערת?"

"אולי היא עשתה ניתוחים בשביל לנצח. אישה מגעילה."

"היא בטח גולדיגרית, זה חלק מהמזימה שלה להשיג כסף מגברים עשירים מסכנים."

היא לא יכלה יותר שהם יכתימו את שמה היפה, היא הייתה חייבת לברוח. בעיר הגדולה היא יכולה להיות רק אשלי וינסטון. טוב, מלכת היופי אשלי וינסטון רק בלי הכתם המגעיל שנקרא משפחה. היא פרחה בשיקגו, הכירה חברים ומצאה עבודה טובה.

אחרי שמונה שנים היא נאלצת לחזור לטנסי, היריבה המושבעת שלה ברברה אתגרה אותה לתחרות, ואשלי לא יכלה לסרב. אך הביקור מתארך כשיש סופה בחוץ, והיא מוצאת את עצמה תקועה יחד עם אבא מגעיל, אמא שעירה ושישה אחים יצורים. וכשזה לא היה חסר, גם שומר היערות דרו רונוס שוהה איתם בסופה, והוא נראה, מריח ומתנהג יותר כמו דוב מסריח אימתני מאשר אדם מתורבת. אשלי מחליטה שלא עוד, היא לא תחיה תחת הצל המלוכלך והמזוקן של המשפחה שלה, היא לא תהיה סביב אנשים מכוערים! היא תעשה ככל שביכולתה להפוך את האנשים האלה, ובייחוד דרו רונוס, למלכות יופי בעצמם.

תיקון קומי

עבורי, אשלי מנצח-אבן, קשה לחיות כמלכת היופי המקומית של חור תחת בטנסי. להיות סתם מלכת יופי זה לא קשה, אך לדעת שאת באה ממשפחה של יצורים שעירים ורגליים גדולות... הם כתם מלוכלך על השמלה איתה אני הולכת על הבמה.

ובעקבות כך ידידיי היקרים, ברחתי לעולם אחר: שיקגו! לא אכפת לי שזאת עיר מושחתת עם הרבה בעיות בגלל קפיטליזם, זה החלום! לא עוד לאנשים שעירים, לא עוד לביצות ורגליים גדולות. אני חופשיה לחיות כאשלי מנצח אבן, מלכת היופי הבלתי מעורערת של טנסי.

אחרי שמונה שנים חזרתי לביקור בחור תחת שנקרא טנסי רק בשביל לקרוע לברברה את התחת ולזכות בכתר שוב. אבל בביקור הזה אני חייבת להיתקע עם המשפחה שלי כי מלון זה יקר מדי. לא רק שהאחים שלי ואבא שלי נשארו יצורים שעירים עם רגליים גדולות, הצטרף עוד יצור גרוע הרבה יותר: שומר היערות דרו רונוס. הוא נראה כמו דוב מפחיד עם כל שיער הגוף והזקן שמתארך עד הציצי שלו, מסריח מחרא של בעלי חיים וידיו הענקיות מלוכלכות מהכל. ואיכשהו, איכשהו, נראה שכולם במקום המסריח הזה חולים ליצור הזה על התחת! אני, אשלי מנצח אבן, לא מקבלת את זה! אני, אשלי מנצח אבן מלכת היופי הבלתי מעורערת של טנסי, אעשה כל מה שביכולתי כדי לחנך את היצור לאורח חיים של היצור הזה דרו רונוס להיות אדם מתורבת