החשדות מתגברים

הוגוורטס. בוקר.
נ.מ.רון.
אנחנו יושבים בארוחת הבוקר ומחליפים רשמים על החשודים שלנו.
הארי מספר להרמיוני הכל."ואז,"הוא מסיים,"הוא מסיט את הכילות...מוזר לא?" "כן!"הרמיוני מצייצת ואז לוחשת"גם היא...יש לה מחשב כאן!והוא עובד...ויש לה צלקות של סכינים על הידיים!!"
נלחצתי.סכינים?לעולם לא אשכח את זנב תולע מעליי בשנה השלישית...צמרמורת עוברת בי.
"מה קרה רון?"שואלת הרמיוני בדאגה.
"כלום"אני ממלמל..."לא חשוב"...
בדיוק אז הם נכנסו.שלושתם.לחדר האוכל...הרמיוני נופפה אליהם וסימנה להם לשבת לידינו.פרסי...?משך בכתפיו,והם ניגשו אל השולחן.ורק עכשיו שמתי לב איך הבלונדינית נראית...
'אהההההההההההההה'
המוח שלי התפוצץ.
'אני מביט בה...היא כזו יפה!ו...פרסי חבר שלה...ברור!'אני חושב לעצמי בקצת כעס.
בדיוק אז הרמיוני נוגעת בזרועי ואני נזכר את מי אני אוהב עוד יותר...היא מצביעה לשולחן סלית'רין.אני נאנח ובלי להסתכל שואל את הארי"זה מאלפוי...הוא בא לפה נכון?"הוא מהנהן.ומחייך.
"למה אתה מחייך?" אני שואל, "לא ראית?"הארי מחזיר לי שאלה."תסתכל עליהם...הם לא יתנו למישהו להציק להם...זה יהיה מצחיק..."
"נכון" אני אומר ולוחש את זה ללונה,נוויל ג'יני,פרד וג'ורג'...
הם ישר מסתכלים.
מאל-
רגע רגע!קאטטטט.
(המוח של סיריוס תופס פה פיקוד.
פרד וג'ורג' עזבו את הוגוורטס!!איך הם פה??סיריוס יא הזוייייי ...
הלב של סיריוס תפס פה פיקוד.
הלו הלו מוח!תירגע!תקשיב ללב שלך...איך אפשר להיפרד מהאחים שוד של הוגוורטס?הא?
מוח:וואלה נכון...
לב:רואה?
מוח:צודק.הכל מובן.
לב:לך עם האמת שלךךךאאאאאא!!!!!)
-פוי מגיע אל השולחן.
"או!"פתח בטון מלגלג."הנה התלמידים החדשים....הלוזרים החדשים?מה אתם כבר יכולים לעשות?הא?"
פרסי מושך בכתפיו.
אנבת' פשוט לא הקשיבה.
גרובר נראה לחוץ...
"מי אתם בכלל?" הוא ממשיך.ואני מבין שזה לא יהיה מצחיק,לא על חשבון מאלפוי,בכל אופן...
"נכה?ילד מכוער?עם שרשרת?" רק אז אני שם לב שגם לפרסי וגם לאנבת' יש מחרוזת מוזרה עם חרוזים על הצוואר...
מאלפוי מקיש על גבו של פרסי."אני מדבר אליך!" קורא.
פרסי מסתובב באיטיות." נו אז...זה אומר שאני צריך לענות לך?"
והוא מסתובב וממשיך לאכול את הפיצה הכחולה שלו.
מאלפוי ממש מתעצבן.
"ו-"ממשיך."ילדה מפג-"
אנבת' הסתובבה בחדות. "אתה לא רוצה לגמור את המשפט הזה.טמבל." היא אמרה בטון קשוח.
מאלפוי היה בהלם.
"וואוו...הוא לחש..."את יפה..."
פרסי נעמד באחת. "מאוד!" אמר בנימה מאיימת."והיא החברה שלי!"
"תירגע מוח אצה..."מסננת אנבת' ומושכת אותו לישיבה.
"אנ-אני רוא-רואה שהתחלנו ברגל שמאל..."מגמגם מאלפוי."אולי תבואי-תבואו!"תיקן את עצמו."לשבת איתנו בשולחן??"
"בשמחה!"אומרת אנבת' ונעמדת עם הצלחת שלה-שמלאה בפודינג שאני לא מזהה. היא מתקרבת למאלפוי בחיוך.
פרסי נראה המום.נבגד."אנבת'" הוא אומר.אך היא לא עונה לו...
"אחי..."אומר לו גרובר.אך פרסי מתעלם.הוא נראה כמי שעומד לבכות.הוא הביט אל גבה של אנבת' המתקרב אל מאלפוי....

חחחח....
פרסבת'⛔
תאכלו קש...
או שתחכו לפרק הבא.
צ'אווווווווו
(אל תהרגו אותי.פליז.)

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top