התרגיל - תארו את הבית בחמש עשרה שורות.

*****************

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ נהרסה בידי האדם. מהארץ בראו ערים קרות, ערים בצורות, כל כך פתוחות, אך סגורות בבועה. מקבלות כל דעה - חוץ מאת שלך. את בני הענק ראיתי שם, שמסתכלים עליך רק מלמעלה, או לא רואים אותך בכלל - כי כחגב היית, ותמיד תהיה בעיניו, ואיזה ענק שמכבד את עצמו מסוגל לראות חגב?

תור את אותה הארץ. את אותה העיר הזרה. חכה שהמבול ישטוף הכל, אפילו ינקה את השביל אל הבניין. לך בשביל, במים רבים, רוץ בין הטיפות, בין ענקים. מהעץ היחיד שתמצא - תפוס עלה של זית, ורוץ אל הבית. רוץ אל הבניין שנראה בדיוק כמו כולם. שא תפילה, השמיים ישמעו אותה, ויפתחו לך את הדלת. עלה למעלה. שני כרובים פורשי כנפיים יחכו לך, ויעטפו אותך בחום.אם תגיע בזמן, תוכל להריח ריחות שלא הרחת קודם. ריח של אוכל, ריח של ניקיון, ריח של כביסה - כל אלו בשבילך בלבד. תוכל להריח שם גם אהבה. אמיתית לחלוטין.

אם באת מרחוק, מעיר כל כך שונה, בגדיך בלויים ומרופטים, ולחם זה, שביום שבאת מביתך - היה עוד חם, יבש, ונהיו בו נקודים, בוא למעלה, אל הכרובים, לחם חדש, ובית חדש, תקבל.

תרגיש את הכרובים עוטפים אותך, תרגיש את חיבוקם. תתמסר אליו, ואל החיוך הרחב. תתמסר, זה בסדר, אתה יכול גם לבכות - הם ינגבו לך את הדמעות. כאן הכל מותר. כאן מותר לשחרר את הגבולות. חיוך אמיתי יחייכו אליך הכרובים, חיוך מהלב, ודמעות של אושר יעלו בעיניהם כשיסתכלו בעיניך. כשיראו אותך. יראו אותך באמת.