הייתי בכיתה ב', גברת בלק באה לבדוק את העבודות שהיינו אמורים להגיש על המספר 4, היא עברה על השמות של כולם, אני הייתי הבאה בתור, פחדתי כי לא הכנתי בכלל את העבודה, וכי לא רציתי לקבל צעקה מהמורה. עצמתי את העיניים חזק חזק והיא פשוט פסחה עליי, שכחה שאני קיימת.

הייתי בכיתה ד', הבנות המקובלות הציקו לי, וממש לא היה לי חשק לבוא לבית ספר בשביל עוד יום נורא של הצקות, אז ברחתי מהבית לספרייה, מהלך שדרש הרבה אומץ יחסית לילדה בכיתה ד', ותחבתי את אפי בספרי הארי פוטר למשך כל היום. אף אחד לא שם לב שהייתי חסרה בבית ספר, או שברחתי מהבית לספרייה. ביום זה אפילו אמא שלי החמיאה לי על זה שהלכתי לבית ספר (דבר שלא נהגה לעשות הרבה, או לעשות בכלל).

הייתי בכיתה ו', סוניה ואני הברזנו מהמסיבת סיום, שתינו אף פעם לא אהבנו מסיבות וקהל גדול, העדפנו לבלות ביחד או לשחק משחקי מחשב בנינטנדו המאובק בבית שלי. הסתתרנו ביחד בחצר בית הספר, מאחורי העץ הגדול שתמיד אהבו להרביץ לי בו. הרבה מורים עברו באזור, אבל אף אחד לא שם לב אלינו, זה היה כאילו... נעלמנו. 

פתאום, לוקי הופיע בחצר, הילה ירוקה סובבת אותו. "עכשיו את יודעת מהם הכוחות שלך?" הוא שאל אותי. החלום היטשטש, ונעלם.

התעוררתי, וידעתי בדיוק מהם הכוחות שלי. 

אז זה פרק 4 של ראגנארוק! פרק קצר מהרגיל אבל אחד מהפרקים החשובים לעלילה🍄 יש לכם.ן ניחושים למהם הכוחות של מייסון?

וכמובן אל תשכחו לשתף עם שאר קהילת וואטפד ולשים כוכב⭐ זה מאוד עוזר!