אני מרגישה חלולה
כאילו משהו מת בפנים אבל אני לא יודעת מה.
אני מרגישה חלולה
חצי מהזמן כבר אין לי רגשות ואני חסרת הבעה.

כנראה שאני באמת חלולה, לא שמתי לב ומשהו בפנים פשוט נבל, נהלם, התהדה, מת.

וגם עם אני מתה בפנים זה לא אומר שאני כבר לא בן אדם נכון?! הרי אני כאן ונוחכת.
אני פשוט צריכה להשקות מחדש את עץ הנפש שלי לא? לתת לו קצת אור וחמימות ואז הוא יפרח.

אני המצא עוד משהו לחייך ממנו, עוד תחביב או משהו ואז הוא יצמח מחדש לא?
הרי נפש זה כמו פרח שברירי,
יש כאלה יותר חזקים עם קליפה קשה, יש כאלה שיש להם קוצים ויש כאלה שבריריים.
בסוף אפשר את הכול לקרוט אבל אפשר גם לשתול מחדש.

"אדם הוא פרח, כאשר טוב לו והוא שמח, הוא יפרח, אבל כאשר רע לו ומר הוא ינבול "
- ת. מרבך