"כמה פעמים בן אדם אחד יכול להצטער?" הוא שאל בהתחננות.

"אלפי פעמים. זה לא ישנה את העובדה שפגעת בי. וזה לא ישנה את העובדה שאני לא סולחת לך. אתה פגעת בי. קשה. וזה נגמר ביננו. גם אם אתה לא מקבל את זה. אני לא רוצה אותך יותר בחיים שלי."

"סקאיילר!" הוא התחנן וירד על בירכיו. בכול זמן ובכול יום אחר ההשפלה הזאת אולי הייתה ממלאת אותי סיפוק. עכשיו היא רק מילאה אותי עוד יותר כעס.

"את היחידה שראתה אותי אי פעם במצב הזה. שהתחננתי אליה ככה או ביקשתי ממנה משהו. בדרך כלל אני פשוט דורש. ככה זה עובד בעולם שלי. והנה אני משפיל את עצמי בשבילך כמו-"

"רואה? בעולם שלי. העולמות שלנו שונים מידיי. במלוא מובן המילה. אתה עבריין וראש המאפיה בעולם התחתון. סתם נערה רגילה שלפניי זה לעולם לא הייתה לה נגיעה בכול הקטע הזה של העולם התחתון. העולמות שלנו שונים מידיי אתה רגיל לעולם אחד ואני רגילה לעולם שונה. אנחנו שונים מידיי. באים מעולמות עם חוקים וכללים שונים לגמרי מאחד של השני. אנחנו ורבים כול שנייה וכמה פעמים כבר גרמת לי להיפגע? להיות נעולה ימים בחדר ולבכות את נשמתי בגללך? זאת לא מערכת יחסים נורמלית. הייתי צריכה להקשיב לאינסטינקטים הראשוניים שלי ולברוח מימך ברגע שראיתי אותך. ראיתי עליך שאתה עושה צרות שעושה הרבה בלאגן. אם הייתי יודעת עד כמה אתה תהרוס את החיים שלי בפעם הראשונה שראיתי אותך הייתי בורחת מימך מיד. אנחנו שונים מידיי. אתה ה"בד בוי" שלא שם על אף אחד ועבריין ורוצח. ואני סתם נערה רגילה. אנחנו רבים כול שנייה ונפרדים. לעולם לא יכולנו באמת להתאים. זאת הייתה טעות בכלל להתחיל את מערכת היחסים הזאת." אמרתי.

ראיתי איך הבעת הפנים שלא השתנתה מהתחננות לכעס. הוא התרומם מברכיו חזרה לעמידה תפס בזרועי בחוזקה מכריח אותי להביט הישר אל תוך עיניו במבט חודר שגרם לסומק לעלות על פניי אבל שיניתי את הסומק הזה לכעס נחושה לא לתת לו לראות את ההשפעה שיש לו על גופי. אלה רק שרידי רגשות ישנים מפעם אני בטוחה שהם יעברו בקרוב. לא ייחסתי להן משמעות.

"לעולם. אבל לעולם אל תגידי דבר כזה. אני לא מתחרט אפילו לא על רגע אחד כי גם כול רגע רע שעברנו הוביל אותנו גם לרגעים טובים יותר. אני לא הייתי משנה שום דבר. אני אוהב אותך. ואני יודע שאת גם מרגישה כלפיי שרידי רגשות. לא משנה כמה תשנאי אותי ותרצי שאיעלם מהחיים שלך ואעזוב אותך בשקט זה לא סותר את העובדה שאת גם עדיין מרגישה כלפיי משהו. אני רואה את זה. אני אוהב אותך. ואני רוצה אותך. ואני אף פעם לא עוצר עד שאני משיג את מה שאני רוצה וזה נכון גם לגבייך." הוא אמר ורכן לנשק את שפתי נשיקה רכה ולאחר שהתנתק ממני חוסר חום שפתיו על שפתיי היה מורגש. רק רציתי עוד ועוד ונאבקתי בקושי בדחף להצמיד את שפתיו שוב אל שלי.

הנשיקות איתו ממכרות ותמיד גורמות לי לרצות עוד. אף אחת אף פעם לא מספיקה. בזמן שהוא התנתק הרגשתי את נשימותיו החמות מתעכבות מעט על צווארי גורמות לעורי לסמור וללחיי להסמיק עוד יותר.

"אני אוהב אותך. תזכרי את זה. מעט מאוד דברים אני אוהב בעולם הדפוק הזה ואת אחת מהם. ואני לא מוותר על דברים שאני אוהב." הוא אמר. לאחר מכן הוא התנתק ממני והלך משם מסתובב ומפנה לי את הגב משאיר אותי עומדת ברחוב מביטה בגבו המתרחק ממני נמצאת בסערת רגשות מבולבלים בלי שום שמץ של מושג מה קרה כאן עכשיו.

____________________________________________

שיניתי אותו קצת שיתאים לכללי רק השמות נשארו אותו דבר כי בעיקרון הקטע הזה שייך לסיפור על טבעי שאני כותבת ורציתי שהוא יתאים לסיפורים באופן כללי אז שיניתי קצת כדיי שיתאים להכול😅

תגידו לי מה דעתכן בתגובות!