חיוך של אושר אמיתי (קטע)
חיוך אמיתי של אושר הוא דבר נדיר.
אני לא מדברת על כול חיוך רגיל.
אני מדברת על חיוך של אושר אמיתי, כזה שאי אפשר להסיר.
חיוך רחב מאוזן אל אוזן שלא משנה כמה אתה מנסה לא תצליח להסיר בזמן שתחושה של אושר אמיתי ממלאת אותך בגופך.
בדרך כלל אתה חובה אותו במהלך אירוע משמח. בדרך כלל האירוע הזה הוא חתונה, או יום הולדת מסויימת, או משהו דומה, ואתה יודע שזה אירוע שתזכור עד יומך האחרון.
אצלי האירוע הזה היה מעט שונה.
אני זוכרת את היום הזה טוב מאוד.
זה היה לפניי שנתיים (עוד מעט כבר שלוש) בגיל 11 בכיתה ו'.
אנחנו למדנו פעם בכפר נוער עיינות גן רווה. למי שמכיר את המקום ויודע שיש שפ פנימייה אז אני רק רוצה להגיד שלא למדנו בפנימייה- אנחנו פתחנו שם כיתה בתוך הפינת חיי והכיתה לאחר שנה נסגרה. הסיבות שפתחנו וסגרנו את הכיתה יפורטו בהמשך במהלך הספר.
אני מאוד אהבתי את המקום והשנה שלי שם הייתה השנה המאושרת ביותר שלי ומאוד משמעותית בחיים שלי אם לא הכי.
ויום אחד, רביב, שהיה מנהל פינת החיי, לקח אותנו על טרקטור לסיור בכפר נוער.
הוא חיבר לטרקטור מאחורה מן עגלה כזאת, וכול הכיתה (היינו רק 12 ילדים כיתה קטנה) והמורה שלנו עלו מאחורה בזמן שרביב הסיע אותנו מקדימה.
אני זוכרת שבזמן שעלינו עלה לי חיוך אמיתי של אושר על הפרצוף.
אני אפילו לא יודעת למה כול כך התרגשתי.
אבל אני זוכרת שבמהלך כול הנסיעה עלה לי חיוך ענקי ודבילי על הפרצוף של אושר טהור ואמיתי.
מעולם עוד לא חוויתי אושר כזה טהור.
לא משנה כמה ניסיתי להוריד ולהדחיק את החיוך הוא עלה שוב.
אני אפילו לא זוכרת מה ראינו באותו היום.
רביב הסביר לנו על ההיסטוריה של המקום אבל אני לא זוכרת מזה כלום.
מה שאני כן זוכרת זאת תחושת האושר שהרגשתי.
אושר אמיתי וטהור שלא תלוי בכלום.
אני מאחלת לכול אחד ואחת להרגיש אושר כזה יום אחד. 🙃
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top