למי שלא מכירה אותי מהספר שלי אז היי, אני Silver Sky (זה רק שם העט שלי). אני מעדיפה שיקראו לי סקיי זה שם מאוד יפה  האהוב עליי אפילו. ככה הייתי מבקשת מהחברים שלי ואנשים שקרובים לליבי לקרוא לי אם היו לי כאלה.

עברתי הרבה בחיי והיו לי איזה 100,000,000,000יומנים ואף אחד מהם לא עבד אבל יש לי תחושה טובה לגבי זה.

תמיד יש לי תהיות על החיים. שלא ממש אופיניות לגילי, גיל 13.

אולי חלק מזה אשם בכך שאני אוטיסטית.

הלם נכון? אני אוטיסטית.

הלם שאוטיסיטים יכולים להיות משהו אחר חוץ מחבורת ילדים לקויים בשכל שמתנהגים כמו ילדים בני 3.

ולי מותר להגיד את זה כי אני כזאת.

גיליתי את זה רק בשנים האחרונות שיש לי אוטיזם.

זה דווקא לא כזה נור כמו שכולם חושבים.

אני פשוט מבודדת. בלי חברים בלי חיים.

וטוב לי עם זה.

פעם בבית ספר הקודם קודם שלי והקודם קודם קודם שלי (היו לי 4 בתי ספר שונים עוד לפניי שסיימתי חטיבה בכלל. סיפור ארוך למה זה ככה) היו לי חברים ממש טובים. ולאחר שעזבתי מסיבות שיפורטו בהמשך מאז לא היו לי חברים.

כי רוב בתי הספר שהייתי בהם מלאים בילדים שיטחיים ובנות שכול מה שמעניין אותן זה הבן החמוד ההוא והבן החמוד ההוא ואני כזה🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮.

לא מעניין אותי בנים. אני לא מסוגלת לדמיין אותי מתנשקת עם מישהו.

למרבה המזל יש לי עוד זמן אני רק בת 13. (אחרי החופש הגדול 14!)

אם יש שני דברים שאני מכורה עליהם זה קריאה וכתיבה.

אני מסוגלת לקרוא תוך כדיי הליכה. למען האמת אני עושה את זה הרבה. (לא תאמינו מה כמות הפעמים שנתקלתי בעמודים תוך כדיי הליכה רק כי קראתי תוך כדיי. זה פשוט מדהים!)

חוץ מהאוטיזם יש לי גם בעיית קשב וריכוז די קשה. אני יודעת שלאחוז גדול מהילדים בישראל יש את זה אבל שלי באמת מאוד רצינית. אני לא מסוגלת לתפקד בכלל ביום יום בלי הכדור. המורות יודעות כשאני בלי הכדור אני לא מסוגלת לתפקד ואז אני עושה לכולם את המוות בכיתה כי אני לא מסוגלת לתפקד.

נחזור לנושא. (יש לי נטייה לסטות מהנושא לעיתים קרובות. אתן תראו את זה הרבה פעמים במהלך הספר הזה).

בספר הזה אני אפרסם כול מיני קטעי כתיבה שלי, (הרבה סצנות מהספרים שאני כותבת (בפועל יש לי רק ספר אחד מפורסם אבל יש לי בראש עלילה לעוד כמה ספרי המשך וספרים אחרים) עולות לי לראש בכול יום וחלק מהסצנות אני מפתחת ואני אפרסם אותן כאן), שירים שכתבתי, וכול מיני מחשבות שעולות לי לראש.

אני מזהירה שחלק מהשירים והמחשבות שלי יכולות להיות מעט דיכאוניות. חלקן שונות. חלקן מעוותות. אבל כזאת אני. אל תגידו שלא הזהרתי אותכם בהתחלה.

אני מקווה שתכירו אותי יותר דרך הספר הזה. הוא נועד לבנות כמוני (וגם בנים מוזמנים) שמחפשות בוואטפד קצת יותר מקריאה רגילה ושיטחית.

תיהנו מהקריאה! ואל תחששו לספר לי מה אתן חושבות!

נ.ב. אני אוטיסטית בתפקוד גבוה תסמונת אספרגר למי ששואל/ת