קמיל : ריין תפס בי והצמיד אליי סכין "עם יורה את היא מתה " אמר בקול חזק מעוד , למה לדבר כול כך חזק הוא כמה מטרים מאיתנו , הוא הסתכל לצדדים כאילו יש שם מישהו ולפתע הוא זרק אותי לכיוון הנער "רוץ רפאל , רוץ איתה רחוק " אמר לו הנער אחז בידי "ריין ...... " "על תשכח את החברים שלך רפאל , על תשכח " אמר וראיתי לנער הייתה דמעה "מה קורה פו ?" אמרתי והוא התחיל לרוץ איתי "קודם כול צריך לברוח " אמר ממשיך לרוץ ואני אחריו "מה קורה פו, ריין שם , מה עם יקרה לו משהו " אמרתי , הוא ציחקק "הייתי אומר שאת בת תמותה מוזרה אבל את לא " אמר , איזה מוזר הוא . הגענו אחרי ריצה ממושכת לאזור המשטרה "הם לא רואים אותי " אמר לי , כאילו זה אמור להרגיע אותי , פיתהום ראיתי את לוק רץ אליי "לוק " אמרתי רצה אליו מחבקת אותו ,הייתי מבוהלת עד מוות ממה שקרה "בבקשה על תומר אלייה כלום " אמר לוק לנער , רגע הוא אמר שלא רואים אותו ? איך לוק רואה אותו  "השכול בחיוב , אבל מאוחר מדי , המכון כבר יודע " אמר לו ולוק הסתכל אליו כמה שניות והנער התכוון ללכת והוא אמר "תמסור לאלק , שהיא עדיין קטנה מדי " אמר לו , הוא הסתכל אליי במבט אדיש "אני ימסור לו , אבל ככה הוא ככה זה יקרה בסוף " אמר ופשוט הלך משם נעלם , כאילו לא היה .  "את יכולה להסביר לי מה לעזאזל קרה ??!!!!!" שאלה סבתא נסערת מעוד , מעוד נסערת "היינו ועם ריין , ואז באה אליינו נער ...." "איך היה נראה הנער קמיל " שאלה ישר בטקיפות "אני לא זוכרת " אמרתי והיא נתנה לי דף ועיפרון "תספרי מה קרה שוב ,מהתחלה עד הסוף " אמרה לי בקול יותר רך ,התחלתי לצייר מספרת "אז אני וריין יצאנו למבנה הנטוש , ואז ציירנו שם , היה נחמד סך הכול . מה שקרה זה שבאיזה שהוא שלב התקרב אליינו נער עם שיער שחור ועיניים כחולות , ואז ריין הצמיד לי סכין לגרון ,ואז העיף את הסכין ממני וזרק אותי לעבר הנער ואמר לנו לברוח " אמרתי ממשיכה לצייר "ואז הגענו לתחנה של המשטרה , לוק פגש אותי , ואז אני הגעתי איתו לפו " אמרתי מפסיקה לצייר , בדף היה רישום , לא שמתי לב בכלל אליו , היה רישום של הילד עם החצים מכוון חץ ,סבתא לכה לידיים את הציור "זה הוא קמיל ?" שאלה אותי "כן , זה הוא " עניתי בקול בטוח מעוד , היא הייתה מבולבלת , ראו את זה אלייה "לכי לחדר שלך כבר מאוחר " הודיע לי סבתא , הלכתי לחדרי , לא סוגרת עד הסוף את הדלת כדי לצוטט להם "אסור שהיא תדע על זה לוק , הבטחתי לקליירי שימור אלייה " אמרתי לו "בדיוק אותה הבטחה הבטיחו לגבי מקס , ומקס כן חיי בעולם הזה " אמר לוק ,ומי זה מקס ? "עם תבקשי ממגנס למחוק לה את הזיכרונות ....... " "הוא כבר לא בצד שלנו לוק , אתה לא מבין , מבחינתם אני בוגדת ברגע שבחרתי להסתיר מהם את קמיל ולגדל אותה לבד " אמרה בקול חנוק "את לא לבד" שמעתי את לוק אומר "אני איתך באש הוא במים " אמר לוק , סגרתי את הדלת של החדר מבולבלת מעוד מבולבלת , לא אבנתי על מה הם דיברו ,  לא אבנתי על מה הם דיברו ולמה אני קשורה , אבל הייתי חייבת למצוא שוב את הילד הזה .  ירדתי בתחנת אוטובוס, ליד המבנה הנטוש , נשמתי עמוק הולכת לכיוון שלו, נכנסתי אליו.  "יש כאן מישהו ?" צהקתי לתוכו "תגדירי מישהו" אמר לי הנער ,הוא היה נער אחר , היה לו שיער ג'ינג'י ועיניים  ירוקות בוהרות ,  זה היה הילד שחיפשתי אותו "מה את עושה פו ?" שאל אותי "אני רציתי לברר כמה דברים " אמרתי לו, הוא לא היה נראה ממש נלהב מהסיתואציה , הסתכלתי אליו  "קודם כול אני צריך ממך כמה דברים " אמר ואז  הופיע עוד נער ואז הנער עם השיער השחור ירה בואו חץ והנער שהופיע מת , נבהלתי , התחלתי לרוץ אבל מהר מעוד הרגשתי משהו עוצר אותי "תרגעי ,אנחנו לא נפגע בך " אמר הנער עם שיער השחור , הוא חזר  "נשמע משהו שרוצח היה אומר " אמר לו הג'ינג'י , התחלתי לבכות ,  נבהלת מהסיתואציה, מעוד נבהלת "איך קוראים לך" שאל אותי "תעזוב אותי " אמרתי בדמעות "איך קוראים לך " שאל שוב בקול קשוח "רפאל " נשמע קול חזק , הנער עזב אותי מסתובב , נפלתי לריצפה , הסתכל י מתיישבת, היה מולנו גבר  יחסית צעיר עם שיער שחור ועיניים כחולות , שהיה דומה לנער , הייתי בספק שהוא בעצמו לא איזה נער , הוא היה נראה בן 20 עם לא פחות "מה אמרתי לכה , אתה לא שומע לפקודות " אמר לו "זה היה רעיון שלי אלק........ " "איתך אני יסגור חשבון אחר כך " אמר לנער הג'ינג'י "עם היינו שומעים לפקודות השד היה הורג אותה " אמר למבוגר הג'ינג'י  , קמתי מתחילה לרוץ בבכי, הייתי מבוהלת למוות , מי אלה האנשים האלה , מה קורה כאן ?!??!!!