"אבאאאא!!! גייסון נגע לי בצעצוע!!!!" צרחה ג'סיקה, בת החמש.
נאנחתי "ג'סיקה, גייסון בסך הכל רוצה לתקן לך את הרכבת, היא עקומה"
אבל הילדה עקשנית כמו אמא שלה.
"אם אתה תיגע לי ברכבת, אני יאכיל אותך בפלפל ממולא של אבא!!" היא קראה בזעם. "היי" מחיתי. גייסון, שבן 14 הרים את ידיו בכניעה "אני רק רציתי לסדר לך המכונה שעושה עשן! היא לא עובדת!" הוא אמר.
"ליאווו, בוא הנה!!" צעקה קליפסו.

הלכתי בצעדים כבדים ואיטים, מנסה להיזכר מה הרסתי היום. דחפתי לכיוון גייסון את הפתק שהיה דחוף לי בכיס, למקרה חרום.
'אם אני מת, תדעו לכם שזה לא היה בכוונה, אל תדברו על זה אם אתם לא רוצים שאמא תעשה מכם פיצה, כמו שהיא עשתה לשכן ממול'

קליפסו עמדה ליד המקרר בפרצוף שכבר פעם רצח אותי.
"פייפר סיפרה לי שכמעט שרפת את הבית מולם" היא אמרה בקול קר.

לעזאזל.

"נו באמת," ביטלתי את דבריה "זה קרה לפני שעה..."

היא הרימה גבה. הלוואי ונשים לא היו במטבח, שם נמצאים כל הסכינים...😖

"בלי שוקולד! שבוע!" היא קראה בזעם.

נפלתי על הריצפה, מחרחר, מחוסר נשימה.

"את לא עשית את זה הרגע.... נכון?" אמרתי, במעט גימגום בגלל שגססתי.

קליפסו אפילו לא הנידה עפעף. "אני דווקא כן"

"גייסון! ג'סיקה! בואו תגידו להתראות לאבא!" קראתי בקול חנוק.

הם באו ובריצה ובכו בכי שאם לא הייתי יודע זה בכאילו, הייתי בטול שהם חושבים שאני באמת גוסס.

אבל המפלצת האימתנית לא נרתעה.

"אם אתם ממשיכים עם השטויות של אבא גם אתם לא תקבלו שוקולד במשך שבוע!"

ילדי השתתקו והתישבו בציפיה לאוכל, בוגדים.

למרות שגם אני הייתי עושה את זה.

קמתי וחיבקתי את קליפסו "בבקשה" יבבתי.

היא גילגלה עיניים, אתם לא מבינים איזה סיוט לגור איתה באותו בית כשהיא בהריון.

אה, כן, היא עם תאומים.
בן ובת.

ג'סיקה כבר הכינה את כל הבגדים של הבובות שלה כדי לבדוק אם הם מתאים לתינוקות, אני מרחם עליהם.

אז כן. זאת משפחת ואדלס. נעים להכיר.
-----------------------------------------------------
היי, אני יודעת, קצר, אבל לא היה לי מה להוסיף... אולי אני יעשה עוד דמויות על העתיד שלהם...
נראה.  אשמח שתתנו ⭐, ביי!!!