"ניקו! בוא! קיבלתי מאחד העובדים מתנה בשבילך!" אמרה לי ביאנקה, קפצתי עליה והתחלתי לשאול "מה זה? זה ממתק? זה רכבת צעצוע? זה משהו שאוכלים? זה ספר? מה זה?! בבקשה תגידי לי!!" בתגובה ביאנקה צחקה
"זה משהו שרק עכשיו התחיל לצאת בחנויות, זה קלפים לאוסף עם פסלונים!" הסתכלתי עליה מואכזב, "מה אני יעשה עם זה?" ביאנקה חיבקה אותי "אתה יכול לאסוף את זה ואז יהיה לך הרבה כאלה, ותראה על מה הקלפים והפסלים האלה, על המיתולוגיה היוונית, הנה, בוא נפתח ביחד," פתחתי את החבילה, הקלף הראשון היה על מינאטור, שהוא חצי איש וחצי שור, בן מדיאה, כתוב כמה נקודות כוח יש לו, ואת האמת, היה ממש מעניין לקרא על זה, עם הזמן היה לי ערמות של קלפי מתוגיקאה, והודתי לביאנקה שמצאה אותם בשבילי.

הייתי באמצע לסדר את הקלפים שלי כשהגיע עורך הדין, הוא פשוט לקח אותנו מהמלון המגניב הזה, האמת, אני קצת מצטער על זה, אני ממש אוהב את המקום, ממש כיף פה,
אבל לא נורא, עכשיו אנחנו לומדים בבית ספר, בשכבות נפרדות, אני מקווה שביאנקה לא תיהיה לבד, היא כל הזמן איתי בהפסקות, אני לא רוצה שבגללי לא יהיה לה חברים, אבל היא אומרת שהיא איתי כי אני אח שלה והיא אוהבת אותי, אבל אני שומע בקול שלה את הכאב, היא לא נהנת שהיא צריכה להיות כל הזמן איתי, היום בערב יש מסיבה בבית הספר, ביאנקה ישבה איתי ודיברה איתי, בזמן שאני מציץ מדי פעם בקלפים, ואז, בא המורה הצרפתי (מצטערת שלא כתבתי את שמו, אני לא זוכרת ...⁦🤷🏼‍♀️⁩😁) לקח אותנו בכוח, את כל מה שקרה אחר כך, אני לא מתכוון לתאר, אבל בא משהו עם שיער שחור מבריק ועיינים ירוקות, כמו הים וניסה להילחם במורה המפחיד, קוראים לו פרסי, פרסי ג'קסון, אחר כך הוא הסביר לי שהוא שולט במים, "זה ממש מגניב!" קראתי והצפתי אותו בשאלות, אני יודע, ביאנקה נוהגת להגיד לי שאני צריך לא הגזים עם השאלות, ולבדוק שהם לא פוגעות לפני שאני שואל, אבל זה ממש מגניב!!!!!! אני חייב לדעת על זה הכל! הוא קצת הזכיר לי את השודדי ים שכל כך אהבתי, הצטערתי שאנבת', הילדה השניה נפלה למים, יכולתי לשאול אותה שאלות, פרסי אמר שהיא בת אתנה, אלת החוכמה, אז היא בטוח הייתה יכולה לספר לי כל מיני דברים מעניינים, כמו איך יכול להיות שפרסי לוחם אבל הוא נכנס לקרב בלי תוכנית.
ביאנקה הצטרפה לציידות, לא ממש הבנתי מה זה אומר, אבל היא לא הלכה איתי, אז גם לא יכולתי לקבל תשובה על זה, בנתיים, נסיתי לראות מה פרסי לוחם, הוא נראה כועס שביאנקה בחרה להיות בציידות, אז חיקיתי אותו וכעסתי אבל זה לא הצליח להחזיק בגלל שלא הבנתי על מה יש לכעוס, אבל ראיתי את אפולו! יש לו מכונית מגניבה, קיוותי שהוא האבא האלוהי שלי, הוא ממש מגניב! חוץ מזה, אם הוא האבא שלי אולי הוא יסכים לי להסיע את המכונית המגניבה שלו! הוא ניסה להסביר לי איך יכול להיות שהמכונית היא השמש, אבל זה לא היה מובן, עדיין, הייתי שמח אם ביאנקה הייתה יושבת לידי באוטובוס, שהיה המכונית של אפולו שעברה שינוי, אבל היא ישבה עם הציידות, אז התעלמתי ונהנתי מהנסיעה, ושאלתי את גרובר ופרסי שאלות, הייתי שואל גם את תאליה אבל היא נהגה, ולא רציתי שהיא תנסה לענות לי על השאלות ועל הדרך תעשה תאונה, הגענו למחנה, קיפצתי מתרגש ראיתי את הביתנים, עברתי על האפשרויות, קיוויתי שאני בן זאוס, או אולי אפולו, ואבל הכי רציתי את פוסידון, כמו פרסי, הוא ממש מגניב!, אבל אז שמעתי על הנבואה, ועל זה שביאנקה הולכת איתם, פחדתי, מאוד פחדתי, גיליתי את פרסי, גרמתי לו להבטיח שיחזיר את ביאנקה בחיים, וחיפיתי עליו, כשכירון שאל איפה הוא אמרתי שהוא חזר הביתה בגלל שהוא לא מסוגל לסבול את זה שאנבת' בצרות והוא לא יכול לעזור, כירון האמין ולא חשד לשניה, ואני חיכיתי, בלחץ, אבל סמכתי על פרסי, הוא גיבור, לוחם, הוא יעמוד במילה שלו, ולכן כל כך כעסתי כשגיליתי שהיא מתה, פרסי ניסה לנחם אותי, אבל הוא לא הבין עד כמה הייתי פגוע, פתאם יצאו שלדים מהריצפה, קלטתי שאני עשיתי את זה, הם ניסו להילחם בפרסי, אבל לא רציתי לפגוע בו, לא משנה כמה כעסתי עליו, החזרתי את השלדים וברחתי, חושב שאם אני אברח אז הרגשות המעורבים, שפחדתי מהם ישארו מאחורי, יותר בחיים אני לא אגע במתוגיקה, רק בגלל היא מתה, אם היא לא הייתה מנסה להשיג לי עוד פסל לאוסף, ניסיתי לתקשר איתה, האדס ניסה לדבר איתי, רוח ניסה לעבוד עלי (אין לי כוח לספר את כל הסיפור עם הרוח, נראה לי זה בספר 4) אבל ביאנקה יש רק אחת, אני לא יכול להחזיר או להחליף אותה, אבל תוך כדי שאני מסתובב בשאול, אני מזהה נשמה ששונה מאחרות, שאלתי על זה את האדס, הוא הסביר לי שהיא גם אחות שלי, ונתן לי להחזיר אותה למעלה, לעולם, למרות שהיא כבר מתה, קוראים לה הייזל, אבא הסביר לי שהיא רומאית, ובעצם בת פלוטו, הוא הסביר לי את כל הדברים שבתור בן פלוטו אני אמור לדעת, הוא אמר לי להיות גם עם הרומאים, בשביל הייזל, וגם היונים, כי זה הבית שלי, ושלא אספר על כך לאף אחד, גם לא להייזל, מבחינתה, אני בן פלוטו, אני חייב לשמור על פרופיל נמוך, עוד לא השעה להפגיש בין המחנות, אבל אם אני רוצה, אני יכול לעזור להייזל, יש לי הרגשה שהוא הסכים רק כי ידע, שהוא לא יכול להיות אבא טוב לעולם, ולכן הוא גם נתן לי את הנהג זומבי, ז'ול-אלבר, בכל מקרה, אני מתכוון להיות אח גדול טוב, לא כמו משהי אחרת שאני מכיר,🥺😭 הייזל ממש נחמדה, היא סיפרה על חיים שלה לפני המוות, סמי, אמא שלה, הבית ספר, היא ספרה על הקללה שלה, היא שאלה החיים שלי, סיפרתי לה שהייתה לי אחות שמתה, בלי לספר לה איך, הי אז תגלה על היוונים, סיפרתי לה על קזינו לוטוס, שגרם לכך שאני כמוה, לא מהתקופה הזאת, סיפרתי לה על פלוטו, על ז'ול-אלבר, על מתוגיקאה, שאהבתי לשחק, היא לא ידעה שהסתרתי ממנה חלק מהחיים שלי כי לא יכולתי לספר, הלכנו אל מחנה יופיטר, בהתחלה, לא רצו לקבל אותנו, היינו צריכים המלצות, וכל מיני דברים כאלה, אז פלוטו סיפק לנו כאלה, והזהיר את ריינה, הפראיטור שתעיז לא להכניס אותנו למחנה, אז גם אם לא רצתה, אנחנו בפנים, הייזל התמזגה בקלות, אני פחות, בכל מקרה לא התכוונתי להשאר שם יותר מדי, עברתי בין המחנות, אבל התלבטתי אם לא להישאר במחנה יופיטר, לפחות יש שם את הייזל, כן, טוב, ואז הגיע פרסי גם לשם.😞😭
-----------------------------------------------------------
היי, אני יודעת, זה יצא די גרוע, אבל היי, 1023 מילים זה לא זוועה, זה נתמודד, אשמח שתתנו ⭐, אם יש לכם, שאלות, רעיונות, בקשות, אשמח לענות בצאט, בכל מקרה, תודה שקראתם⁦♥️⁩
ביי!😁