חזרנו ללכת וג'ק זמזם מתוך שינה בעליזות ותיארתי לעצמי שהוא חולם על המתנה שלו. אלכס הפכה מידי פעם לסנאי וטיפסה על עצים כדי לראות מגבוה יותר אם סול כאן, אבל חזרה כל פעם והנידה בראשה. הסתכלתי על השמש וחשבתי על סול בכל הכוח. 'בבקשה, ' אמרתי בלב. לאחרונה למדתי קצת להתפלל. 'סול, אנחנו צריכים עזרה.' ואז ראינו אישה מולינו עם שיער בלונדיני בוהק ושמלה צהובה כל כך שלרגע הסתנוורתי. ואז קלטתי שזאת השמש. וגם, היה רותח לפתע בלי סיבה. "היי!" אלכס אמרה והאישה הסתכלה עלינו. לשמחתי היא החזיקה נוצה וכלי לדיו בידיה. "את יכולה להנמיך קצת את הטמפרטורות בבקשה?" אלכס אמרה והאישה חייכה והנהנה. "מצטערת. אני היא סול, אלת השמש והלהבה, ו-" "והשמש היא חלק ממך," קרקרתי מרוב חום. היא חייכה והנהנה לאישור. "מי אתם?" שאלה ובחנה אותנו. הטמפרטורות חזרו להיות 30 מעלות לשמחתי עכשיו. אלכס בהתה בנוצה בפה פעור. כחכחתי בגרון והיא מצמצה. "אנחנו אף אחד." התחלתי להגיד, אבל אז נזכרתי בפרסי ג'קסון ובמה שהוא אמר על כך שהאלים רגישים מאוד בקשר לכלי הנשק שלהם. נראה שזה נכון גם לאידון ובראגי. "אנחנו אה, צריכים להחזיר את הנוצה לבראגי. הוא צריך אותה בשביל עבודה כלשהי." שיקרתי שקר לבן. בראגי עוד לא יודע שאנחנו בדרך אליו, אבל הוא יצטרך אותה בשביל הפואמה של ג'ק. סול חייכה ולהפתעתי הושיטה לי את הנוצה. התבלבלתי. פשוט ככה? לא יכול להיות. "קחו אותה. מסתבר שהיא עובדת רק לבראגי. אין לי את הקסם שלו, תרתי משמע." היא החמיצה פנים. "נוצה מעצבנת. בכל אופן, עכשיו היא הצרה שלכם! אה, כלומר, אצלכם." אלכס הנהנה והודינו לה וחזרנו ללכת כשאני לא מאמין שזה היה כל כך קל. ניסיתי את משקל הנוצה.

היא הייתה כבדה מנוצה רגילה- בערך במשקל עט מודרני. (ג'ק בטח היה אומר 'לוחמני', בגלל אנקלוסמוס. הוא עדיין התגעגע אליה לפעמים.) בכל אופן המשכנו ללכת לאידון והגענו אליה כשהשמש התחילה לשקוע באופן אירוני. "אידון?" אמרתי והושטתי קדימה את הנוצה. "הנה הנוצה שלכם." הוספתי. אידון חייכה ולקחה אותה בתודה כשהיא קוטפת לנו תפוח אחרי זה. לקחתי תפוח אדום וחייכתי, למרות שעמדתי לקרוס. ככל שאמא שלי 'התקרבה', ככה הייתי יותר מתוח. לא ראיתי אותה מאז גיל 8, ודי דאגתי מהמפגש. "תודה רבה," אלכס אמרה כשראתה שאני לא מסוגל לדבר. הלכנו לחפש את בראגי. "זה היה קל," אלכס אמרה. היא חזרה להפוך לכל מיני חיות מידי פעם ולרוץ בשמחה על הדשא. חייכתי חלושות.