נכנסנו כשאנבת' רצה בשמחה וגוררת אותי. אחרי שהציגה אותנו לכולם והראתה לנו את הפסל של אימה, אתנה, הסתובבנו שלושתינו במחנה.  אנבת' הסתכלה עלינו בעוד אנחנו מכירים את המחנה ואלכס הופכת מתוכי צבעוני לדוב, לפיל ואז חוזרת לעצמה ומחייכת בסיפוק. "אז...מה אתם עושים, בעצם?" ביקשה לדעת. נשמתי עמוק ואלכס הסתכלה בעניין על ביתן דמטר. "מחזירים את אמא שלי מהלהיים, כנראה." גמגמתי. היה משונה ומפחיד להגיד את זה בקול. המבט של אנבת' נהיה מודאג יותר ויותר ככל שהמשכתי בתוכנית. "ואז הולכים לבראגי, להכין פואמה אפית לג'ק." "פואמה אפית..." אנבת' מלמלה ואז הסתכלה על ביתן שבע. חיוך עלה על פניה. "אתה יודע, אתה יכול פשוט לבקש מילדי אפולו את זה." אמרה והצביעה עליו. הנדתי בראש. "אני חושב שרק בראגי יכול, כי, את יודעת, הוא נורדי וכל זה. אתם יוונים ורומיים." אמרתי בלי להסתכל עליה כי ידעתי שאני פוגע בה. אלכס הנהנה לאישור ואנבת' החמיצה פנים. "טוב, בסדר. אז תתחילו עכשיו?" שאלה כשהגענו שוב לפתח המחנה. בלעתי רוק ואלכס חייכה והנהנה במקומי. לא סיפרתי לאנבת' שאנחנו זוג. לא הייתי בטוח איך היא תגיב. וגם אני עדיין הייתי המום מזה. "קודם נלך לבראגי," אמרה אלכס. "אתם יודעים, תמיד מתחילים מהקל יותר." אנבת' חייכה בהיסוס ואז חיבקה אותי והנהנה לאלכס. "בהצלחה, שניכם" אוקיי. היא חכמה מידי. הנהנתי, מובך לגמרי ואלכס הבליעה חיוך והנהנה לאנבת' בחזרה במבט רציני, שהבהיר לי שהיא עדיין מכנה אותי 'דביל' ובהזדמנות הראשונה תצחק עליי. השלמתי עם העניין, אבל באותו אופן הצטערתי שלא נשארתי בווילה.  יצאנו מהמחנה כשאנבת' מסתכלת עלינו בדאגה מתרחקים. "איפה בראגי?" אלכס שאלה ושיחקה עם גוש חימר, הופכת אותו לכל מיני דברים תוך כדי הליכה. בהיתי בו. "אני חושב שאנחנו צריכים ללכת קודם לאידון," אמרתי בעוד היא הופכת את הגוש לצורת כוכב. "למה?" שאלה אלכס והפכה את הכוכב בחזרה לעיגול. חייכתי. "היא מחזיקה בתפוחים שהופכים את האלים לבני אלמוות. אני חושב שצריך לשחד את בראגי לכתוב את השיר לג'ק בתפוח." הסברתי ואלכס הנהנה בתהייה, מוסיפה גבעול ועלה לגוש שלה. "איפה היא גרה?" שאלה. 

'שאלה טובה,' חשבתי לעצמי.

הערת הכותבת:

אוקיי אני די תקועה בפאנפיק אז סליחה על הזמן שלוקח לפרקים לעלות