"אז מה," איידן אמר בזמן ארוחת הערב. "מתי אני אלמד כבר כשפות אוויר ממאסטר ג'ינורה?" "סבלנות," אימו אמרה בזמן שהוריו פינו את השולחן והוא הרחיק ממנו את הצלחת. "בסוף השבוע הקרוב אתה אמור להתחיל. אבל תזכור, זה ההפך מכשפות אדמה. לאנג אדמה היה הכי קשה. מה שאומר-" "כן כן," איידן ביטל את דבריה והוסיף תנועת יד לביטול ולדרמה. אביו בולין קרץ אליו. "זה יהיה הכי קשה לי. אבל אנג וגם קורה הצליחו בסוף, נכון? אז גם אני אצליח. חוץ מזה, הצלחתי בקלות אדמה ואש. נשאר לי רק מים ואוויר." איידן אמר ובנדיבות יוצאת דופן פינה גם את השולחן. אימו הרימה גבה, יודעת מה הוא זומם. אבל היא החליטה להשתתף במשחק. "קודם ג'ינורה תכיר אותך ותצפה בך שולט ביסודות שאתה כבר יודע. ואז תתחילו. וגם תתחיל בסוף שבוע לנסות להיכנס באופן מודע למצב אווטאר-" "באמת?" בולין אמר וחיבק את אופל. "יופי. סוף סוף הגינה שלנו תוכל להירגע והילדים של התאומים יוכלו לשחק בה בשלווה." איידן גלגל עיניים ורץ לחדר שלו בשמחה. "לומי! לומי! בסוף השבוע אני אלמד כשפות אוויר!" אמר באושר לעוף החול הענק שלו וזה צווח בשמחה. איידן צחק ועשה כשפות אש ואדמה. "נצטרך להיזהר. לקורה ואנג היה הכי קשה ההפכים שלהם, ולי ההפך שלי זה אוויר. כמו קורה. הלוואי שהייתי נולד באומת האוויר. למה ראבה החליטה שאני אהיה כשף אדמה? אולי אני אשאל את זה את קיושי כשאהיה קצת יותר רוחני, מה אתה אומר, לומי?" שאל ועלה עליו ויצא מהחדר שלו. "לאן?" אימו דרשה לדעת מיד, כצפויי. איידן התאפק שלא לגלגל עיניים בכל הכוח- הוא הופתע לגלות כמה הוא צריך להתאמץ בשביל זה. "רק הולך לשחק בכשפות מתכת." אמר. "מבטיח." אמא נתנה לו לצאת החוצה ואיידן צחק כשהם יצאו והיו באוויר.  הם עפו לאיזור המשחק עם הטבעות מתכת. חבריו קצת פחדו לשחק איתו כשגילו שהוא האווטאר, אבל הוא הרגיע אותם מהר מאוד כשהראה להם שלא קורה כלום. אם כי עכשיו הוא התחיל לפחד שוב. בקרוב כן יוכל לקרות משהו- הוא מתחיל ללמוד להיות רוחני בסוף שבוע הזה. מה הוא הולך לעשות?

אני אשלוט בעצמי, חשב בזמן שנחת ולומי מיד נרדם. איידן ליטף אותו ואז רץ לחבריו.