סתם חשבתי שזה יהיה נחמד להכין כריכה חמודה לפרק על ההתחלה :)

אזז... היי כולם!

אף פעם לא כתבתי מדריך קודם, אני מתנסה ברומנטיקה בוואטפד ואני כאן רק כדי לנסות לעזור ומקווה להצליח בזה :)

אז לפני שנתחיל, חשוב לי לציין שכל מה שיהיה כתוב במדריך הזה הוא בגדר עצה/המלצה בלבד, והחוקים לכתיבת רומנטיקה הם דינמיים ולא קבועים כפי שאני אכתוב ברשימה. יש המון דרכים לכתיבת רומנטיקה, אבל אני מעדיפה להתחיל מהדברים שנראים לי בסיסיים להתחיל איתם. זה יהיה בעיקר טיפים ושיטות, כל מיני דרכים לעזרה.

כמובן שאני לא מכריחה אף אחד להיעזר במדריך, הבחירה היא שלכם. אני בעצמי עוד מתלמדת ולומדת ביחד אתכם :)

ו.... שנתחיל? ^^ 

אזהרה- אני הולכת לחפור XD

דבר ראשון? 

מה עושים כדי שהדמויות שלכם יפגשו?

שלב ראשון: סוג האירוע והקשרים

בשלב הזה להתמקד בנקודות של בסוגי האירועים והקשרים. מה זאת אומרת? - בכל סיפור רומנטיקה יש בסיס לרעיון, אנחנו יודעים (או לא יודעים) עוד לפני כתיבת הסיפור איזה סוג רומנטיקה אנחנו הולכים לכתוב ואיך לגרום לדמויות שלנו להיפגש.

קחו לדוגמה, אם הסיפור שלכם אמור להביא את הדמויות להתאהב זה בזו בנקודה מסויימת, לרוב תהיה נקודה התחלתית. השאלה שצריך לשאול היא לא מאיפה להתחיל, היא יותר בסגנון - איך להתחיל?

 לפני שמגיעים לנקודה הזאת חשוב שלדמות יהיה עיסוקים וחיים משלה, שאותם כדאי לבנות עוד מהאקספוזיציה. סיפורים שמתחילים כבר מנקודה של הרומנטיקה/הפגישה, או מבוססים עליה, לדוגמה - הדמות עוברת משבר בגלל אקס ומספרת איך מאז החיים שלה השתנו  ואיך זה משפיע על העיסוקים והתחביבים שלה כיום, זה פחות שכיח. אם אין סיפור מאחורי סיפור כזה, צריך להתחיל מנקודת ההתחלה ולא מנקודת הגמר.. נקודת הפגישה של הדמויות יכולה להיות מקום מטרים (כמו בר, פארק, מסעדה, אוטובוס) ואפילו אילוץ של נסיבות, שיכול לקרות בגלל הרקע של הדמות הראשית, או איזור זמן מסויים בסיפור שמאלץ את הדמויות שלנו להיפגש (כמו שניים שעוברים במקרה באותו זמן ובאותו מקום )

בכל אופן יש משהו שמושך את הדמויות, המשהו הזה יכול להיות כל דבר, ואין לזה סוף. זה תקין לכתוב אפילו את העלילה הכי לא צפויה. (כמה שזה לא צפוי יותר טוב XD) אבל בסיפורי רומנטיקה יש בדרך כלל, ואני אומרת בדרך כלל, כי אין חוק כתוב שאומר מה ואיך לכתוב את הסיפור שלכם, אז רק בדרך כלל - רעיון בסיסי.

סיכום סוגי האירועים :

בסיס מקום - צירוף מקרים. המקום הופך לסיבה שהדמויות נפגשות. (הדמות הולכת לבלות איפשהוא או בכל מקום שתבחרו, היא רואה שם את דמות ב', דמות ב' רואה אותה.)

נסיבתיות - הנסיבות מאלצות את הדמויות להיפגש. (דוגמה, שניים שנתקעים במעלית ומפתחים שיחה, הדמות הולכת עם חבר והחבר מביא עוד חבר, הדמות מתחילה לעבוד ונפגשת עם עמית לעבודה, משהו קורה -משהו נוראי או נפלא- ומחבר ביניהן, סוד שקשור אליהן והן חייבות ביחד לגלות מהו, אחים שהופרדו בלידתם)

בסיס זמן - הזמן מפגיש בין הדמויות. (למשל, פגישת מחזור של בית ספר)

בסיס מהעבר - הדמויות כבר נפגשו וזה משפיע עליהן בהווה. הן בונות את מערכת היחסים עם הסיפור והנסיבות. (דוגמה, כמו בספר "המועמדת" שבנוי על הפגישות הסודיות של אספן ואמריקה, הם נפגשו בעבר  והאהבה תמיד הייתה שם והתפתחה בצורה הדרגתית.)

בסיס מאחד - משהו שגורם לדמויות להזדהות או שיש להן תחומי עניין משותפים, אותם מניעים/שאיפות ומטרות (דוגמה - חוגים, תחביבים, שנאה למישהו, להילחם בפשע, להציל ועוד)

אז קבלו הצצה לכמה מהרעיונות והדרך לבנות אותם -

 פגישה : אירוע שמחבר בין הדמויות. מפגש עיניים ראשוני, אבל מי אמר שחייב אהבה ממבט ראשון? אפשר גם שהדמויות יתקלו אחת בשניה בטעות. כמו שתי דמויות ממהרות לאנשהו, (דמות ממהרת לבית ספר) אז זו פגישה נסיבתית, גם אם רק אחת מהן ממהרת ופוגשת את הדמות השניה בדרך או רק חושבת עליה. אם זה בגלל המקום, כמו ספריה ושני דמויות שבטעות נוגעות באותו ספר, או יוצרות בטעות מגע  בסיור בין המדפים, זה פגישה על רקע מקום. וזה כיסוי רק על רצה המזלג, כי יש עוד הרבה סוגים של פגישות -

(1) * פגישה לא רצונית -הסוג של הפגישה הזאת לא ממש שכיח, בגלל שהדמויות בסיפור לא תמיד מכירות מהעבר והחוויה חדשה בשבילן. פה קורה ההפך, הדמויות מכירות אחת את השניה, הן לא רוצות בכלל להיפגש לא משנה מאיזה סיבה (שנאה, טינה, מבוכה, לא סובלות אחת את השניה, ועוד) ואולי ממש רוצות להיפגש אחרי הרבה זמן. או שהן פשוט לא מכירות, אף פעם לא שמו לב לקיום של השני וברגע זה הם מקבלות סטירה מצלצלת שהוא לא אוויר כמו שנדמה להן. משהו גורם לדמויות לשים לב אחד לשני ולהגיד "הא, הוא קיים." או, "לעזאזל, הוא קיים. " (דוגמה:פגישה עם האקס, פגישה עם ההייטר, פגישה מצלקת עם בן אדם שעשה הכל כדי לפגוע בדמות, מישהו שסוחט/מאיים את/על הדמות להיפגש איתו ואין לה ברירה _אהבה חד צדדית_)

הרגשות שיעלו בפגישה הזו יכולים להיות:

מבוכה, שנאה, רצון שהאדמה תבלע את הדמות, זכרונות, התרגשות, שמחה, בהלה, הלם, זלזול

מצבים פיזיים:סחרחורת, תנועות גוף בהתאם לרגש, סומק בלחיים, דמעות, חיבוק, רתיעה והתרחקות (ספייס מהדמות השניה), החזקת ידיים, התקרבות, גמגום ובלבול מילים (גם להוציא מהפה שטויות שהדמות לא מתכוונת אליהם מרוב מבוכה).

אמצעים להביע פגישה לא רצונית מסוג -

געגוע/צלקת/אקס -

 א.הדמות חוזרת לרגעי פלאשבק או נזכרת בחוויות שדמות ב' מזכירה לה/עברו ביחד/ היו ביחד/ או מה היא עשתה לה. ברגע שהיא רואה אותה.

ב. הדמות מתארת את דמות ב' וכמה שהיא השתנתה מאז הפגישה האחרונה, בלבוש, בהתנהגות, וכו

ג. דיאלוג בין הדמויות

ד. התרגשות או קפיאה במקום

 טריגרים לזכרונות: שירים שהדמויות שמעו ביחד, תחביבים, מקומות, ריחות, בישולים, רגשות, חברים של הדמות שישר מזכירים לה אותו, סדרות, מנגינות, חלומות, סיוטים, הכל.

___________

(2) פגישה רצונית - הדמויות יודעות שהן הולכות להיפגש, אולי  שעת הפגישה או האיזור קבועים מראש, כמו דייט. או שבטח יש להן רק תחושת בטן  חזקה שמשהו הולך לקרות, ושהן יפגשו. אולי הן מצפות להיפגש, או שאחת מהן מקווה לפגוש את דמות ב' במקום שהיא תמיד עוברת ורוצה ליזום פגישה. (גם אם דמות ב' לא יודעת על קיומה). זה עובד גם אם דמות א' מתחילה עם דמות ב' בכוונה כדי לפלרטט איתה. בסוג הזה יש הסכמה של שתי הצדדים, או רק צד אחד. כדאי שהצד שמסכים יהיה הדמות הראשית מן הסתם, ואם לא, זו ההפך מפגישה רצונית. (העלילה צריכה להיות סובבת לדמות הראשית שלכם ונאמנה לה)

 כדאי לתאר את מה שקורה לפני, מאחורי הקלעים. מה הדמות חושבת שהיא תרגיש בפגישה? האם יש לה חששות מהפגישה? מה היא חווה במהלך מה שהיא מרגישה ומה היא חושבת על דמות ב? אם הדמויות משוחחות באופן וירטואלי, בהודעות SMS אז כן, אין בעיה לתת לדמות א' לשפוך כל מה שיושב לה על הלב.

בפגישה רצונית, בדרך כלל יש התייחסות למראה החיצוני.

הרבה פעמים הדמות הראשית מטפחת את עצמה כי נורא חשוב לה להיראות טוב  ליד הקראש, אז מספיק שהיא משפריצה על עצמה בושם, מחליפה בגדים או סתם מסדרת את עצמה בדקה התשעים - זה מקפיץ סצינה כל כך! אז תעשו לעצמכם טובה ותתארו, תתארו, ותתארו.

הרגשות שיעלו בפגישה כזאת -

התרגשות, חיוך, שמחה, ציפיה, השתוקקות, מתח, חששות, חוסר ריכוז, אידיאליזם, חלומות בהקיץ לגבי הפגישה, סיפוק, אושר, פחד, פרפרים בבטן, ביישנות, מבוכה.

מצבים פיזיים: מצבים פיזיים: גמגום, התכווצות, לשחק עם השיער, לשחק עם האצבעות, לשים יד אחת על הזרוע, לסדר את עצמה כל רגע, לסגור כפות ידיים, ישיבה עם רגליים צמודות, סומק על הלחיים, דופק לב מהיר, להסיט מבט מהעיניים, להישיר מבט לעיניים.

אמצעים להביע פגישה רצונית -

א. סידור מראה חיצוני, ותיאור מראה חיצוני של דמות ב'. דמות א' מתפעלת ממה שהיא רואה ומתארת את מה שהיא רואה.

ב. תיאור מחשבות והרבה רגשות, הדמות בסערת רגשות ומצפה או חוששת מהפגישה

ג. אם הדמות מפספסת הזדמנות לפגישה עם דמות ב', תיאור של הרגשת פספוס והחמצה, האשמה עצמית ורחמיים עצמיים.

ד. אחרי הפגישה, להביע מה הדמות מרגישה ומה היא קיבלה מהמפגש, היא שמחה? היא עצובה? מרוצה? גם כל מה שהיא יכלה לנסח יותר טוב ומשחזרת בראש שלה ומצטערת שהיא לא אמרה, או מילים שדמות ב' אמרה לה והיא לא יכולה להוציא אותן מהראש. טרדות, ספקות, או סתם מחשבות.

ו. הדמות מתארת/מספרת לחבר קרוב את הרגשות שלה ואת מה שהיה/יקרה, או מתייעצת איתה מה כדאי לעשות.

___________

(3) פגישה לא ידועה - לדמות יש קראש אבל הקוראים לא יודעים, היא נזכרת ליידע את הקוראים רק אחרי כמה פרקים ואז כל ההתנהגות שלה ברורה פתאום. בסוג הזה של הכתיבה יש הרבה רמזים מטרימים, או הסברים חשאיים על דמות ב'. לדוגמה, דמות א' מתייחסת לדמות ב' בעילום שם, ונשמע כאילו היא מדברת על מישהו מיסתורי ולא מישהו שהיא בכלל מכירה. רק בהמשך הפרקים הזהות של דמות ב' נחשפת לקוראים, או נחשפת לדמות הראשית (נגיד אם הדמות שלכם איבדה את הזיכרון ופתאום השם עולה לאוויר). וזה אגב, שיטה מעולה גם לגרום לדמות הראשית לא לדעת שאורב לה אי שם סטוקר מטורף שיודע עליה הכל וזומם להיפגש איתה, אבל היא לא יודעת עליו כלום. 

הדמות יכולה להיות ממש סתומה, יאפ. כל כך עד שהיא לא תקלוט שדמות ב' מייררת עליה מהצד השני של הכיתה ותחשוב שהוא סתם גיק. זה פועל יופי אם מכניסים המון רמזים קטנים על דמות משנית שמסתכלת הרבה על הדמות שלכם, והיא לא שמה לב שזה קורה. ובום, הפגישה קורית ודמות א' לא יודעת מאיפה דמות ב' צצה.

הרגשות שיעלו בפגישה כזאת -

כעס, שמחה, ציפיה, השתוקקות, מתח, חששות, חוסר ריכוז, זכרונות ופלאשבקים, פחד, תהיות, ביישנות, מבוכה, בלבול, אדישות, נטיה לרצות, חוסר מודעות, טבעיות.

מצבים פיזיים: בעיקרון יתאים יותר לדמות הסטוקר המיסתורי אבל גם לדמות א' - פזיזות, תנועות בלתי רצוניות, הליכה מהירה, גלגול עיניים, סומק, התקרבות, התרחקות, ניסיונות ליצור אינטראקציה, גמגום, גירוד בשיער, שילוב ידיים מאחורי הגב, הסטת מבט, להסתכל הרבה על דמות א', להימנע מקרבה, לנסות להתנהג בטבעיות ועוד.

אמצעים להביע פגישה לא ידועה -

א. רמזים מטרימים, והמון.

ב. תיאור מחשבות והרבה רגשות, התרגשות או סערת רגשות בכל פעם שהדמות רואה את הדמות השניה.

ג. דמות שתמיד בסביבה ודמות א' לא שמה לב אליה, לפעמים גם הקוראים לא, והיא נכנסת בסיטואציות ורמזים קטנים.

______________________

2 - היכרות הדרגתית -

כאן יש  שתי דמויות שמכירות אחת השניה ומתראות ביומיום. יכול להיות שהן ילמדו באותו כיתה, יהיו באותו חוג, שכונה, ואפילו יהיו שכנים. אף פעם לא היה להם ניצוץ בעיניים, אבל אז, זה קורה. הקשר שלהם מתפתח לאט לאט ובלי אזהרה גם הרגשות. כאן הדמויות יכולות לככב בתור החברים הכי טובים, האויבים הכי גדולים, סתם אנשים שאומרים היי ברחוב, יותר מזה או פחות מזה. איך הן מתאהבות? מפה, זה כבר לשיקולכם ^^

כמעט 1700 מילים ועדיין כיסיתי רק חצי מזה XD

אם יש לכם עוד רעיונות להוסיף על סוגי קשרים ופגישות, אני ממש אשמח שתכתבו בתגובות

הפרק הבא יהיה על - איך בונים סצינת רומנטיקה.

מקווה שעזרתי :)