ניקו ניסה לא לחייך עכשיו. קדימה, וויל. הוא חשב. וויל לעומתו קפא ואחז חזק בכוס הלימונדה שלו. "א - אלו חלומות?" וויל שאל. "אמרת במרפאה שהיו לך חלומות על המסע שלנו," אפולו אמר לוויל. ניקו הרים גבה. "אמרת להם? אז תגיד כבר עכשיו הכול, מה הבעיה?" הוא אמר ו וויל נהיה ורדרד שוב. "בחייך סולאס," ניקו המשיך לדבר. "תחשוב כמה חופשי ומאושר תהיה אחר כך." וויל החטיף לו וניקו צחקק. "אתה מדבר איתי על חופש?" וויל רטן. אפולו נראה המום ומג נראתה משועממת. כירון נהיה מודאג. "אמור ילדי," אמר הקנטאור והלב של ניקו הלם בעוצמה והוא הפסיק מיד לצחוק. "אנחנו רק רוצים לדעת. כל מידע חשוב." וויל היסס עוד קצת וניקו הסתכל לו בעיניים וטבע בהן. נראה שזה מעודד את וויל לדבר עכשיו. "טו טוב," הוא אמר. "אז כן. היו לי חלומות על המסע שלנו, כנראה." הוא נתן יד לניקו והלב של ניקו פרפר בתגובה. "אתה נאבקת בפיתון באחד מהם, אבא." וויל התחיל לספר על החלומות שלו סוף סוף. ניקו כבר ידע הכול עליהם אז הוא הקשיב רק בחצי אוזן ובינתיים ניסה לא להתעלף מהעיניים הכחולות האלה. "ובאחד מהם..." וויל היסס שוב. ניקו חייך חיוך מעודד חלש. "אני.... אספר לך אחר כך." וויל החליט. "אבל... גם היינו אצל נירון. כלומר, כל מחנה החצויים וקצת ממחנה יופיטר נלחם נגד נירון ביחד. וזהו. אלו החלומות שהיו לי." וויל הידק את הלחיצה שלו ביד של ניקו וניקו הסתחרר אבל שיתף פעולה ובינתיים החזיק בידו השנייה בחוזקה בשולחן העגול הקטן כדי לא לרעוד. "טוב ויפה," אמר אפולו. "כן. זה רעיון מצויין, וויל. בהחלט נוכל לשלוח צוותים משני המחנות להילחם בנירון. וזאת גם תוכל להיות בין המלחמות הראשונות שלנו כצוות. אני... אני אתקשר באיריס נט לפרנק ולהייזל." כירון אמר בקול מוטרד. הלב של ניקו התחמם למשמע השם של אחותו הקטנה. "הם יוכלו לפקד על המבצע הזה, אבל רק אם מישהו יפקד עליו גם מכאן," ניקו אמר לכירון. "ככה הכוחות שלנו יהיו שווים." "ניקו די אנג'ילו, מדבר על שוויון," וויל מלמל במעורפל. ניקו חש שהפנים שלו מתלהטות. "סתום, סולאס." מלמל בחזרה. מג גיחכה. "כן. יהיה מגניב להילחם שוב עם מחנה יופיטר." אמרה בעיניים נוצצות. 

"זה רעיון טוב," אמר אפולו בהסכמה גם. "אני אתקשר להייזל גם ואבקש חדי ק - זאת אומרת, אתכנן איתה את המבצע," מג אמרה בהתלהבות וקפצה במקומה. "להתראות אחר כך, לסטר." והיא הסתלקה משם אל ביתן דמטר. אפולו נראה מיואש. "' חדי קרן ' ? אני רוצה לשאול?" וויל שאל. אפולו הניד בראשו. וויל הצליח לחייך ונשען על היד של ניקו, שהחניק קללה בתוכו. "אם כך, נוחו גיבורים" כירון אמר עכשיו בהחלטה. "תצאו מחר לדרככם."