"הו, הלך עלייך, בת האדס." ג'ימיי אמר והתנפל עליי בדיגדוגים. צחקקתי כמו משוגעת והחזרתי לו. "בסדר, תפסיקו את החתונה" אליזבת' אמרה וג'ימיי האדים והלך אחורה בבת אחת. גם אני הסמקתי. אליזבת' חייכה לעצמה חיוך מרוצה מהמשפט. "כדאי שנחזור לחפש את הקסדה. קים, את יודעת את הדרך החוצה מכאן?" היא שאלה אותי. בלעתי רוק ושתיתי מים. "למה את שואלת אותי? את יותר מומחית ממני." אמרתי אחרי זה וסגרתי את הבקבוק. "כי את המנהיגה ואת עכשיו דיברת עם אבא, אז חשבתי שאולי הוא אמר לך משהו, חוץ מכמה בר מפחד ממך" היא השיבה בשלווה וג'ימיי צחק. אוקיי, תשכחו מזה שאני לא טיפוס של נקמות. רשמתי לעצמי לנקום בה מאוחר יותר כשנהיה בטוחים במחנה שוב, וכרגע רק הנדתי בראש בעצבנות, מתחילה לאכול סנדוויץ'. "את יודעת לעשות מסע צללים?" ג'ימיי שאל אותי. הנהנתי במתח. היה משונה לשמוע את השם הזה במציאות. ג'ימיי הנהן. "אז אולי תחשבי על הקסדה ונהיה שם?" הוא שאל.

הערת הכותבת:

אני מצטערת שהפרק קצר, אחרת הכל ייגמר מהר יותר ולא בא לי י י י