אני מדהימה לטאה

"את" אמרתי בהלם כשראיתי את המפלצת מהחלום שלי, זאת שקראה לי 'פושעת'. היא חייכה אליי חיוך ערמומי. אליזבת' קפאה לידי בעוד אני קורסת בעייפות וג'ימיי ממהר להביא לי את הנקטר המיוחד לשלושת הגדולים ומשקה אותי במסירות אחרי זה. המפלצת צחקה. היא הייתה אנושית סך הכל, אבל כשהתרכזתי יותר ראיתי שהיא כולה לטאה. "סלמנדרה" אליזבת' סיננה לידי בשקט. "ואוו, אנחנו טעינו. זאת בכלל לא מדוזה." האישה-סלמנדרה- הרימה גבה. "העזתם להשוות אותי למדוזה? טוב, קשה להגיד שאפשר להאשים אתכם. כמו מדוזה יקירתנו, גם אני מקפיאה אנשים וחיים. אך אני עושה זאת במובן אחר לגמרי." "כמו האלה קיאונה?" הצלחתי לשאול כשהקול שלי חזר אליי. זאת הייתה המפלצת השנייה שפגשתי במסע, אבל עדיין פחדתי מאוד. היא רצתה להרוג אותי, והיא לא תהסס לעשות זאת. זה היה מבעית באותה מידה שזה היה מגניב. מי לא רוצה להיהרג על ידי וולדמורט? הלטאה צחקה בתגובה לשאלה שלי צחוק מפחיד ורועם שגרם ללב שלי לדפוק. אכשהו ידעתי שמשהו ממש רע הולך לקרות ממש עוד מעט והחנקתי יבבה ונצמדתי לאליזבת', ששמה לי יד על הכתף. לחרדתי הרגשתי שגם אחותי הגדולה והחזקה רועדת, ונתתי לה יד. ג'ימיי היה קפוא במקומו עם עיניים מזוגגות. "לא, יקירתי, בת השאול שלי. אך באופן דומה להפליא. הסתכלי על החבר שלך." התבלבלתי לרגע. החבר שלי? אין לי חבר. ואז נזכרתי מה אליזבת' אמרה קודם לכן. "עקבת אחרינו" אמרתי בכעס. האישה סלמנדרה נופפה בידה בביטול. "כן. הרשמתם אותי עם יצורי היסודות, אני חייבת להודות. לא קל להרוג אותם כלל וכלל. את חזקה, ילדה." "מה קרה לג'ימיי?" אליזבת' שאלה בפחד וגיליתי עכשיו שהיא מנערת אותו.  "אש" הלטאה המדברת אמרה בשלווה. "לא הולכת עם קור. סביר להניח שתוך כמה שעות הוא יקרוס, אם לא נילחם קודם." כעסתי. גיליתי שאני באמת אוהבת את הצוות שלי, ושאפילו אולי קצת שאני מחבבת את ג'ימיי. אף בן לא היה נחמד אליי ככה מעולם. "טוב" אמרתי, גם בשלווה, בעוד אליזבת' מסתכלת על הלטאה בכעס ומרחיקה אותו ממנה ומנסה לטפל בו עם אמברוסיה ונקטר. עכשיו שמתי לב שהבקבוק נקטר שלי נשמט לאדמה, וליבי נצבט. הדבר האחרון שג'ימיי עשה לפני שקפא היה לנסות לעזור לנו. "אז בטח תשמחי לדעת שאני לא קשורה לאש בשום צורה. האמת, תמיד פחדתי מאש- היא סימן החיים, אני מניחה, והיא תמיד עשתה לי רק רע. חוץ מזה, אמרת שאני חזקה? היית רוצה לחוות את זה בעצמך?" וזינקתי בטיפשותי לקרב, לבדי, ללא גיבויי, אבל היי, לפחות גרמתי ללטאה להיות המומה.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top