היינו עם כירון בבניין המרכזי אחרי שסיפרנו לקנטאור הוותיק הכל והפה שלי כאב מכל הסיפור ושתיתי תה בתקווה שזה יעביר את הכאב קצת. זה עזר. "אני שמח לשמוע שהכל הסתדר," כירון אמר בקול מהורהר ביוונית עתיקה כדי שכולנו נבין אחד את השני עכשיו. היינו בחדר אני, אליזבת' אחותי הגדולה, רייצ'ל האורקל וג'ימי. "ושוויל וניקו בסדר. לכו לכם." הוא הסתכל עלינו בחיבה והנהנו. הנחתי את הכוס החצי ריקה שלי על השולחן ויצאנו החוצה. "מה בא לכם לעשות?" ג'ימי שאל את שתינו בזמן שאני והוא הלכנו יד ביד ליד אליזבת'. "לנוח," אמרתי להפתעתי. אויי, הגיע היום שבו אני מתרחקת מהרפתקאות כמה שיותר. התחלתי להדאיג את עצמי. "כלומר, לנוח מול האגם." הוספתי. ג'ימי הנהן, נישק אותי על הלחי והלב שלי ריקד בניגוד לרצונו ריקוד קטן אחר כך, אליזבת' גיחכה והלכנו לאגם. עשינו פיקניק והכל נגמר, יומן.

הערת הכותבת:

אז כאן נגמר הפאנפיק. אין לי רעיונות כל כך לסוף שלו ואני גרועה בכללי בלכתוב סופים אז סליחה על הסוף הכושל.

אני מקווה שאתם אוהבים את קים, בגלל שהיא מבוססת כמעט כולה על האופי שלי. אני תמיד קוראת לעצמי ' קים ' כשאני בחוץ לארץ. לא נראה לי שהאמריקאים יכולים לבטא ' הדס '.

ויצא גורלו של אפולו החמישי בעברית!!!!!