יהיה פרק מבולגן ואתם תתמודדו עם זה.

בגרות בעל פה בכימיה
השנה היה לנו מה שנקרא מעבדת חקר. במעבדת החקר עשינו כמה ניסויים חמודים, הגשנו דוחות וכולי. היום הייתה עליהם בחינה שאנחנו מסבירים על כמה ניסויים שבחרנו. הלוויה הזאת נשמעה מאוד מלחיצה כי בדוחות הייתה רוב הזמן חסרת תועלת. עכשיו גם הייתי צריכה להיבחן עליהם.

לא כהרגלי: התכוננתי. גם נכנסתי ללחץ מטורף שגרם לי לא לרצות לאכול ולרצות לישון כי הרבה אדרנלין השתחרר.

אתם יודעים, היה ממש כיף. במקום להתחיל את השיחה ישר עם הדוחות, דיברתי קצת על עצמי, אמרתי שאני לא מקשיבה בשיעורי כימיה אלא מציירת (למרות שהציונים שלי מראים כאילו אני מקשיבה בשיעורים). אמרתח שגם כימיה עוזרת לציור.
קיצור, אני והבוחנת התחברנו. יותר נכון, הייתה בנינו כימיה (ואמרתי את זה).

צחקנו, נהנו, דאגתי שיהיה לה מעניין לדבר איתי, סיפרתי תהליך כימי בצורה טרגית למדי. היה כיפי. אנשים התסכלו עליי אחר כך כמו על מפגרת כי מי לעזאזל נהנה מלדבר על ניסוי בכימיה?

מסקנה: צריך כריזמה בחיים.

אזרחות
מה זה עושה כאן? זה מה ששאלתי את עצמי ביום רביעי. ישבתי לי בנחת באמצע המסדרון, המורה שלי פנה אליי ואמר: אתן צריכות לשפר את העבודה באזרחות של ה30 אחוז כדי שכולן יעברו את הבגרות. זין, אין לי כח לזה. כמובן שזה גרר סכסוכים עם מישהי שאני שונאת שהיא שותפה שלי בעבודה. בסוף החלטתי להירגע כדי לא לאכזב את שאר השותפות בעבודה. אני עדיין כועסת כי בניתי על החופש הזה ולא קיבלתי אותו! בניני שבאחד ביוני אעשה חיים, אצייר ואצפה באנימה כאילו אין מחר. אפילט תכננתי כמה ציורים. אבל לא, אזרחות הזכיר לי שהיא עדיין שם.

תחרות הגרפיקות של אנג'י
אוף, בא לי לפרסם את הפרק של ההסבר אבל אני לא יכולה כי זה ישפיע על העמדות של שאר העונים. אני צריכה את דעותיהם האותנטיות כדי לצייר את הכריכה שהגשתי מחדש. מההערות שקיבלתי בינתיים יש לי רעיון מעניין במיוחד וחבל שלא חשבתי עליו קודם.

ציורים
בא לי לעשות קולאז' של ג'ין מבי טי אס בהשראת הסולואים שלו והרמיקס של כל האינטרוס בלאב יורסלף.

הנה ציור בתהליכים בחוג ציור אליו אני הולכת:

העננים היו קשים לציור כי צריך ליצור את הפאפיות שלהם.

והנה צבעתי עוד ציור מהאתגר של שושה

גם ניסיתי לצייר פאנארט של אייג'י מבננה פיש אבל בסגנון סמי ריאליזם

יש לי עוד המון מה לשפר, אבל זאת התחלה טובה. יצאו לו שיני עז.

נתראה בפעם הבאה.