מה ששמעתם. נעבור אחד אחד

17 באפריל- הורים וילדים
אני לא אחת שתלך נגד הרעיונות המתוכננים שלה כשזה נוגע לציור באתגרים, ביייוד לא באתגר הזה, אבל הייתי צריכה לשנות תכניות. הציור הזה אישי מאוד, ופחדתי שהאדם שאני לא רוצה שיראה את זה יראה בטעות את הציור הזה ואז ייווצרו לי ויכוחים איתו. וגם כי לא היה לי ממש זמן.
ציירתי את הציור הזה בתאריך 18.4.19 (ואני בכוונה אומרת תאריכים כי אני באמת לא יודעת מתי אפרסם את זה) במטוס בטיסה לאוקראינה שמשם טסתי ללונדון.
הנה הציור:

ציירתי את הזוג שהיה לידי בטיסה. לא ממש יכולתי להוריד מהם את העיניים, ואחרי שהתעייפתי מהכתיבה, חשבתי לצייר את האתגר, אז החלטתי לצייר אותם במסגרת הנושא של הסצינה.

18 באפריל- אחים
ציור ב18 באפריל 2019
גם זה היה אמור להיות ציור קודר, אבל שוב, החלטתי לא ללכת לפי הרעיון המקורי ולצייר משהו מהראש שבמקרה היה שם. הלכתי על סצינה קלאסית של אחים שרבים על צעצוע.

אני שמחה שעשיתי צל כי לא נעים לי שלא יוצא לי לצבוע, להצליל ואפילו לעשות ליינארט. זה גורם לי להרגיש עצלנית.

אני שמחה ששני הציורים האלה לא יצאו קודרים כמו הרעיונות המקוריים. אלה באמת ציורים שציירתי אותם החודש לצד הכריכה לתחרות הגרפיקות של אנג'י שגרמו לי להרגיש רוגע ושמחה, ולא "יש, סיימתי עם האתגר".

אתגר הטיוטות:
אמורה בחורה משועממת
אמורה מתגעגעת לימים הטובים
אמורה משחזרת את הימים הטובים.

אז אמורה הקטנה שלנו החליטה שהיא מתחילה את אתגר הטיוטות בו מפרסמים את הטיוטות שלנו. לא חייב את כולם אם לא רוצים. (היה ניסוח ממש יפה לזה אבל אין לי כח להיזכר בו. עבר עליי הרבה). כמובן צריך לתת איזה הסבר קצרצר ומינימלי על זה.

אה, אני מופתעת ששתיים פה תייגו אותי.
להלן הטיוטות כי פתיחות יהרגו אותי

אין לי הרבה.
פלאף בוי באד בוי- קומדיית וואנשוטים עם מעט עלילה. זה כמו הסדרות המצחיקות האלה של כל פרק משהו חדש אבל לקראת הסוף יש משהו. רציתי להגיש לתחרות של מאל את הפרק הראשון כקטע וואנשוט, אבל יש לי קריז של נסיכה אחרת וביקורות. הקאסט גם הוא קאסט של מפגרים אבל פחות מפגרים מאלה של מעשה בחזייה.

מעשה בחזייה- פרויקט שאני חופרת עליו ושאני מחכה לכתוב אחרי נסיכה אחרת. מלא בפיגור. אני לא אחפור יותר מדי כי כולם פה מכרים את טובי הקטן שלי. יש לסיפור זה 4 פרקים מתוכננים שצריך לכתוב ופחות או יותר כיוון עלילה. יש לי לעשות מחקר מעמיק יותר על חזיות.

(וואי, טובי משפיע עליי יותר מדי. יש לי התעניינות בחזיות)

זני- פרויקט שאני רוצה להתחיל גם אחרי הסיום של נסיכה אחרת. יש לי רק לבסס עוד קצת את העלילה המרכזית ולהרכיב את המהלכים של הדמות הראשית ואת השפעותיה של זני על כל דמות שתהיה בעלילה. יש לסיפור הזה 10 פרקים מתוכננים, שאחד מהם בתהליכי כתיבה. מעניין אותי מה יהיה קודם: זני או מעשה בחזייה

מסתכלים על זה אחרת- זה היה אמור להיות ספר טיפים מחשבתיים על עיצוב וציור כי התעצבנתי על הרבה דברים כאן בשקט (ואם להיות כנה, זאת גם הסיבה שפתחתי את ספר הביקורות. כן, זה מגעיל מצידי לעשות דבר כזה, אבל כולנו לומדים בסופו של דבר מזה). אולי אני אמחק את זה כי אני לא צריכה את זה יותר.

והמתויגים:
ShoshaYu
_arianaladynoir_

טיסה
מעייף ביותר, אבל ציירתי שני ציורים של האתגר וכתבתי את רוב פרק 37 של נסיכה אחרת. זה נחמד. אני מפחדת להגיע לפרק 40 כי אני לא בטוחה מה אעשה.

זה לא משנה!

מלא אמרו לי שאני צעירה, כמעט איבדתי את אמא שלי בשדה התעופה באוקראינה כדי להספיק לשער שהחליפו אותו, וזה היה נורא. לא יודעת את השפה, לא יודעת איפה היא, אבודה עם דרכון, 140 לירות שטרלינג ומעט אוכל. חשבתי לנטוש אותה ולעלות למטוס לבד.

נכון אני מתלוננת שהצבא גורם לי להרגיש רע עם עצמי? יופי, גם שדההתעופה בבריטניה הצליח. בעמדה של הדרכונים הלכתי לבד בזמן שאמא שלי הלכה לקופה אחרת של דרכונים.
אישה בדלפק דרכונים או קופה: למה הגעת לבריטניה?
אני: לטייל
אישה: לבד?
אני: לא, עם אמא שלי
אישה: בת כמה את?
אני: 18
אישה: אז את נשארת עם אמא שלך כי את צריכה אותה?

היו עוד יותר שאלות שהתשובה שלהן הייתה אמא שלי. זה גרם לי להרגיש ילדה נטושה. בסופו של דבר הלכתי לאותו דוכן כמו של אמא שלי.
אה, וכמה אנשים אמרו לי שאני נראית צעירה לגילי. זה מוזר ואני לא יודעת אם לקבל את זה כמחמאה או לא.

אה. וצבעתי את השיער

אני בינתיים לא אספר שום דבר. אני אספר בהמשך, כנראה בסוף אפריל

נתראה בפעם הבאה שאהיה חיה עם זמן לנשום