Warriorforever1502
מזל טוב, עכשיו את מבוגרת קצת יותר. אני לא אתחיל לאחל כל מיני ברכות צבועות שמאחלים לכל אחד בכל יום הולדת, הרי יש דברים אחרים שאני כן רוצה לאחל לך.

אבל קודם, את מאמינה ששנה עברה מאז שהכרנו? זה לא התאריך המדויק, אך את מאמינה שעברה כמעט שנה בערך מאז שהכרנו? לי זה קצת קשה להאמין, אני רגילה להסתכל קדימה כל הזמן אל היעד הבא שלי, אז פתאום להסתכל אחורה על הדרך הקצרה שעברנו יחד... זה מוזר לי. היה כיף להכיר אותך לראשונה דרך הספר האקראי של "חוויות של ציירים בחיי היום יום", ואז משם דרך הספרים שלך. עברנו די הרבה ביחד אפילו שלא ראינו את הפנים של אחת השנייה: ציירנו יחד, אתגרנו את לא עצמנו, איחלנו זו לזו דברים נחמדים, סחבנו אחת את השנייה כשהתקשנו, סתם צחקנו, כתבנו טיפים, הערנו אחת לשנייה, דיברנו, הכרנו את שושה וטוליפ ויצרנו לנו ריבוע קדוש משלנו אליו אנו שייכות. זה המון ווארי, זה המון. הדרך שלנו עוד ממשיכה, אני מקווה לפחות; אני מקווה שהדרך שלנו תמשיך עוד הרבה זמן. זה האיחול הראשון שלי אלייך, שנהיה יחד עוד הרבה. הברכה השנייה שלי אלייך היא שתשמשי בכישרון שלך כדי לתקשר עם העולם שבחוץ. זאת בטח ברכה נוראית לאחל לאדם, נורא להסתמך רוב הזמן על הכישרון שלנו כדי להסתדר בחוץ, אבל אני אומרת מניסיון. גם לי קשה לתקשר עם אנשים עד שמתחילים לדבר על ציור. לא סתם יש לך את התכונה הזאת, נצלי אותה לטובה. אולי זה נשמע מוזר ואפילו מגוחך, אך את היחידה שתוכלי ליצור לעצמה את המקום אליו תשתייכי. כמובן שתצטרכי את עזרתם של אחרים, אך אני מאמינה שהעצה הזאת תעזור לך בהמשך החיים. תעמדי זקופה, תחייכי ותאמרי שלום, תשאלי מה נשמע. משם כל השאר בונוס.

וואריור, כל פעם שאת חוזרת לתקופה קשה והדיכאון משתלט עלייך עוד קצת זה כואב לי. כואב לי לדעת שאת עצובה. אכפת לי ממך, אכפת מאוד, אפילו שמה שאני רואה היא לא את המלאה. אני רוצה שתשמחי, שתוכלי ליצור שמחה משלך מהרגעים הפשוטים בחיים אפילו: ללכת במדרכה, לנשום אוויר, להסתכל על עץ, לקנות עפרון חדש, לומר שלום לאדם חדש. אני יודעת שזה יהיה קשה, אבל אולי ביום מן הימים תצליחי, אני מאמינה בך. עד היום בו תוכלי להיות בטוחה בניצוץ הקטן שלך שינחה עבורך את הדרך, אני אשמח לעזור לך להאיר את הדרך הזאת. אני לא יודעת כמה אצליח במשימה הזאת, אני חרא של בן אדם מחוץ למסך ולפעמים נוטשת קשרים בקלות, אך מקווה שאוכל להיות לעזר. מקווה בשבילך שיום אחד תהפכי את החולשות שלך לחוזקות שלך כך שלא תצטרכי לחזור לאותם מקומות רעים. תורידי את השריון ההוא, אל תיאבקי כל כך. כן יש בעיות שצריך להיאבק בהן, אך האם באמת צריך להילחם בכל טעות? אולי עדיף פשוט לקחת את אותה טעות ולהפוך אותה לחותם שלך?

את פרקת פעם שאין לך סיבה לקום בבוקר. אמרתי לך שתמיד יש סיבה, אפילו אם היא השולית ביותר. אני אומר את זה שוב: תמיד יש סיבה למה לקום בבוקר. תחשבי שכל יום הוא לראות משהו חדש או לראות יותר טוב משהו ישן. תחשבי שכל בוקר אומר לך שאת מזדקנת עוד קצת. אולי זקנה זה לא כיפי, אך זה אומר שאת צברת המון.
את אמרת שאין סיבה לחיות יותר, אבל משהו מחזיק אותך מלמות, משהו, אפילו הקטן ביותר, הדפוק ביותר, הנורא ביותר. אני פה כדי להחזיק את היד שלך מהתאבדות, כולנו פה בשביל להחזיק אותך. זה מתקשר גם ליצירת מקום אליו את שייכת: את שייכת לפה, ולכן אנחנו לא רוצים לאבד אותך.
אולי זה מפגר להסתכל על זה ככה, אבל אולי בעתיד תוכלי לצחוק על התקופה המדכאת הזאת? תשמחי שאת חיה, אפילו אם זה שתי שניות של שמחה בנצח ההוא. החיים הם לא הדבר הכי משמח אך בכל זאת שווה לחיות בשביל אותם רגעים שמחים, שווה לחיות בשביל להפיק את אותו ניצוץ קטן של אושר. למה את חושבת שאנשים כל כך שואפים להרוויח כסף? למה את חושבת שאנשים משקיעים בתחפושת שלהם נצח למרות שיזרקו אותה אחרי שעתיים של שימוש? למה את חושבת שאת מציירת אם מסתכלים על הציורים שלך כמה שניות בודדות ואז ממשיכים הלאה בחייהם כאילו לא נחשפו אליהם מההתחלה? התשובה היא אחת, אושר. אני לא אומרת לך לחפש אושר. טוב, אולי טיפה, אבל אושר לא מגיע מחיפושים אלא ממציאות. פשוט תחיי ותתקלי בדברים, זה לא הרבה. הרי ידוע שהדברים הטובים בחיים לרוב מגיעים לא מעבודה קשה אלא ממקרים.

פה אני אפסיק לדבר כי אני חושבת שזה ייגרר לשיח לא נעים שיהרוס את השמחה של היום הזה. אני רציתי לומר את הדברים האלה הרבה זמן, אך העצלנות שלי גרמה לי לדחות אותם כל פעם מחדש. עכשיו זאת הזדמנות מושלמת, זאת יכולה להיות מתנה מעולה.

הנה המתנה שלי אלייך:

(ShoshaYu סבלה אותי המון אגב בגלל הציור הזה)

חבל שאני לא יכולה להביא לך את הציור הזה בשר ודם, אך אני עדיין רוצה לתת לך אותו, אפילו אם זה דרך המחשב בצילום גרוע. אולי את לוחמת לנצח, ואולי בחיים לא תצליחי להכריע את התוצאה, אך את אף פעם לא נלחמת לבד. יש לך אותי, את שושה, טוליפ ואת כל שאר החברים והידידים שיצרת כאן. את יכולה להישען על אנשים, את יכולה לבקש עזרה, את יכולה לראות את האור. אני לא דוגמה לאדם שמבקש עזרה, אני בדרך כלל לא מביעה את עצמי כמו שצריך, אך אני לומדת להיעזר באחרים, וכך גם את. אולי את לא רואה את פניי האמיתיות מתחת לפרסונה שיצרתי לעצמי, אך אני רוצה שתדעי שאני באמת מתכוונת לכל דבר פה, לכל מוטיב, לכל קו. יום אחד אעזור לך לראות את הצבעים הנוספים שבחיים, לא רק את הפלטה של האפור שחור לבן. יום אחד תוכלי לראות בבעיות שלך משהו נחמד, אנושי מאוד. הקדשתי המון מחשבה בציור הזה כדי שרגשותיי אלייך יגיעו בצורה הטובה ביותר. זה כנראה עדיין רחוק מהצלחה, אך אני רוצה שתקבלי את זה. מקווה שכל מה שרציתי להעביר בציור הזה יגיע אלייך.

אין לי מה לומר עוד, ווארי, איחלתי את כל מה שאני רוצה בינתיים. אני באמת רוצה שתהיי מאושרת ושלא יהיו לך תקופות רעות. כל השאר זה בונוס.

בואי ננסה לחיות עוד שנה, מה את אומרת?

ממני,

אירנה.