אזהרה: ספוילרים. תחזרו לפה אחרי שצפיתם בסרט. 

כמו הרבה אנשים, נשביתי בהייפ על הסרט של ברבי והכרחתי כל אדם בחיי בערך לצפות בסרט. הכרזתי שאני מוכנה לצפות בסרט כמה שצריך עם כל אדם שאני מכירה ואבוי להם אם הם לא יצפו בסרט. אז ביום הבכורה אחרי העבודה צפיתי יחד עם אחים של והבסטי שלי בסרט. האם הסרט מהנה? כן! היה לי כיף לצפות בו. השחקנים עשו עבודה מטורפת, הוא מצחיק, הוא אינטנסיבי אבל משתדל לתת לקהל שלו לנשום. אממה, החוויה לא הייתה שלמה. כולנו יצאנו מבית הקולנוע עם טיפה ספקות. אחרי טיפה דיון אחרי הסרט, ניסינו למצוא איפה הבעיה בסרט, מה לא הסתדר בדיוק. 

חשבתי לעצמי "אוקיי, אני צריכה לצפות בסרט שוב אבל הפעם בעין יותר ביקורתית כדי למצוא את הדברים שלא הסתדרו לי. יש לי עוד חברים לגרור לסרט. עם כל שאלה על הסרט, כל דיאלוג, כל ביקורת, נכנסתי עמוק יותר למאורת הארנב שנקראת הסרט של ברבי. נתקעתי באובססיה על הסרט טיפה יותר מדי, אבל היי, לפחות ככה מצאתי מה בדיוק הפריע לי. והצעות לשיפור.

לכל אלו שצפו בסרט, אני חושבת שהסרט הוא טעם נרכש. בהתחלה לא אוהבים אותו, אבל רק אחרי כמה זמן, לומדים לאהוב, ואם לא זה, אז לפחות לעכל אותו. אלא אם אתם גבר שלא מודע לגבריות הרעילה שגרמו לו לפתח או אדם מאוד מאוד שמרן. 

הביקורת היא בשני חלקים כי היא סופר ארוכה (בערך 7500 מילים): הביקורת עצמה של מה טוב ולא טוב בסרט ולמה, והחלק השני שיוקדש יותר לשיפור תסריט. בלי יותר מדי דיבורים, בואו נתחיל. 

פרסום

איך אפשר לדבר על הסרט הזה בלי לדבר על קמפיין הפרסום המטורף של ברבי? זאת הייתה עבודה של חודשים שהשתלמה טוב, אולי יותר מדי טוב. מפתח ההצלחה של הקמפיין המטורף הזה הוא הבנה של הרבה דברים: איך שהאינטרנט עובד, איך שהדור הצעיר עובד, שינויים חברתיים, ברבי עצמה וטרנדים אופנתיים. אם לא זה, הסרט ברבי לא היה מגיע להישגים שלו. 

הפרסום הראשוני בתחילת 2023 התחיל כמימ בכלל. פרסמו רשימה של שחקנים ודמויות דרך התוויות הנ"ל

 "כל אחד יכול להיות ברבי/קן" ו"יש רק אלן אחד". 

איך שהאינטרנט ראה את זה, כולם התחילו לקחת דמויות/אנשים מפורסמים ולעשות להם תוויות מוזרות של ברבי. דרך המימס העבירו בעקיפין שיהיה סרט של ברבי ב-21.7. האינטרנט שיחק עם זה קצת ואז עבר לדבר הבא, כרגיל. ואז הטריילר יצא והסצינה בה ברבי וקן נעצרים בכלא נהפכה למימ באינטרנט. מלא אמנים ציירו דמויות עם התבנית של המימ, אנשים צחקו על דמויות מסדרות וסרטים אחרים שהם מתאימים למימ הזה. ככל שצחקו על זה יותר, כך נתנו הרבה יותר פרסום. גם הטריילר נתן אפרות לחננות של תיאוריות ובובות לנתח את הטריילר וכך למצוא את הפרטים הקטנים.

אבל העובדים של קמפיין הפרסום לא עצרו פה. לא... זאת רק ההתחלה. זה הזמן לבנות את בית החלומות של ברבי כבית נופש כדי לפרסם את הסרט. אשכרה בית נופש. והם מרוויחים ממנו יפה בשביל עוד אפשרויות פרסום של הסרט. 

חודשיים לפני הסרט התותחים הכבדים החלו להישלף. יותר מדי קולבים עם כל חברה אפשרית ולא אפשרית בשביל לפרסם את הסרט של ברבי. עכשיו יש לנו: המבורגר של ברבי בבורגר קינג, איפור של ברבי, קולקציה של ברבי בזארה, נעליים, אקס בוקס של בריב ואפילו ראיתי בשר טחון של ברבי. אי אפשר להיכנס לאינטרנט בלי להיתקל בפרסום על הסרט. האינטרנט עשה את עבודתו כאינטרנט וחפר על זה. כך צוות השיווק יצר פרסום מפה לאוזן מהיר מאוד. כולם הבינו שזה הולך להיות סרט ממש ממש טוב אם זה הפרסום. 

אחרי זה צוות השיווק זרק לנו גרסה מקוצרת של השיר just ken מאת ראיין גוסלינג. הבינו שהדבר העיקרי שמחכים לו בסרט הוא ראיין גוסלינג כקן. וול, הנה. 

https://youtu.be/Y1IgAEejvqM

לחתימה סופית תהלוכות שטיח ורוד ברחבי העולם איזה שבועיים לפני עם מרגו רובי ושאר השחקנים. כל שטיח ורוד מרגו רובי נראתה כמו בובות ברבי, כך לגמרי מכרה את הסרט. גם הראיונות שעשו עם כל השטיחים העבירו את האופי של הסרט או לפחות הדמות שהם שיחקו. 

https://youtu.be/68_-v72uSMU

לבסוף, ב21.7 כל בתי הקולנוע בעולם היו מפוצצים מאנשים כדי לראות את הסרט. עכשיו מה שמפרסם את הסרט הוא ביקורות וניתוחי סרטים מאת אנשים. 

אני חושבת שבכל לימודי תקשורת עכשיו ינצלו את הקמפיין הזה כחומר לימודי, כי יש המון מה ללמוד. האם אפשר לשחזר את ההצלחה של הקמפיין הזה? כן ולא. מצד אחד, האינטרנט משתנה מרגע לרגע ואת הלקחים שלנו מההיסטוריה כנראה לא למדנו, אז זה מאוד אפשרי. מצד שני, אם כל סרט יעשה קמפיין מטורף כמו זה, הקהל הרחב בסוף יהיה חסין לכל קמפייני הפרסום האלה, וזה לא טוב. אבל כן לדעתי כן צריך ללמוד מהפרסום של ברבי ואז שכל סרט או סדרה יעשו פרסום שנראה להם לנכון. 

פרטים קטנים ורפרנסים

הסרט מדהים בכל הנושא של פרטים קטנים ורפרנסים. כל פרט קטן החל מהתפאורה, תלבושות, קצב עלילתי, דמויות והתנהגות אפילו הכי קטנה של הדמויות נועד כדי לתת מחווה לצעצוע ברבי ולמשחק איתו. יש מלא סרטונים ופוסטים שמסבירים את כל הפרטים הקטנים בברבי. סוף סוף סיפור שמבוסס על דבר קיים שאכפת לו מהדבר עליו הוא מדבר. הרבה סדרות וסרטים מהשנים האחרונות כמו וונדסדיי, ווינקס, כל הלייב אקשנס של דיסני וריברדייל פשוט גונזים כל מה שהגדיר/היה טוב במקור. אז לראות סרט ששומר על הדברים הטובים תוך כדי שהוא נותן ביקורת על האספקטים היותר שליליים של ברבי זה מאוד מקסים בעיניי. זאת אחלה הוכחה להרבה אמנים כיום שמתכננים לעשות ריבוט למשהו קיים שלא חייב לגנוז אותו ולהלביש בשחור כדי לדבר על דברים עמוקים יותר. ברבי סחט את כל הורוד שיש בעולם והצליח לדבר על נושאים כבדים. אם ברבי הצליח, בטוח שהרבה יוכלו, זה פשוט עניין של רצון. 

גם כל הרפרנסים לסרטים בתרבות הפופולרית כמו כדור כחול-כדור אדום במטריקס, המסע בארץ עוץ, אודיסאה בחלל 2001 רק מחזקים את המסרים של הסרט בצורה מאוד חכמה.

בנוסף, הסרט מצטיין בקישור רמזים מטרימים בדרכים מוזרות. בדרך כלל ממה שיצא לי לראות באמנות בכל הנוגע לרמזים מטרימים שאם יש רמז כלשהו או מוטיב, זה יבוא בדרך לינארית. לדוגמה. אם מראים ארגטל בפרק 5, נגלה עליו בפרק 10 נגיד בצורה יחסית ישירה. בסרט של ברבי זה לא ככה. למשל, בסצינת המטריקס של ברבי מוזרה וברבי טיפוסית עם הנעליים מסמלת את ההתלבטות בין הרצון לחיות באשליה ורודה (נעל עקב ורודה) והרצון לגלות את האמת (סנדל טבע נאות). בסוף רואים שברבי בת האדם עם סנדל טבע נאות ורודה, שזה משקף את ההתפתחות שלה כדמות. היא מצאה דרך גם לגלות את האמת וגם לחיות באשליה. או למשל כשברבי וקן דיברו עם הפועלים באתר בנייה, ברבי ציינה שאין להם איברי מין כי הם בובות. ואז בסוף מקשרים את זה דרך הפגישה של ברבי עם הגניקולוג. וככה הסרט משחק עם כל הדברים שלו. אני חושבת שזאת דרך מרתקת להעביר מידע, מסרים מטרימים וליצור רגעים קומיים. כמובן שכמו כל שיטה גם עם זאת צריך להיזהר, אבל יהיה נחמד לאמץ את זה ליצירות שלי. 

https://youtu.be/c2dzeITVVRo

קצב עלילתי

קצב סכ"ה בסדר, אבל אינטנסיבי. אני מבינה שבברבילנד דברים קורים מהר יותר כי זה ברבילנד, אבל בעולם האמיתי קצב עלילה כזה טיפה פחות הגיוני לא משנה כמה הדברים משתנים בשנייה או כאוטיים. הקצב העלילתי המהיר להחריד יוצר מעט חורים בעלילה כגון ההצלחה של המוג'ו דוג'ו קאסה תוך פחות מ24 שעות בלי קמפיין פרסום, בלי כלום. לפחות הסרט נותן לנשום בין לבין עם רגעים שקטים יותר כך שהחווייה לא יותר מדי מעייפת. 

בניית עולם ותוצאות

פה מתחילות הבעיות של הסרט. אם חושבים על הסרט כסיפור נטו בלי המסרים שלו, קמפיין הפרסום או מה שהוא מייצג, מבינים שיש פה בניית עולם לא טובה שמובילה למחסור בתוצאות ושניהם יחד מחוררים את העלילה והמסרים, וזה הדבר העיקרי שמוביל לאכזבה בסרט. לו הבנייה הייתה יותר טובה, התגובות לסרט היו עוד יותר מעולות. 

ברבילנד עצמה בנויה טוב: יש לה את הנורמות שלה, אמונות, חוקי הטבע שלה שהם ליטרלי איך שילדים משחקים עם בובות, אסתטיקה קוהרנטית וידע משותף. העולם האמיתי עצמו גם בנוי בהתאם לחוקים של עצמו. הבעיה מתחילה בקשר בין שני העולמות וזה מה שפוגע בבנייה של שני העולמות בנפרד.

נתחיל מהקונספט של ברבילנד והקשר שלה לעולם האמיתי. כפי שאני תופסת את זה, ברבילנד היא בעצם תודעה של נשות העולם אשר אוחזות בבובת ברבי. בהתחלה הציגו את ברבי כהמשיח של הבנות כי הן יכולות לשחק במשהו אחר שהוא לא אמא. אחרי ההסבר ההיסטורי הקצר, ציינו שהברביות לא מודעות שהעולם האמיתי הוא לא באמת פמיניסטי. למה? כי הן רק אשליה לא מודעת של הבנות שמשחקות בברבי. בגלל שנשים סובלות מאפליה בעולם האמיתי מגברים, הן מפתחות פחד מהן ונוטרות טינה. לכן ברבילנד היא משטר מטריארכלי עם אפליה כלפי הקנים. לכן, ככל שנשים ירגישו מוחלשות יותר בחברה, הן יפתחו מנטליות של "אנחנו חזקות למרות הכל" וגברים נגד נשים, וכך המשטר המטריארכלי מתחזק. מכך מגיעים למסקנה הבאה: ככל שהעולם האמיתי יותר פטריארכלי, כך ברבילנד יותר מטריארכלית, וההפך.

עכשיו הקשר הרגשי שהוסבר בפסקה הקודמת היא הדבר שמאטל מנסים לשמור עליו כי הוא הדבר שמעניק להם את הקפיטל שלהם. לכן כשהמנכ"ל של מאטל אומר "אני מנסה למכור לבנות נצנצים, צבע ורוד, חלומות ותקוות לבנות צעירות", לזה הוא התכוון. זה למה הוא מודאג מזה שברבי וקן נמצאים בעולם האמיתי ושקן מביא פטריארכיה לברבילנד. שני הדברים האלה פוגעים ברגשות השליליים של נשים כלפי הפטריארכיה, הקפיטל של מאטל, וכך הם מפסידים כסף. בעידן בו מנסים להילחם למען שוויון חברתי אך בפועל כל אחד מנסה להגן על הרגשות השבריריים של עצמו, מאטל מפסידים כסף קל מאוד ביקום של הסרט.

עד כה יש לנו הגדרה יחסית מוצקה, אך הסרט שכח מהדבר הבסיסי הזה בדרכים הבאות:

1. המוג'ו דוג'ו קאסה של קן מוכרת: אם ברבי היא התודעה הנשית הקולקטיבית, מי האחת שמשחקת עם פאקינג בובה של אנדרו טייט? המוג'ו דוג'ו קאסה לא תמכור כי איזו בת תרצה לשחק משטר דיכוי שפוגע בה במדינת האסקפיזם? אלא אם היא כותבת סיפור או מנסה להיות דיקטטורית ועל זה אומר את ברבי, את יכולה לעשות הכל. ייתכן שהמוצר יימכר בעקבות העלייה של כל גברי האלפא שאומרים שגברים צריכים להחזיר "עוטרה ליושנה" ולא להיות סימפים כלפי בנות או להפגין רגשות או שניהם. כך יוצא שקהל היעד של ברבי השתנה מבנות צעירות לבנים צעירים בפחות מ24 שעות. זאת תהיה הוכחה מעולה שקבוצות בעלי כוח יירצו לפלוש למרחב של קבוצות חלשות, אבל זה נושא אחר ליום אחר. אוקיי, בסדר, הסרט הזה הצהיר שבעולם האמיתי לאף אחד לא אכפת מדעה של נשים, הדבר הכי טוב שהן יכולות לעשות הוא לקנות בובות ברבי. אבל למאטל, כמו כל חברת צעצועים, אכפת מהכסף של ההורים של אותם ילדים שמתחננים לצעצועים שלהם. עכשיו איזה הורה ב-2023 ירצה לקנות לילד שלו בובה שמהללת אלכוהוליזם ואלימות? אם המוצר הזה לא יוחרם, אני חושבת שפמיניזם זה לא הדבר הראשון שאנחנו צריכים לטפל בו כחברה...

עריכה: המוג'ו דוג'ו קאבה בהחלט תימכר במהירות כי אנחנו דור של טרנדים ומימס, וזה במקרה ממש עונה על שניהם.

2. שלל דמויות בסרט אמרו שהקרע בין העולם האמתי לברבילנד מסוכן ושיקרו דברים בלתי ניתנים לתפישה, בין אם זה מאטל, ברבי מוזרה או הFBI. כל הסרט סבב סביב זה שברבי טיפוסית חייבת לטפל במהירות באחת שמשחקת בה, ואז לטפל בפטריארכיה שקן הביא לברבילנד. המון כוח נלחם כדי לטפל בקרע. מה בפועל יצא? אין השלכות כלשהן על הדמויות, עלילה או עולמות. "ההשלכות" שאני יכולה לחשוב עליהן היא ברבי נהיית אדם אמיתי מבחירה, מאטל מרוויחים כסף משלל מוצרים בלי לעשות שום עבודה, ברבילנד עדיין תחת סטטוס קוו מטריאכלי, אלן עדיין אלן, וגלוריה וסשה חיות כרגיל. אנחנו בכלל לא יודעים אם הקרע חזר או מה גורם לו או פיסת מידע שתוכל לנו להבין את העולם. למה כל כך אכפת לדמויות מהקרע בין שני העולמות אם הוא לא משפיע על כלום? המחסור החמור הזה בתוצאות דופק את כל העלילה. ולא מספיק שהם נתנו דדליין לא ריאלי של 48 שעות. 

אם רוצים להעצים משמעות של משהו, כדאי ליצור סיכון מספיק שיעודד אנשים לחשוב איך לקחת פעולה כלפי אותו משהו. למשל, איבוד של עט הוא לא אירוע כזה משמעותי. פשוט אפשר לקנות עט חדש, לבקש מחבר או לכתוב עם משהו אחר. לא נתעמק באותו עט מסכן שנאבד. אך אם יש לנו מבחן עוד רגע שאפשר לכתוב רק בעט ונאבד העט היחיד שלנו, ניכנס ללחץ. פה המוח שלנו ינסה לחשוב איך לפתור את בעיית העט. אחרי שנצליח במשימה להשיג עט, נרגיש הרבה הרבה יותר טוב. זה הכוח של תוצאות. חבל שגרטה גרוויג ומרגו רובי שעבדו על התסריט שכחו מזה.

המחסור החמור בתוצאות חושף בנייה לא טובה של הקשר בין שני העולמות דרך מאטל וברבי מוזרה:

 - מאטל: מאטל הם החברה שיצרה את ברבי ומרוויחה משקרים של פמיניזם. הם בקלות יכלו להיות נבל/ אנטגוניסט עם תפקיד משמעותי להתפתחות העלילה, ודרכם להציג איך חברות גדולות מנצלות רגשות של קבוצות מקופחות/ מיעוט/ ריבים פוליטיים בשביל להרוויח כסף. בפועל הם היו אתנחתא קומית מצחיקה אמוד אך מיותרת נרטיבית, ואם לבחור בין רגעי הומור מיותרים לבין עלילה כמעט חסרת הומור, הייתי בוחרת בעלילה חסרת הומור. מאטל בחיים לא היו מסכימים להיות הנבל של הסרט, הם אלה שמימנו את ההפקה והפרסום, אז לצייר אותם כנבל תהיה בגידה בעיניהם. אבל בגלל הבחירה המטומטמת של מאטל להיות בתסריט בכלל, הם דפקו את המוצר של עצמם כי איבדנו הסבר לסיבות לקרע בין העולמות ולסכנות הכרוכות בכך. 

- ברבי מוזרה: היא האחת שמציינת בפני ברבי טיפוסית ובפני הקהל שיש קרע בין ברבילנד לעולם האמיתי. היא מסבירה שבעיקרון הקשר בין ברבי לאחת שלה חלש יחסית, אך בעקבות רגשות אינטנסיביים של ברבי עם האחת שמשחקת בה, נוצר קרע. אוקיי, נקודה מובנת, אך היא חושפת חורים קטנים בעלילה. האחת היא אם הקשר בין שני העולמות חלש ואין בעיקרון מעבר קל בין העולמות, מאיפה היא יודעת הרבה על העולם האמיתי? זאת לא שאלה קריטית כי יכול להיות שיש עוד בובות ברבי שחוו מצב דומה לזה של ברבי טיפוסית, אבל היא יודעת טיפה יותר מדי על העולם האמיתי. איך זה הגיוני? והשנייה היא אם רגשות אינטנסיביים של האחת שמשחקת בברבי משפיעים על ההתנהגות של הברבי והגוף שלה. אם ככה, ברבי מוזרה עצמה אחראית לקרע בין העולמות, ובגלל שלא ניתן הסבר שיצליח להשתיק אנשים שחושבים יותר מדי, יש אפשרות שעדיין יש קרע בברבילנד. כמובן שהיא לא מעניקה הסבר על ההשלכות של הקרע או הסיכונים במעבר שזה לא טוב כי יש לה את כל הידע לכך. 

יתר על כן, תוך 48 שעות מאז הכנסתה של הפטריארכיה לברבילנד, המציאות הייתה אמורה להשתנות לתמיד בברבילנד, המעבר היה נחסם. אוקיי, נשמע סביר בעולם של ברבי בו הכול מהיר. הבעיה מתחילה מזה שמכל אירוע בסרט יש מוצר מצליח חדש בעולם האמיתי תוך כלום זמן. זה מרגיש לא הגיוני כי אפילו שהאינטרנט מהיר מאוד עם הטרנדים, שיווק מוצר וייצור לוקחים הרבה זמן. וזה הופך את הקשר של ברבילנד לכולם האמיתי יותר... מוזר... וקפיטליסטי מאוד. קפיטליזם זה לא רע, זה יכול להיות קולקטיב קפיטליסטי, אבל זה מרגיש פחות מתאים. או שהזמן בעולם של ברבי עובר הרבה הרבה הרבה חותר לאט מהעולם האמיתי

פמיניזם

הסרט של ברבי אשכרה מראה אפליה מגדרית בדרך הכי ישירה שאפשר. בברבילנד שינו את העליונות המגדרית כך שברביות הן במעמד גבוה מהקנים. הקנים סובלים מאפליה בין אם זה חוסר ייצוג בממשלה, מתן עבודה, התעלמות, לומר להם לשתוק כשהם מגיבים למשהו גם אם הברביות מגיבות לזה, או זה שברבי טיפוסית אומרת לקן שהוא מפריע לה ונטל במסע שלה לעולם האמיתי. מנגד, בעולם האמיתי הסרט מציג את את האפליה של נשים בחברה בגלוי ובסמוי, את ההשפעות של האפליה, הנזקים שברבי עשתה, את זה שאישה חשופה להטרדות מיניות על כל דבר שהיא לובשת או לא לובשת כולל מהמשטרה ובעלי הכוח שאמורים לעזור לה, ואת הסטנדרטים הכפולים מאישה דרך הנאום של גלוריה. ובסופו של דבר הסרט מציג ששני הקיצונים לא טובים לנו וכחברה עדיף לחתור לשוויון. 

נראה שהישירות הזאת הביאה להרבה ביקורות שליליות שנובעות ממקום צר אופקים שלא מצליח לדמיין מציאות בה נשים עליונות מגברים. כאילו... נשים סובלות מאז ומתמיד מאפליה בגלל המין שלהן מהגברים שהן חיות איתם בבית, ברחוב, עבודה ואפילו מגורמי ביטחון כמו משטרה, רפואה ובתי המשפט; והדבר היחיד שמפריע לאנשים הוא שברביות הפלו את הקנים כי הם גברים. נראה שהביקורת השלילית על פמיניזם בסרט נובעת גם ממגננה יתרה בעקבות יותר מדי פוליטיקלי קורקט במדיה כמו ייצוג טוקניסטי, ושיח על להט"ב, פמיניזם וגזענות. כל הביקורות על הפמיניזם בסרט רק מחזקות את ההצלחה של מרגו רובי וגרטה גרוויג כשהן הפיקו את הסרט: לעורר שיח על שוויון מגדרי.

ההוכחה המושלמת לשתי הפסקאות האלה היא הביקורת של בן שפירו על הסרט של ברבי. לא צפיתי בכולה (אני באמת חייבת לשכתוב של נסיכה אחרת), אבל מ-16 הדקות הראשונות רואים כמה הוא מנותק מהמציאות. אתם לא חייבים לצפות, אבל אם אתם מחפשים נחמה באינטליגנציה שלכם, זה שווה צפייה. 

https://youtu.be/ynU-wVdesr0

אם כבר בעיניי, הסרט בכיוון הנכון לשם שינוי בנושא הצגת פמניזם, מיזוגניות ושוויון מגדרי. עד 2020 בערך בה בנות החליטו שנמאס להן, הן לוקחות בחזרה את הנשיות שלהן למקם חיובי, המחשבה של שוויון מגדרי הייתה שנשים צריכות להיות חזקות כמו גברים בכל אספקט אפשרי: חסרות רגישות כמו גברים, חכמות כמו גברים, מצליחות כמו גברים, חזקות כמו גברים, וכל הפעולות שלהן צריכות להיות על פי ההגדרה הגברית הרעילה לחוזק.

כך יוצא שדמויות נשיות במדיה הן מרי סו, דמות נשית מושלמת בלי כל פגם או אישיות. ניתן לראות זאת בעיקר מנהוות לבנות בז'אנר היסטורי/אצולה וגיבורות בסרטי מארוול אחרי האנדגיים. הן יותר מדי חזקות, יותר מדי חכמות, יותר מדי מצליחות, אבל אין אופי, אי אפשר להתחבר אליהן. הדבר היחיד שמגדיר אותן הוא "אני אישה ואני חזקה יותר מגברים" או "אני לא כמו כל הבנות האחרות". מכיוון שרואים לרוב רק דמיות נשיות כאלו, אנשים מצדיקים אי הכנסה של דמויות נשיות לעלילה מחשש שיהרסו אותה. ככה המדיה משמרת את הסטטוס קוו שפוגע בכולנו בסופו של דבר. 

(בכללי בעידן הפוליטקלי קורקט, אנשים שוכחים לכתוב דמיות שהן אשכרה אנשים חיים ובמקום זה מתייחסים אליהן כאל מאפיינים ביולוגים שצריך לייצג, אבל זה נושא ליום אחר)

אחרי 2020 התחילו להתייחס לנשיות באור טיפה יותר חיובי, בין אם זה barbiecore, שינוי ההגדרה של בימבו, או דיבור על הדמויות האלה. הסרט של ברבי מדבר איך הפטריארכיה והמטריארכיה פוגעות בגברים ונשים כאחד. הסרט בא בגישה מאוד נכונה שאם רוצים לתת שוויון לשני הצדדים, צריך לדבר על שני הצדדים. לא הגיוני שצד אחד יעשה את כל העבודה אך לא יקבל כלום, הצד השני לא יישב רגל על רגל ויקבל הכל, ויקראו לזה שוויון מגדרי. זה לא שוויון, זה לשמר סטנדרטים דפוקים. 

וזה לא שהסרט נגד גברים. הסרט ליטרלי מעביר ביקורת על גברי אלפא וגבריות רעילה בשביל שגברים יבינו שגם להם לא טוב במשטר שהם יצרו לעצמם. הסיבה שקן נהנה מהפטריארכיה ובסופו של דבר העביר אותה גם לשאר הקנים היא לא בגלל שהוא רודף כוח אלא בגלל רצון שברבי תכיר בו, תאהב אותו, תתייחס אליו בכבוד. בעולם האמיתי התייחסו לקן טיפוסי בפעם הראשונה כרק קן, לא כאל הצל של ברבי. רואים זאת מעולה בשתי סצינות מעולה: הריב של ברבי וקן, וההשלמה בניהם. כשקן גירש את ברבי מהבית שלה, רואים אותה בוכה בforeground. אם קן היה אוהב את הפטריארכיה בשביל הכוח, הוא היה חוגג את הדמעות של ברבי יחד עם שאר הקנים. מקום רואים אותו בוכה בbackground. הוא מבין שהוא לא משיג את מה שהוא רוצה, אבל הוא והקנים מקבלים יחס בעקבות פטריארכיה, אז למה שלא ישמר אותה. אחרי שהקנים חוזרים לבתים של הברביות/ מוג'ו דוג'ו קאסה, קן בוכה כי הוא לא יודע איך להתמודד עם זה שקנדום התפרקה והוא חוזר להיות סוג ב לצד האהבה שלו לברביות. ברבי טיפוסית שואלת את קן אם הכל בסדר והוא מסמן לה שכן, אבל ממשיך לבכות לתוך הכרית, מסתיר את הרגשות שלו. גם בעולם אוטופי כמו ברבילנד גברים לא יכולים להיפתח רגשית בצורה בריאה. רק אחרי שהיא מתנצלת על איך שהתייחסה אליו ומעודדת אותו להיפתח, קן מסביר לה שמה שהוא רוצה זה לא להרוס את ברבי לנד בעזת פטריארכיה, לצבור כוח או להיות רע. הוא פשוט רוצה אהבה והערכה. 

זאת אחלה הזדמנות לגברים, בייחוד הצעירים בניהם, לחשוב אם הגבריות הרעילה שהם אוחזים בה בעקבות אנדרו טייט וגברי אלפא רעילים אחרים באמת עוזרת להם. העידוד שגברי אלפא מעניקים למעריצים שלהם לשאוף להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם לא רע. שמעתי מאחד האחים שלי שחברים שלו התחילו להרים את עצמם בידיים בגללם. הבעיה היא שהגישה הרעילה של כל גברי האלפא רק פוגעת במעריצים שלהם, בייחוד הצעירים. הם פועלים בגישה בריונית כלפי נשים בכישלונות של גברים במקום למצוא לכך פתרונות. בנוסף, אותם גברי אלפא ימנעו מגברים להיות גלויים עם הרגשות שלהם כי זה "נשי", "גיי" או "מראה חולשה". למשל, אם מישהי נפרדת מחבר שלה, גבר אלפא ידחיק את הרגשות של עצמו, יגיד שכל הנשים חרא ורק יחזק שליליות בגברים במקום לרפא את הכאב הזה. כתוצאה מכך, המלחמה בין גברים לנשים נשמרת. חשוב שנעודד גברים להיות פתוחים רגשית, לדבר על הבעיות שלהם ולספק להם כלים. זה מה שהסרט עושה ואני מקווה שגברים יבינו את זה. 

יתר על כן, טוב שהם לא נתנו לברבי וקן טיפוסיים להיות יחד רק בכלל שזה מה שמאטל ייעדה עבורם. הם יכולים לחקור את הזהות של עצמם מחוץ לאחד לשני וזה בסדר. החברה שלנו יותר מדי מרוכזת ברומנטיקה, או יותר נכון בצורך כניסה מהירה לזוגיות. לנשים מגיל צעיר אומרים שהדבר היחיד שיעשה להן טוב הוא להתחתן ושהן לא שוות בלי זה. ולגברים מגיל צעיר אומרים שאם מלא נשים לא רוצות אותך, אין לך ערך בחברה כגבר. כל התלות באדם מהמין השני או בכללי שותף זוגי לחיים לא עושה טוב. רואים בסרט מה הניסיון של לדחוף את ברבי וקן להיות יחד עשה להם. לא אשקר שאני עצובה שהם לא ביחד, אבל אני שמחה בשבילם שהם מתקדמים למקום טוב יותר, ושהסרט בחר לא לדחוף נרטיב רומנטי עבורם. 

עם זאת, ההצלחה לא שלמה. הכוונות טובות, זה התקדם טוב, ואז זה נהרס בסוף בגלל כמה דברים: 

1. הפתרון הסרט הציע לפתירת השוויון המגדרי הוא החזרת הסטטוס קוו. אולי לתת ייצוג קטן לקנים בברבילנד וזה אחרי שהם התחננו ממש לשוויון. אני יכולה להבין את הפחד של הברביות לתת לקנים ייצוג שווה אחרי שעוד שנייה הרסו את ברבילנד ושטפו את המוח שלהן. זה הגיוני לאירועים של הסרט ולאיך שזה היה קורה בעולם האמיתי. אבל אני לא חושבת שזה כל כך חכם בהתחשב לזה שיכולים לקחת את זה לא נכון. גם את המסר שלי של "הו צריך לתת להם הזדמנות" ייקחו לא נכון. אני חושבת שפתרון טוב יותר הוא דיון ממשי בין הברביות לקנים בנוגע לזכויות והחובות של אזרחי ברבילנד החדשה, אולי אפילו שינוי השם של ברבי לנד לברבי-קן-לנד, ברבי-קנדום, ברבי וקן המאוחדים (UBK) או שם מוזר כמו מוג'ו דוג'ו ברבי קן קאסה. ככה גם מראים שהברביות לא סלחו מהר לקנים ושהם כן יצטרכו לעבוד על הסליחה שלהם, אבל שכן יש להם חלון הזדמנות גדול יותר לעבוד על עצמם. 

2. מאטל יכלו להיות נבל מעולה בסרט שמציג איך חברות עם הון עצום ינצלו רגשות של קבוצות מקופחות/מיעוט או טרנדים פוליטיים כדי להרוויח כסף. בקלות יכלו לדחוף סצנות/רגעים בהם מאטל מנסים לעצור את קן והפטריארכיה שלו, לעודד את גלוריה וסשה לקנות ברביות כדי לשפר את התחושה בנפש הנשית הקטנה שלהן, או לעצור את השוויון בברבילנד. מכיוון שנתנו למאטל תפקיד בלי לעשות עם זה דבר או לפחות לתת מקום לדברים יותר שימושיים בסרט כמו פיתוח הדמויות של גלוריה, סשה או ברבי טיפוסית. 

3. הצגת המטריארכיה כמשהו טוב יותר/רצוי לעומת פטריארכיה. עם כמה שהסרט נלחם למען שוויון מגדרי, הסרט עדיין הציג את הברביות והמטריארכיה באור הרבה יותר חיובי מאשר הקנים או פטריארכיה. הקנים הוצגו כחסרי מוח ומלוכלכים ואת הפטריארכיה באור שלילי, ואילו בעימות של הקנים אחרי המלחמה שלהם הברביות הוצגו כטהורות, יפות וקדושות. אם רוצים להציג שוויון, למה צד אחד נחשב לטוב יותר בעוד שהשני לא? זה סתם מוסיף לנקודה הראשונה פה. 

אך האם אפשר לצפות מסרט אחד לפתור בעיה חברתית בת אלפי שנים? לא. וגם אם הסרט היה מציע פתרון, יהיו אנשים שלא שמחים ממנו (אהמ אהמ בן שפירו, אנדרו טייט, גברי אלפא). אני מודה שהביקורת שלי מביאה ציפיות גבוהות מדי כלפי סרט מסכן. אבל כן אפשר לכוון את השיח לכיוון הפתרון הרצוי בעזרת הסרט. כחברה עלינו לדבר על הסרט הזה כמה שאפשר ולחשוב על פתרונות לשוויון מגדרי. 

האדם מחפש משמעות

לצד פמיניזם הסרט מדבר גם על משמעות עצמית, מעבר מילדות לבגרות וברבי כרעיון. זה פחות דומיננטי מהמסר הפמניסטי, אך זה עדיין מספיק בולט. רואים את זה יפה בהתחלה עם המשבר של ברבי טיפוסית דרך הקשר שלה עם האחת שמחשקת בה שהוביל למשבר זהות, בכי כמעט בלתי פוסק בעולם האמיתי, משבר הזהות שלה כשהיא רואה את ברבילנד נהפכת לקנדום, המשבר של קן בעקבות זה שברבי לא אוהבת אותו כפי שהוא אוהב אותה, הדיבור על זה שחיים רק פעם אחת אבל רעיונות הם נצחיים, והסוף של הסרט.

לדעתי זה מסר נהדר לברבי כי ברבי יכולה להיות הכל: רופאה, עורכת דין. דוגמנית, מצילה בים, בנאית, מורה, אסטרונאוטית, ברבי יכולה להיות פשוט... רגילה. ברבי שרוצה לעבור את היום בשקט, ברבי שרוצה לנשום, ברבי שרוצה להיות בייסיק, ברבי שלא מתאמצת להיות מיוחדת. אם ברבי, אייקון השלמות, לא יכולה לעמוד בשלמות של ברבילנד, לרצות את הבית הכי טוב, הבגדים הכי יפים, לחגוג כל היום, למה אנחנו מעמידים את עצמנו תחת סטנדרטים לא ריאליסטיים? אז הבחירה של ברבי בסוף להיות בת אדם היא נהדרת וחכמה.

גם רואים את זה דרך הסיפור של קן טיפוסי את הצורך לחפש משמעות. כפי שאמרתי בחלק על פמיניזם, החברה גורמת לנו לתלות יותר מדי את הערך העצמי שלנו באחרים, בייחוד בפרטנרים הרומנטיים שלנו. בגלל הציפייה המפגרת, קן מוצא את עצמו אבוד, מדוכא ומלא בכעס וייאוש. רק כשהוא מבין את הערך העצמי שלו מחוץ לברבי או התפקיד שלו בברבילנד, הרבה יותר קל לו. רק אחרי התובנה שהוא יכול להיות קן, רואים אותו מאושר באמת בפעם הראשונה. אמנם הסרט לא נגמר בפיתרון מה קן בוחר להיות, אבל ההכוונה לשם חשובה לא פחות. 

וגם בואו, המאה ה-21 חרא. אנחנו רק ב23 השנים הראשונות ומחלות רבות תקפו את העולם כשהקשה ביותר היא הקורונה. יש מלחמות בכל מקום, ממשלות העולם משחקות ב"מי תגנוב מהאסרחים שלה הכי הרבה זכויות אדם", יש זיהום סביבתי כבד, כל העולם במצב כלכלי כבד, דיכאון תוקף את כולנו. ויש עוד כל כך הרבה חרא שגורם לשלושת הדורות האחרונים (מילניאלס, ג'ן זי, ג'ן אלפא) להאמין שאין לנו משמעות. אז להציג את החרדה הקיומית דרך ברבי, כלי שנועד ללמד אותנו על העולם ולעזור לנו לנווט רגשות שליליים בצורה בריאה, יכול לתת לדורות הנוכחיים תקווה בחיים שתעזור להם בהמשך להוביל לשינוי.

עם זאת, המסר נפל בגלל ביצוע לקוי, כמו הרבה דברים בסרט הזה. וזה חבל כי זאת הדרך המהירה ביותר לעורר דמעות בקרב הקהל. להלן הדברים שיכלו לחזק את הנרטיב:

1. למה ברבי טיפוסית בוחרת להיות בעולם האמיתי? ברבי טיפוסית בוחרת להיות בעולם האמיתי, אך הסרט לא מראה את שרשרת האירועים/ הסיבות שגורמים לה לרצות להיות בעולם בני האדם. אם כבר, כל החוויות שלה בעולם האמיתי גרמו לה לרצות לחזור כמה שיותר מהר לברבילנד ולקחת איתה את גלוריה וסשה. ברבי הוטרדה מינית כמעט על ידי כל גבר שפגשה, בנות השפילו אותה מול הפנים שלה, ניפצו את העולם שלה, ומאטל ניסו לכלוא אותה בתוך קופסה. הדבר שנראה שמשאיר אותה בעולם האמיתי הוא החוויה האנושית, הקשרים בין בני אדם. חבל שלא שיחקו עם זה עוד. היה אפשר להראות לברבי מקרוב קשרים חדשים דרך ביקור בבית של גלוריה וסשה, יציאה למסעדה, ללטף חיות ברחוב, לפגוש הומלסים (ה לוב אנג'לס. יש מהם בשפע).

גם כל הרעיון של הסרט הוא שברבי לא רוצה להיות הרעיון עצמו אלא האחת שחושבת על הרעיונות. למה לא נתנו לברבי לשחק עם עצמה בעולם האמיתי? או לקחת אותה לחנות צעצועים ולהראות כמה היא מנותקת מזהותה כברבי.

ברגע שיראו את הדברים האלה, זה יכול להזכיר לאנשים שאולי יש משהו או מישהו ששווה לחיות בשבילם.

2. גלוריה: דרך ברבי אנחנו מבינים שלגלוריה יש מחשבות על מוות והיא בדיכאון. היא הסיבה שכל הדיכאון בברבילנד התחיל. אבל הדמות שלה מדברת בעיקר על פמיניזם וסטנדרטים חברתיים כפולים. אני חושבת שיהיה נחמד לחקור טיפה את הדיכאון/חובר רצון של גלוריה כדי להסביר על משמעות עצמית. הסרט מדבר על התפקיד של האמא ושזה דבר רע. למה לא להראות טיפה גם ניואנסים של הורות? אפשר להראות דרך הקשר שלה עם סשה שהיא תולה את המשמעות שלה בקשר שלהן, לתת לה מונולוג שמסביר שיש דברים ששוה לחיות בשבילם, לדבר על הרגשות שלה, או להראות דרך הפעולות שלה בברבילנד שהיא כן מחפשת סיבות לחיות. היא דמות כל כך מבוזבזת...

3. השיר just ken: הוא מדבר על המשמעות של קן מחוץ לברבי וההבנה שקן לא צריך את ברבי בשביל ערך עצמי. אבל הוא נמצא בסצינת הקרב של הקנים, שזאת סצינה בה הקנים עדיין לא מבינים שהם צריכים למצוא ערך בתוך עצמם מאשר להסתמך על הברביות שיעניקו להם אחד. אם כבר השיר הזה היה אמור להיות ממוקם בסצינה בה ברבי וקן משלימים. קן יכל להסביר לה בעזרת שירה מה הוא מרגיש בבית בו הוא מדבר על הערך שלו עם ברבי. ואז אחרי שברבי תסביר לו שהוא יכול להיות מה שהוא יבחר להיות, הוא שר את הבית השני ושאר הקנים מצטרפים אליו והאופי של השיר יהיה קצת יותר גוספל (שירה דתית). אני חושבת שזה יכל להעצים עוד יותר את הברביות והקנים, ואותנו בצד השני של הגבול.

אני חושבת שהביקורת של moderngurls מסכמת מעולה את מחשבותיי על הסרט מבחינת אקסיסטנליזם ומשמעות עצמית

https://youtu.be/iTcgwGYYp9Y

זהו, זאת הביקורת שלי על הסרט של ברבי. בחלק הבא תיראו איך אפשר לשפר. אם יש לכם משהו שאתם רוצים להוסיף לביקורת על הסרט או לשיח, או משהו לומר על הביקורת שלי, אני אשמח לשמוע.