אתה יודע?
לא משנה לאן הלכתי, איזה אדם פגשתי ואיזה סיפור שמעתי, תמיד תיארו לי את המושג "אהבה" כהדבר הקסום ביותר שאדם אי פעם יכול להרגיש או להרשות לעצמו או שניהם. כל אנימה ודרמות אסייאתיות מדי בשביל האדם הממוצע שאי פעם צפיתי בהם, כל מנגה, ספר וסיפור בוואטפד שאי פעם קראתי וכל שיר שאי פעם שמעתי תמיד אמרו את הדבר הזה: אהבה זה הדבר הכי טוב שאדם אי פעם יכול לחוות (ואם הוא חווה פרידה אז הוא מת, זהו, נאדה, אין בן אדם יותר, הוא שבר כלי עכשיו).
בהתחלה זלזלתי בזה. אהבה מהסוג הרומנטי אמנם עניינה אותי בתכנים שלי וזה היה במידה, אבל אם זה משהו שעניין אותי בחיי? לא ממש. ואז הכרתי אותך. גרמת ללב שלי לפעום כמו שלא חשבתי שייפעם, פרפרים בבטן רקדו כשהיית לידי, ניחמת אותי, לימדת אותי דברים חדשים, עשית לי טוב. היה לי כיף איתך.
היה.
שום דבר לא לנצח, וכך גם אתה. זאת לא הייתה מערכת יחסים ראשונה שהסתיימה אמנם, הכרתי את הכאב הזה. והפרידה כן הייתה ממקום של הגיון בריא למען שנינו, והפרידה כן קרתה בטוב. אבל אתה יודע? מסתבר שזה כן כואב כמו שמתארים...
בהתחלה בכיתי בכי טהור ימים ולילות שלמים. רק לנגן את שמך בלב שלי העלתה מפלים שלמים של דמעות מלוחות. לחשוב על שזה נגמר צבט את ליבי, חתך את בית החזה שלי לחתיכות. כל פעם שאפילו לשנייה אחת לא היה משהו שהסיח את דעתי, אתה היית שם במוחי, וזה גרם לי לעצב רב. בימים הייתי צריכה להישאר מחוברת למחשב שלי, ובלילות לאלכוהול שפתאום נהיה מר כי זה הדבר שעזר לי לישון בלי לבכות.
כשהדמעות סיימו לרדת, הגיעה החרטה. קיננו בי מחשבות על כל הדברים שלא הספקנו לעשות יחד, על כל הדברים שרציתי לתת ולא יכולתי, מילים שרציתי לומר אך לא יכולתי להוציא מליבי. זה כאב עוד יותר מהפרידה. התחושה שלו רק הייתי מתאמצת עוד קצת, שהיה בי טיפה אומץ... לו רק הייתי עושה יותר, נותנת יותר, יותר...
מצטערת... מצטערת שככה פגעתי בך. פתאום יצא לי להבין שהכאבתי לך בלי להתכוון, כל זה באשמתי. לו הייתי מבינה אותך יותר, טורחת להקשיב לך במקום לרגשות של עצמי, זה לא היה קורה. לא היית מאבד את הביטחון שלך, הדיכאון לא היה מחמיר, לא היית נופל למחשבות שאתה בזבוז זמן או חסר ערך. לו רק הייתי שמה לב...
אבל אתה יודע? החיים ממשיכים אחרי הכל. אני כן עצובה מדי פעם בגלל הפרידה שלנו, לפעמים אני שוקלת לחזור אלייך, אבל אני משתדלת לשמור על חיוביות. אנחנו נעבוד, נלמד, נחיה ונחווה ימים חדשים. נתמודד עם האתגרים שלנו בכל הכוח! וגם... זה לא שניתקנו את הקשר, הבטחנו שנהיה חברים כמו בעבר. ואנחנו יכולים להספיק הרבה גם עכשיו.
ביום האהבה הבא אפיץ את האהבה שלי כרגיל. אני אומר כמה אני אוהבת אותך, כמה ואיך אתה מדהים ומושלם ומקסים, כמה אני שמחה שאנחנו חברים. לא צריך שוקולדים או מתנות, דייט זוגי במסעדה או לילה רומנטי. כרטיס ברכה או הודעה בטלפון יספיקו בשביל לחגוג את היום הזה.
בקיץ נוכל לנסוע לים שוב. כרגיל לא נהיה מוכנים עם שום דבר, נשחה בים והכוונה בכך היא שאתה תשחה ואני אטבע לי. אתה תצחק עליי, כרגיל. אמנם לא תחזיק אותי במים, אצטרך לשחות את דרכי אלייך, אבל זה עדיין יהיה כיף. אנחנו נשב בשמש בלי קרם הגנה כמו מפגרים כי חשוב לאחד את השיזוף שנוצר בגלל קיפול השרוולים של המדים ואז בערב נהיה מופתעים כמה נשרפנו. אפשר גם לנסוע לים בחורף. אמנם אני שונאת קור, אבל אני אשמח להיות שם איתך. נוכל לצאת עם החברים שלנו, זה בכלל יהיה נהדר.
כשיהיה לי רישיון לשם שינוי ויסתיים לי המלווה, אפשר בחורף לנסוע לרמת הגולן או לחרמון ולשחק בשלג. אתה מאוד אוהב קור, אני יודעת. אני גם יודעת שתרצה לראות את השלג. נוכל לבנות אנשי שלג, לזרוק כדורי שלג אחד על השנייה ולעלות בגבעות הקטנות. נתנשף כל הדרך, אני כמעט אתגלגל למטה, אבל יהיה כיף.
ביום ההולדת שלך אני רוצה, ומקווה, להכין לך שורט קייק כמו שאתה הכנת לי ביום ההולדת שלי. אני יודעת כמה אתה אוהב שורט קייק. נוכל פשוט לשבת קצת ולאכול עוגה. אולי גם נשתכר, אבל מי יודע? בהצלחה עם למצוא אלכוהול שיהיה מספיק חזק בשבילך אבל מספיק טעים בשבילי. ואפשר לעשות את זה גם ביום ההולדת שלי. אתה כמובן לא חייב להכין לי משהו, מספיק לי פשוט שנחגוג יחד.
נוכל לצאת לסרטים יחד עם החברים שלנו. אנחנו נראה מארוול, סרטי קומדיה או אקשן, או אימה כי אתה ממש אוהב וזה אחלה רפרנסים בשבילי. אתה כמובן תצחק מהתגובות שלי כי אני אובר-מגיבה. אפשר שגם נשחק כולנו יחד קלפים נגד האנושות, זה יהיה ממש מצחיק!
לפעמים נדבר בהודעות על אנימה או שאשלח לך עוד שיר מוזר מהאקסית המטורפת. איך אפשר בלי שירים מהאקסית המטורפת? נשלח סטיקרים, נדבר והשעמום שלנו יעבור. טוב... לפחות השעמום שלך בצה"ל, לי יש מספיק תעסוקה לחיים שלמים.
אני גם אוכל לבשל לך מאכלים שאתה אוהב! אני אוכיח לך לשם שינוי שגם לי יש כישורים במטבח. אתה כמובן תשטוף אחריי את הכלים כי גם אתה צריך להוכיח את כח הרצון שלך נגד ערימת כלים מזעזעת.
לפעמים עובר בי הפחד שהקשר שלנו ידעך ויתנתק, שהקשר שלנו עכשיו יהיה כמו ספינות בלילה. אבל הפעם אני לא רוצה להתרכז בעבר ובעתיד שלנו. אתה לעד תהיה הרבה ימים בלתי נשכחים עבורי, אבל אתה יודע? אני לא רוצה להתעמק בהם הפעם יותר מדי. אנצור אותם, אבל לא אתן להם להפריע. במקום להתרכז בעבר, בחוויות שהחמצנו או במחשבות על מה אם, בוא נתרכז בהווה שלנו פשוט, זה יהיה טוב יותר. ולא משנה מה יקרה בהמשך, בוא בינתיים נישאר חברים.
אתה יודע? תודה לך שהיית האהבה הראשונה שלי, הזוגיות האמיתית הראשונה שלי. תודה שנתת לי לחוות הרבה דברים, לטובה ולרעה.
תודה על הכל.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top