אנשים שואלים אותי למה אני בוחרת להאמין, למה אני בוחרת להעלים מעיני את הרוע מסביבי. אנשים שואלים אותי אם אני לא מפחדת מהסכנות שנובעות מהאמונה התמימה שלי בדברים. הם לא מבינים למה אני מנסה להכיל כל מה שאני יכולה ולהפוך אותו לטוב גם אם זה מכאיב לי לפעמים.

"בחרתי להיות אדם טוב יותר." אני משיבה להם שוב ושוב. "בחרתי להאמין."

הם מתנגדים לתשובה המגוחכת הזאת. אני יכולה להבין אותם, אני יכולה להבין את החשש שלהם מאמונה. העולם שלנו הוא לא אותו עולם מוכר ותמים, הוא לא. העולם שלנו השתנה הרבה, הרבה מאוד אפילו. למדנו לנצל את הטבע לטובתנו, את החוקים של העולם שהאל יצר בו חיינו; בנינו בניינים שמגיעים עד השמיים שמצליחים לאכלס את כל הכפרים יחד, שברנו את גבולות המרחק, הכרנו תרבויות וצברנו ידע רב בשנים מעטות. האנושות התפתחה רבות ולטובה.

אך לכל דבר יש תופעת לוואי שלא ממש רצויה. עם כל התגליות ועם כל הטכנולוגיות דברים השתבשו. הסכנות שמהם ניסינו להימנע שינו צורה ועכשיו הן לא תוקפות אותנו כיחידים אלא כקבוצה. סכנה שלי תהיה גם של כאלה בקצה השני בעולם, ושלהם תהיה גם שלי. האמונה הפשוטה בה נאחזנו במשך שנים החלה להתפורר בין שתי ידינו. אנשים החלו לסבול מדיכאון ולחשוש מכל העובר ושב, אנשים החלו לדאוג רק לעצמם בעולם הגדול שיצרנו לעצמנו. אני יכולה להבין את החשש, את הכאב, את הייאוש. גם אני הייתי שם, אני עדיין שם לפעמים. למרות הכל אני בחרתי לעזוב את הפחד מאחור ולהאמין. אני בחרתי ועדיין בוחרת לא לשקוע באותו דיכאון שוב, אלא לתת לו לשקוע בי ולהיות משהו טוב.

"למה את אוחזת באמונה הזאת? אינך מפחדת להיפגע?"

כן, אני מפחדת להיפגע. כן, אני מפחדת שישנאו אותי. כן, אני מפחדת מהלא נודע. ובכל זאת אני בוחרת להאמין בלב שלם בעצמי, בטבע, בעולם הגדול. רק ככה אני אסתדר בעולמנו המשתנה. ברגע שנתחיל להאמין בדברים המופשטים שלא נראים לעין, נסתדר יותר טוב, כך נתגבר על הסכנות שאורבות לנו. ברגע שנפתח את ליבנו לאחרים, יהיה קל יותר לנו ולסביבה. השינוי יהיה קשה, אני יודעת, גם לי לא היה קל להביט אל האור ולהושיט את ידי אליו. לא היה לי קל לצעוד קדימה אל עבר השינוי, אך עשיתי את זה, אני עדיין עושה את זה. יש ימים בהם הצעד למקום טוב יותר קל יותר, ויש כאלה שאני בכלל נשארת במקום יחד עם הפחד, אבל אני בכל זאת צועדת.

ברגע שתחליטו להיות אנשים טובים יותר ולהאמין, אתם תרגישו את השמחה ממלאת אתכם, אפילו אם זה רק לשניות ספורות. אחרי שתאמצו את האמונה הזאת ותסתכלו אחורה, אתם תתחרטו שלא נהגתם כך קודם, ועם זאת תרגישו שלמים כי כיפרתם על זה. כך גם אני הרגשתי כשהבטתי לאחור, אש של חרטה בערה בי עקב הפספוס הרב. כאב לי לדעת שאיבדתי כל כך הרבה, כאב לי לדעת שהרחקתי ממני רבים במעשיי, אך אני נזכרת שהשתנתי, שנהייתי אדם טוב יותר. עכשיו קל בליבי. אני מציעה לכם לנסות זאת, אני מוכנה לצעוד יחד אתכם עד שתרגישו כי אתם מסוגלים ללכת לבד.

"בחרתי להיות אדם טוב יותר." אני משיבה כהרגלי. אני רוצה להיות אדם טוב יותר מזאת שהייתי אתמול, אני רוצה להאמין בלב שלם גם אם אפגע, גם אם אמות, אני רוצה להאמין שיש סיבה למה שקורה סביבי, שאנשים יכולים להשתנות. אני יודעת שבחיים לא אהיה אדם טוב כי בכל זאת חטאתי בחיי, אך אני רוצה להפוך את הרוע הזה לטוב דרך אמונה, אהבה וקבלה עצמית.

הם עדיין לא מבינים את תשובתי, וזה הגיוני. קשה להסביר דבר מופשט, צריך לחוות אותו בשביל להבין.