1
פרק 1: בין הסימטאות.
בשוק היה צבעוני וצוהל כתמיד, סוחרים עוברים והולכים, תושבים ותיירים בקניות.
היה אפשר לשמוע את נערת הסוס של הסוחר הצפוני שתמיד עבר שם ביום שלישי בשעה שש בדיוק, מנסה לתפוס נערים תמימים שיוכל לעבוד עליהם ולספר שחזר ממסע ארוך עם המון שלל מיוחד ששווה כמות רבה של זהובים.
ואם זאת, עדיין היה אפשר לשמוע את צעקות המוכרים שניסו להבריח את הגנבים המתמזמנים.
נערות צעירות רצו להן בשווקים, מנסות להספיק להביא את המים לקראת ארוחת הערב, מתעלמות משריקותיהן של הנערים הפרחחים שניסו לשווא לקבל תשומת לב כל שהיא מהן.
הכול צועקים.
רועשים.
מחפשים תשומת לב או סתם תעסוקה.
רק אחד עמד שם בחוסר מעש, נשען על קיר מבנה ונוחר לו בקצב לא אחיד.
הנער העביר את עינייו על הרחוב הסוער, עיינים בעלות גוון דבש והבעת אדישות מוחלטת, הוא התעסק עם אגוזים שפילח מאחת החנויות בחיוך ערמומי קטן שנסתר מתחת לארשת פנים אדישה שהיה נוהג לעטות בקרב הנערות.
הוא זרק באגב את אחד מהאגוזים לפניו של אחד ממנהיגי הנערים שלא התייאשו מלחפש את תשומת ליבן של הנערות הנבוכות, גורם לסביבתו להרים את מבטם אליו, ולמנהיג הנערים הנפגע לפלוט קול לא מחמיא במיוחד, שהוכיח שהאגוז הכאיב לו יותר ממה שהיה מודה בקול, במיוחד ליד הנערות אותן ניסה להרשים.
הנער דחף את הקיר עם כף רגלו, מתקדם בהליכה בטוחה לעבר הנערות, מתנשא מעליהן עם גובהו, מעביר בנונשלטיות את אצבעותיו בשערו הבלונדני הקשי, המבולגן והמכוער שהגיע עד כתפיו, בניסיון כושל להרשים את הנערות, ניתן היה להסיק ממבט חטוף במתרחש שהנער הגיע למסקנה שאם יעשה מספיק פוזות, יראה נאה בעינייהן של הנערות הנחשקות.
הנערות שנעו באי נוחיות, הסתכלו עליו בסקרנות, מתלבטות בין להגיד לו משהו ולפתח שיחה, לבין לברוח בצרחות מהבחור המוזר שנתן תחושה שעומד לזנק עליהן במכות שלא התאימות לגבר מֶנְטְשׂ.
"אלכסיי טרובסקוי." הוא אמר ברוגע אדיש, מושיט את ידו בחוסר אכפתיות, כאילו לא באמת ציפה שילחצו את ידו.
אחת הנערות הגדולות לחצה את ידו בזריזות, כנראה בתקווה שזה יגרום לו לעזוב אותן בשקט.
"היי! אלכסיי!." ילד רץ אליו בהתלהבות "מישהו מחפש אותך שם!."
אלכסיי רטן בשקט, מתקדם אחרי הילד ומשאיר את הנערות לנשום לרווחה.
"שם!." הילד, הנקרא גם טוני, הצביע בהתלהבות "יש שם סוס, ואיש על הסוס! והוא אמר שאם אתה לא תגיע אז הוא יבעט לי בישבן, והגעתי למסקנה בוגרת שאני לא אוהב שבועטים לי בישבן." טוני הסתכל על אלכסיי בעיניים פעורות, מחכה לתגובה מעודדת.
אלכסיי השתנק והגביר את צעדיו, הוא לא היה רגיל לעשות שום דבר שמזכיר פעילות גופנית מלבד לברוח ממוכרים כועסים בחנויות.
הוא ראה מזווית עינו את הסוס, שמר על מרחק בטוח והסתתר.
עיניו סרקו במהירות את האדם המפונפן שעל הסוס, מזהה סימנים לתארים גבוהים על בגדיו.
אוי לא.
יכול להיות שהדוכסית גילתה על הצרות שהוא עושה בשוק והחליטה להראות לכולם מה קורה לגנבים כדי לעצור את גל הגניבות הלא פוסק?
ממה שהוא שמע, זה לא נחמד להישרף על המוקד ולא היה לו קשה להאמין לשמועות.
"איפה הוא?." ציווח האדם המזדקן שעל הסוס, מסדר את שפמו בלחץ.
"מי זה הוא?." תהה אלכסיי בקול, מבטו מהורהר, בעל השפם שרכב על הסוס הביט באלכסיי, עיניו היו ירוקות כאזמרגד ומבטו נוקב, טוני הצביע על אלכסיי, "הנה." האדם על הסוס סרק את גופו של אלכסיי, היה קשה לקלוט מה פשר הבעתו אך אם מביטים טוב אפשר לראות שהפתעה קלה ניכרת על פניו.
"אתה אלכסיי טרובסקוי?." המשופם הרים גבה, ובברור לא הראה כמה היה מרוצה מזה שישב על הסוס, שבלעדיו, הנער היה עובר את גובהו ללא קושי.
אלכסיי הינהן בחשדנות "מה אתה רוצה? אני לא עשיתי כלום!."
המשופם נחר קלות בגליגול עיניים "יש לך מכתב." הוא נתן לאלכסיי את המכתב ללא מילה נוספת.
בזמן שאלכסיי פתח את המכתב, הוא יכל לשמוע במעורפל את המשופם ממלמל לעצמו על איזה שטות זה, ושהוא היה בטוח שאלכסיי זאת בת, ושחבל שלא.
הנער התעלם, מתכנן כבר איך הוא ידחוף לגמרי בטעות את האדם מהסוס כשיעבור ליד הנהר כירכב בחזרה אל האחוזה של הדוכסית.
עינייו של אלכסיי נפערו לרווחה.
"מה זה?." טוני קיפץ בהתלהבות.
אלכסיי בהה בנקודה לא ברורה באוויר, שותק.
"מסתבר שיש לו עוד שם משפחה, ושיש לו עוד משפחה שאיבד." המשופם אמר קצרות בחוסר רגישות.
"באמת?" טוני פער את עינייו בהתלהבות "איזה?"
המשופם פלט גיחוך "גריידסון, אתה עומד ליד הבן של הדוכסית שנפטרה היום בבוקר."
הוא היורש.
וואו, מי האידיוט שהחליט את זה?.
אה, אופס, זאת הדוכסית, כך לפחות כתוב במכתב, אז אולי אידיוט זה לא הכינוי המתאים...
אולי משהו בסגנון של אמלה-איך-נפלתי-על-אמא-כל-כך-סתומה-אולי-ירשתי-את-זה-ממנה-בגנים.
כן... זה הרבה יותר מתאים.
"קדימה ילד, תארוז בגדים." אמר המשופם ביובש, מתאפק לא לפנות אליו בנימת בוז.
"יש לך בית שמחכה לך, אחד עם קירות ותקרה... לא חור מטונף כמו פה."
---
הספר הזה משתתף באתגר התקצירים 2021 (: אם זה לא היה ברור עד עכשיו
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top