כללי : הראשון בספטמבר, תאריך , תאריך משמעותי , לא עבור כולם , אבל עבור חלק לא קטן . הוא צעד לבדו לעבר רציף תשע ושלושה רבעים . הילד בעל השיער הבהיר והפרצוף החיוור משך אליו לא מאת צומת לב , לא בגלל מראה שלו , אלה שמו . הוא ידע , ידע דבר אחד , לא משנה מה , הוא ישמור על שמו , הוא ישמור על שם הטוב של משפחתו , הוא יתקן את מה שהיה , הוא מבטיח . שנכנס לרציף תשע ושלושה רבעים , מבטו טייל בין כולם ,בין כול אחד ואחד , איך לא התעמק ולא התעניין  כלל,הוא נשם עמוק , השמש הדגישה את עיניו היפיפיות , לא שהיה חסר לו יופי . שנכנס לרכבת , רק קיווה למצוא קרון פנוי .

קייט : "יש תא פנוי !!!!!" אמרה לי אמילי ,נכנסתי ביחד איתה , התיישבנו אחת מול השנייה "אני מתרגשת !!!!" אמרה , איך אפשר לא להתרגש מהשנה הראשונה בהוגווטס "אז ..... יש כבר ניחושים איזה בית תהיי ?" שאלה בצפייה , לא רציתי לתכנן תכנונים ,אמא תמיד אמרה שעדיף לא לתכנן תוכניות , כי לכי תדעי מה היה . שיערה הארוך של אחותי התאומה היה יפיפה כמו תמיד , עם זות היה הסוף בקפידה בשתי צמות שאמא קלעה לה הבוקר , לעומת השיער שלי , הוא היה יותר קצר , הוא הגיע לי עד הכתפיים , עם אנשים מתסכלים אליינו , הם בטוחים שאנחנו לא תאומות , כי שנינו כול כך שונות , כמו שוקולד ותות , אבל אחרי הכול אנחנו מתאימות , אמילי שתי טיפות אמא ואני ,טוב לכחתי את הגנים של אבא "את חושבת שג'יימס כבר פה ?" שאלה בהתרגשות, חייכתי אליה , היא מתה על ג'יימס , לא פלא , מגיל קטן הם כמו דבק , היא בכללי , הוא כמו מסטיק שלא יוצאה מהסוליה אף פעם "היי " ראיתי את אלבוס בכניסה של התא "אלבוס ? מה אתה עושה פה ? אתה לא אמור להיות איתה שכול המדריכים ?" תקפה אותו בשאלות אחותי , כבר דיברתי על זה כמה אנחנו שונות ? "טוב לראות אותך " אמרתי בחיוך קטן "טוב לראות גם אתכם בנות , אני בדיוק בדרך לשם ,תגידו , ראיתם את נינה ?" שאל בסוג של תקווה , חיוכה של אמילי ירד "ראיתי אותה עולה לרכבת , בטח הלכה לטא המדריכים של רייבנקלו " אמרה לו אמילי בגילגול עיניים "תודה " אמר הוא סוגר אחריו את הדלת "מקווה שנגיע כבר " אמרה אמילי פותחת את הספר שלה על 'חיות הפלא והיכן למצוא אותם' שסבא נתן לה בכריסמס שעבר "על תהיי ככה אמי , הוא אוהב אותה " אמרתי לאמילי שבתמורה פשוט התעלמה "סליחה אפשר לשבת פה ?" שאל לפתע קול , הסתובבתי ,מולנו עמד נער , בן גילנו ,הסתכלתי אליו , הוא היה נראה מוכר "כן בטח " אמרתי "תודה כול שער התאים טפוסים " הסביר את עצמו , הנהנתי באבנה "אני אמילי וזו קייט " מיהרה להציג את שנינו אמילי "בנות דודות ?" שאל , אמילי גיכחה "קרוב , תאומות " אמרתי , הוא היה נראה מופתע , הוא היה נראה מוכר , לא ידעתי מאיפה "איך קוראים לך ?" שאלה אמילי בחיוך , להפתעתי הוא לא ענה אלה שתק , לאחר שתיקה ממושכת הוא אמר "רמוס " ,שם שלו לא היה רגיל ולפתע הרכבת נעצרה.

הפרקים הבאים היו מחולקים לפי שנים ,כלומר לא היו הרבה פרקים