פרק 16: סוף האמת הקטנה

צליל יצאה במהירות מהרכבת, נואשת לשכוח מהמקרה המביך.

פתאם, היא קרסה ונפלה על הריצפה.

כל החברוה ניבהלו (חוץ מריינה וניקו, שרק הציצו במעט דאגה) וויל מיהר לבדוק אותה.

"היא בסדר מבחינה בריאותית" הוא אמר במצח מקומט "דופק, חום, אני לא מבין למה זה קרה"

לשניה ליאו חשב שאולי זה קרה ממבוכה, ואז הבין כמה מטופש זה נשמע, להתעלף ממבוכה?

אלון הרים אותה בעדינות ולקח אותה לחדר שלהם במהירות.

הם השכיבו אותה על הספה.

לאחר כמה דקות היא התעוררה.

וויל הכריח אותה לשכב ולשתות מים.

היא התעקשה שהיא בסדר גמור, וזה בסך הכל היה ממחסור בשתייה, היא טענה שהיא לא שתתה כל היום.

אבל ליאו ראה אותה כמה פעמים שותה, היא גמרה פעמים את הבקבוק שלה, לא שתתה, אה?

הוא אמר את זה, וקיבל מבט מפחיד, אבל היא התחמקה מהשאלות שלהם, ורק אמרה שזה סתם.

"אולי זה קשור לרצח של אמא שלכם" חשבה בקול אנבת'.

אלון החוויר.

אנבת' נראתה מצטערת "אתה לא ידעת? צליל סיפרה לנו שאמא שלכם נרצחה לה מול הפנים בגיל עשר" אבל אלון הניד בראשו "אני יודע שזה קרה, גם אני הייתי שם, פשוט אני לא יכול להיזכר בזה בלי לרצות להקיא" הוא ענה באומללות, ורץ לשרותים.

הייזל הלכה לחדר של הבנות.

היא ראתה את צליל שוכבת על המיטה, בוהה בחלל בעצב.

"רוצה שאני יעשה לך תסרוקת בשיער?" הייזל הציעה.

צליל הינהנה, לא היה לה משהו טוב יותר לעשות.

הייזל התחילה לקלוע צמה ארוכה.

הייזל צדקה, השקט וזה שהן לא דיברו די הרגיע את צליל.

"אני, לגבי מה שקרה... זה לא פעם ראשונה" היא אמרה בשקט.

הייזל האזינה בלי לומר מילה.

"בדרך כלל הצלחתי לשים לב לזה קודם ואז הייתי מהר הולכת למיטה, ואז זה סתם היה נראה כאילו אני נרדמת...." צליל לחשה.

"אז... זאת בעיה רפואית?" הייזל שאלה בשקט.

צליל הנידה בראשה "זה תופעת לוואי בעיקבות מקרה... אני לא רוצה לדבר על זה..."

הייזל חיבקה אותה, נזהרת לא להרוס את הצמה.

"לא משנה מה קרה, את מדהימה, ותכניסי את זה למוח הפלדה שלך"

צליל חייכה והסתובבה להחזיר לה חיבוק.

"ואם כבר, לאלון יש מוח מפלדה." אמרה צליל בדרך אגב.

הייזל צחקה, צליל כיווצה את מצחה "אני לא צחקתי."

וקמה, מושכת אחריה גם את הייזל.

"אלון, חתיכת איש פח" היא צעקה, ואלון בא בצעדים כבדים.

"נכון שאתה עשוי מפח?" שאלה צליל בחיוך.

אלון נאנח "צליל, כבר דיברנו על זה, זה שהמתנה שלי מארס היא עור קשה, שכשנוקשים עליו יש רעש של התנגשות עם מתכת לא אומר שאני באמת עשוי ממתכת."

היה ברור שהוא אמר את זה הרבה.

צליל חייכה וזרקה עיפרון שהיה על השולחן הקרוב עליו.

הוא ניתז ממנו ברעש של התנגשות עם מתכת.

הייזל פערה את עינייה, יחד עם שאר החבורה.

צליל חייכה בגאווה "יש לי איש פח משלי" היא אמרה בחיוך רחב, אלון רק גילגל עיניים במבוכה.

"אני צריכה ללכת" היא אמרה אחרי שהסתכלה בשעון.

"עוד עבודה? נצטרך אלייך" קבע אלון, אבל צליל הנידה בראשה "זה לא משחק עכשיו, רק דיבורים והחלטות משעממות, חבל שסתם תבואו להשתעמם."

היא לקחה תיק קטן עם מים ועם משהו לא מזוהה, ויצאה.

ליאו חשד, ממתי יש דבר כזה בכלל? שיושבים לתכנן דברים? זה לא רק עם הבמאים? בלי השחקנים?

"אני יוצא לסיבוב בחוץ" הוא הודיע ויצא לפני שמשהו הספיק להגיב.

הוא עקב אחריה בשקט, היא הלכה לאורך הרחוב, ונכנסה לתחנת רכבת ישנה, הוא נכנס אחריה בשקט.

הוא ראה אותה מורידה את הסווצרט וחוספת בגד גוף שחור, היא החליפה את הסווצארט בסווצארט שחור.

היא הוציאה מסכת עיניים ושמה על הפנים.

אחרי זה היא נכנסה לרציף לנכנסה לחדר צדדי.

ליאו נכנס אחריה, הוא שם את הכובע של הסווצארט שלו על הפנים, כי להסתיר אותו, למקרה שהם יעמדו קרוב.

זה היה אצטדיון גדול, צליל ישר ירדה לכיוון הבמה הקטנה שלמטה, בקהל היה מאות אוהדים, שצרחו ושרקו כמו משוגעים.

כשהם ראו את צליל השאגה שלהם התגברה, היה נראה שהרוב אוהב אותה.

היא קפצה לבמה הקטנה, ועברה את החוטים שמקיפים את הבמה.

היא מתאגרפת, ליאו הבין.

על הבמה עלה גם בחור שנראה כמו הר שרירים, ליאו לרגע חשב שהוא אל, הוא נראה חזק ברמות.

הוא גיחך למראה צליל.

"שמעתי שהצל בהחלט חזקה, אבל באמת? ציפיתי לקצת יותר גודל, אף אחד לא ניצח עדיין את מלאך המוות" הוא אמר בזילזול.

צליל לא ענתה לו, היא רק נעמדה בעמדת קרב.

כעבור שניה נשמעה שריקת הפתיחה.

צליל לא מיהרה, בניגוד להר השרירים שהסתער עליה.

היא רק זזה הצידה והר הר השרירם נפל על החוטים התוחים מסביב לזירה.

היא המשיכה להעסיק אותו ככה.

עד שהוא התעייף, ואז היא תפסה עם ידה את כף ידו הקרובה אליה, ידה השניה תפסה את זרועו ליד הכתף, את רגלה היא שמה מאחורי הרגל והוא נפל, היא נעמדה עליו, והאוהדים התחילו לספור מעשר לאחור, ושאגו מהתרגשות שההר שרירים לא קם גם כשסיימו לספור.

"וואו" אמר ליאו, המום.

"נכון?" קרא לידו בהתלהבות בחור מכוער, שחסרה לו שן "הייתי עושה הכל כדי לדבר איתה, היא תמיד מנצחת את האוייבים שלה בתרגילים די פשוטים, אבל שעובדים מדהים" הבחור נראה בעננים.

ליאו רצה להקיא, הבחור אשכרה דיבר על צליל כאילו שהיא בחורה מתוקה וחמודה ויפה, מה עובר עליו?

הוא הבין, הוא לא באמת מכיר את צליל, מבחינתו, היא שאדוס, הלוחמת המדהימה, שלפי מה ששמע מהאוהדים, אף פעם לא אמרה מילה.

הוא מיהר לצאת משם, גם כי לא רצה שצליל תראה אותו, וגם כי היה לו ברור שהדבר הזה לא חוקי, קרבות כאלה? בלי רופא, או אנשים מומחים קרובים, בטוח לא חוקי, ולמה להסתבך סתם בצרות?

הוא חזר מהר לחדר, ונשכב על המיטה שלו, בוהה בתקרה.

למה הכל כל כך מוזר?

--------

צליל חזרה מהקרב, היא הלכה למקלחת מהר, והחליפה לבגדים נקיים ונוחים.

היא יצאה למרפסת.

היא שמעה מישהו מכחכח בגרונו מאחוריה.

היא הסתובבה מהר.

"אנחנו צריכים לדבר" ליאו קבע.

---------

הם ירדו ללובי של המלון, שיהיה קצת שקט.

ליאו ישב בשקט, מסתכל על צליל, היא הייתה לבושה בחולצה בורדו ארוכה, ומכנסי גינס ארוכים כהים, על צווארה היה צעיף בצבע חרדל ושיערה היה אסוף בקוקו.

"אז... את מתכוונת להסביר או שאני יספר לך מה ראיתי?" הוא שאל במעט כעס.

היא התקשחה "מה זה עינייך? אתה כל הזמן חושד בי ועוקב אחרי, אם כבר אני צריכה לחשוד שאולי אתה עם בת היפנוס."

ליאו גיחך "דיברתי על מה שעשית באצטדיון, אל תשחקי אותה לא יודעת."

צליל התעלמה ממנו, היא קמה והתחילה ללכת לכיוון החדר בחזרה.

הוא תפס את זרועה "או לא, את הולכת להסביר לי הכל, למה לעזאזל את הולכת לזירות איגרוף? את כאילו רוצה למות בכוח?"

צליל גיכחה "או, אתה דואג לי? זה חמוד.. כל כך חמוד שבא לי לתת לך סטירה."

ליאו התעלם, הוא משך אותה בחזרה לספה שהייתה שם "ממתי את מתאגרפת?" צליל נאנחה.

"מגיל 12" היא אמרה בקול קר.

ליאו מצמץ "למה?" צליל גיחכה "כי רציתי, אני צריכה עוד סיבה כדי לקבל את מלוא הנקודות למבחן, גברתי המורה?"

ליאו הסתכל אליה ומצמץ "אין לך בדיוק כבוד למורים?" צליל גיכחה "בישראל זה מדהים אם התלמידים מדברים רק עם רשות מהמורה, היא לא בסדר אם אתה לא מבין את החומר, במילים אחרות, מחנכים אותנו מגיל קטן שמותר להתחצף למורים"

ליאו הניד בראשו "אני מרחם בפעם הראשונה בחיי על מורים."

צליל חזרה לחדר לפני שליאו הספיק לעצור אותה.

"אני מניחה שתצטרך לחכות עם השאלות שלך, יש לי דברים טובים יותר לעשות."

------------

היי♥️♥️

מטרה: 240 כוכבים/ הצבעות.

ביי ♥️♥️♥️♥️