ביום שאחריי הפתעתי אותו עם חיבוק מאחור.
היד אחת חיבקתי אותו ובשניה הושטטתי לו פרח סחלב.
הוא לקח אותו והסתובב בחצי חיוך.
״לא היית צריך״ הוא אמר ברצינות, נראה מצוברח.
״מה יש?״ אני מנשק את לחיו.
הוא מניד בראשו.
״שום דבר מיוחד״ הוא כנראה לא רוצה לשתף.
אני מכבד את זה, אנחנו רק ביום הראשון ביחד.. הוא לא חייב לספר לי הכול.
״בוא נלך לשבת בכיתה כבר, יש לנו שיעור שמתחיל בעוד שש דקות.״
אני משלב את ידי בשלו ומושך אותו איתי בעדינות , פותח לו את הדלת לכיתה כשאנחנו מגיעים ומוציא בשבילו את הכיסא כדי שישב.
הוא מודה לי בכל פעם, נראה מובך וחסר נוחות.
הוא נראה עצוב היום.
״אתה נראה עצוב״ אני מלטף את ראשו.
הוא מרים מבט מופתע.
״ההורים שלי..״ הוא נאנח
״מתגרשים..מתגרשים בגללי..
אבא שלי שונא אותי מאז היציאה מהארון ולא מוכן לקבל אותי כמו אמא שלי..״ הוא מדבר בקול קטן, מופנם,
משפיל מבט למחברות שלו ונראה שהוא מנסה להסתיר את הבעת הכאב.
״אני מצטער״ אני לוחש בעצב,
ההורים שלי קיבלו את זה באהבה ופתיחות..
אבל מאט אמר לי שאצל הורים אסיאתיים הכול יותר שמרני וקשה.

הרגשתי רע בשבילו.

״מה יגרום לך להרגיש טוב יותר?״ אני מחבק אותו אליי, מנשק את ראשו ומנסה לחשוב על דרך שתגרום לו לשכוח את הכול.
״זה לא נורא, אני אתגבר״ הוא יוצא מהחיבוק שלי,
הוא נהיה קצת קר ומרוחק בשיעור ואני מבין שזאת נקודה רגישה וכואבת, אני לא נרתע.
אני מלטף את גבו במהלך השיעור, מדי פעם משחק בשיערות הקצרות שבאחורי ראשו ומשתדל לא לדבר.
הוא לא אוהב לדבר, אני יודע.

כשהשיעור מסתיים הוא לא אוסף את הדברים.
הוא נשאר לשבת וככה גם אני.

אני טופח לו על הגב, אני מרגיש כמה קשה לו.
ובסוף הוא מתפרץ בבכי קורע לב שגורם לי לבכות יחד איתו.
אני מושך אותו לחיבוק ומושיב אותו עליי,מנדנד את גופי בעדינות וטופח על גבו, מידי פעם מלטף את ראשו בחיבה,
מנסה להקל על הרגשות שלו איך שהוא.
״בוא נלך, אתה לא במצב לשבת וללמוד היום״ אני אוסף את הדברים שלו ואוחז בתיק שלו אחרי שהוא סגור, מרים אותו בין ידי וסוחב אותו איתי למכונית שלי.

הוא מנסה להתווכח שנוכחות תשפיע על הציון שלו אבל אני יודע שיום אחד לא יעשה שום דבר לשום ציון.
אני חוגר את חגורת הבטיחות שלו במושב שליד הנהג ואז הולך ומתיישב במושב הנהג, מתניע את הרכב ונוסע.
אנחנו מסתובבים בכבישים לרבע שעה עד שהבכי שלו נרגע.

וכשאני מרגיש שהוא קצת מתאושש, אני נוסע לים, מחנה קרוב לחוף ומבקש ממנו לצאת.

אנחנו מתיישבים באיזו נקודה שקרובה למיים והוא נושם עמוק, הוא מסתכל על הגלים ונראה יותר שליו.
״מרגיש טוב יותר?״ אני שואל, מרגיש הקלה כשהוא נותן לי חיוך קטן וכנה.
אני מחייך חזרה, מתקרב אליו ומחבק אותו, מנשק את לחיו.
״אם אבא שלך לא מקבל אותו, זה ההפסד שלו.
אם אפילו הבריון של האוניברסיטה שלך התאהב בך, סימן שיש בך יותר ממה שהוא בוחר לראות״ אני מתבדח, גורם לו לחשוף גומות שובות לב.
אני נמס.
״כמה שאני אוהב אותן״ אני פולט, מנשק את הגומה שלו כמה פעמים עד שהוא מנסה לחמוק מהאחיזה שלו, צוחק צחוק קטן.
״יש לך גומות יפיפיות, אני חושב שהן כמה מהדברים הכי אהובים
עליי בך״ אני מודה והוא משפיל ראש בבישנות.
יש שקט לזמן מה,
ואז אני שוב מדבר
״אני יודע שיהיה לך קשה כשהוא יעזוב,
ואולי אמא שלך תראה לך את הפרוטוקולים ויהיו דברים מכוערים ששניהם יגידו.
אבל תזכור ששניהם ההורים שלך ודמותר לך לכעוס עליהם, אבל אל תפסיק לאהוב אותם.
כולם עושים טעויות,כולם לא מבינים דברים מסוימים והרבה אנשים עדיין חשוכים.
אל תתן לזה להשפיע עליך, אל תתן לזה לגרום לך להרגיש פחות ממה שאתה.
אתה כל כך חכם וטוב ואדם באמת נעים למי שאתה אוהב..
אין בך שום דבר רע״ אני מנסה להיות מציאותי, לא רק תומך.
״איך אתה יודע כל כך הרבה?״ הוא נראה מבולבל.
אני מחייך אליו.
״לפני שנה ההורים של החבר הכי טוב שלי התגרשו וזה היה מכוער.
היה לו לא קל בחודשים הראשונים.. אולי אפילו בחצי שנה הראשונה..
אבל הוא התבגר מאז והבין שזה לא סוף העולם״ אני מסביר, מלטף את ראשו.
״אולי כדי שאכיר לך אותו, הוא יעזור לך יותר ממני.
הוא גם מאוד מחבב אותך״ אני אומר בכנות.
״הוא יודע מי אני?״ הוא נראה יותר מבולבל ממקודם.
״כן.
הוא תמיד מספר לי שאתה עוזר לו בשיעורים ומסביר לא דברים ואפילו נותן לו חומר ללמידה.
הוא תמיד אומר שאתה חכם ואדם טוב כשמדברים עליך,
והוא גם זה שעזר לי להבין שאני מאוהב בך.
הוא כעס עליי שהתייחסתי אליך ברוע״ אני מדבר בחיוך, שמח שיש לי אדם על כך כנה ואמיתי בחיים.
״אה..״ פיט חושב, בוהה לכמה דקות ארוכות בחול, מרים את ברכיו למעלה ומחבק אותן, נראה קצת כמו כדור מתוק.
״אה..״ אני מחכה אותו והוא מסיט את מבטו אליי, מחייך אליי כשהוא מבין שאני צוחק.
״נחמד לדעת״ הוא מהנהן.
אני מושך אותו אליי לחיבוק.
״אתה רוצה לדבר איתו?״ אני שואל ברצינות והוא מניד בראשו.
״אתה בטוח?״ אני שואל.
הוא מהנהן.
אני נאנח, מהנהן אליו ועוטף אותו בידיי ורגליי, גורם לו לפלוט צחקוקים.
זה גורם לי לחייך אוטומטית.
אני אוהב את זה שהוא צוחק.