היי אנשים ונשים מדהימים ומדהימות! תודה רבה על כל ההצבעות והתגובות.
אני שוקלת להחיות את ספר החפירות שלי. למרות שאני עדיין דוגלת בדעה שוואטפד זה לא המקום לשטויות כאלו.
אתמול יצרתי לעצמי רשימה של כל הדברים באישה אידיאלית שארצה בתור בת זוג שלי וזה היה נחמד. תנסו גם XD

טוב אני לא אהפוך את המקום הזה לספר חפירות.
תהנו מהפרק עד כמה שניתן להנות מזה XD

~~~~

ישבתי באוטובוס וחיכיתי עד שיתמלא ויצא, המושב הריק לידי נתפס על ידי מישהו, לא ידעתי מי, עיני היו עצומות, לא פתחתי אותן עד שהתחילה הנסיעה והופתעתי לגלות את לירון לצידי .

"היי," היא אמרה.

נאנחתי, "איפה חברים שלך?"

"באוטובוס השני."

הפנתי מבטי לחלון והבטתי בנוף הרץ, אני עייפה מהלילה הקודם, לא ישנתי כלל חוץ משעת מנוחה אחת, פיהוק נפלט מפי. לירון פיהקה גם היא.

"אני עייפה רצח." התלוננה.

"גם אני." מלמלתי.

"מה עשית הלילה?" שאלה.

"שום דבר מיוחד." מלמלתי וראשי נח על הזכוכית.

"אפשר לשים עלייך ראש?" ביקשה.

משכתי בכתפיי, "שימי." אמרתי, היא הניחה את ראשה על כתפי, נשענת עליי, זה לא הפריע לי כל כך. בדקתי את ההודעות בטלפון שלי.

הסיבה שבגללה לא ישנתי הלילה הייתה שרון, היא ביקשה ממני להישאר איתה בביתה, הוריה נסעו והיא שנאה להיות לבד. שרון הייתה ילדה מהשכבה שלי, נהגנו להיפגש מידי פעם.

במשך כל הלילה שכבתי על מיטתה, בהיתי בתקרה ועניתי מידי פעם לשאלותייה. היא ליטפה אותי על בטני בעזרת אצבעותייה הרכות.

שרון הייתה ילדה יפה, כולם הסכימו. היה לה שיער בהיר ועיניים ירוקות, כולם אהבו את זה, אני פחות. היא דחתה את כל הבנים על הסף, ובכללי גם סתם אנשים שניסו להתיידד איתה.

נפגשנו לראשונה כשרותקנו ביחד לאחר הצהריים, וזה היה היום שבו גיליתי לראשונה את המשיכה שלי לבנות. כי היא החליטה ללטף אותי פתאום, בדיוק כמו שליטפה אותי תמיד, בעדינות, באגביות. אם זזתי מעט היא הייתה מושכת את ידה חזרה ואומרת "סליחה."

לשרון היו אצבעות רכות, עגלגלות, באופן לא פרופורציונלי לגופה שהיה רזה. ישבנו אז על רצפת הכיתה, מחכות שהזמן יעבור. אני הייתי מותשת אחרי יום הלימודים הארוך, שרון הייתה מותשת מהברזות, כך טענה.

-מחכה לנו לילה כיף.

כתבה לי, נאנחתי והבטתי בלירון הישנה. נראה היה שהעולם כל כך עייף, לאף אחד אין כח לעשות כלום, גם לי לא. תכננתי לנסות להוציא את לירון מחדרה באותו הלילה, נראה היה ששרון לא תניח לי.

וזה לא שסבלתי מנוכחותה של שרון, היא פשוט גרמה לי להרגיש מבולבלת. בחברתה הרגשתי חסרת שליטה על העניינים, היא תמיד ידעה מה לעשות, לא יכולתי להתנשא מעליה בהתנהגותי. זה הרגיז אותי.