הערת הכותבת:

שני פרקים לכבוד המצב רוח הטוב שלי שהצלחתי לסדר ר ר הכל ולבדדד

אה, ואני נשבעת, אני נשבעת בנהר סטיקס שחשבתי על הכוח של לונה לפני גורלו של אפולו החמישי. אני נשבעת, אוקיי? המון זמן רציתי לעשות לונה כזאת. יש לי לונה נוספת בסדרה שכתבתי עם חברה שלי להוכחה.(היא לא בשום מקום לצערי כי עיר הספרים הקודמת נמחקה) ואתם יודעים מה שבועה בנהר סטיקס אומרת!

הפרק:

 "כן," לונה אמרה עכשיו באנגלית ואז היא היססה. רוני נראתה מתפלאת עכשיו וג'ימי נסער. "משהו עם אש." הוא גמגם. "אני... לא חשבתי..." "זה בסדר," אמה אמרה לו. "זה טבעי שלא תחשוב דברים כאלה עד שתדע על עצמך ועל העולם הצבעוני." היא אמרה. "צ - ב - ע- ו - נ - י , " לונה חזרה אחריה באיטיות ואמה הנהנה באי נחת. "מגניב. אז מה זה אומר בדיוק?" היא שאלה והתיישבה. רוני הסמיקה כשהרגל שלה נגעה בטעות בשלה והלב שלי דפק כשהבנתי דברים. "זה אומר שיש לך יכולות מיוחדות," אוולין אמרה בקול מוטרד ללונה ולג'ימי. "כמו מה למשל?" ג'ימי שאל. "כמו להכין משהו טעים מאוד בלי לשרוף את הבית?" הוא המשיך ולונה גיחכה. רוני הנידה בראשה ונאנחה, אבל היא גם חייכה אחר כך חיוך רחב. הנחתי שהיא התגעגעה לחברים שלה. "לא," אמה אמרה והגניבה לאוולין מסיבה שלא הבנתי מבט זועף. "לצערי לא. זה אומר... יכולות בסגנון של סופרמן, ' הפלאש ', דברים כאלה." "אוו, ה' פלאש ' ," ג'ימי אמר בהתלהבות. "אני מת על הפלאש." אמה שילבה ידיים. "כן, כן, יופי לך. אז אתה נזכר במשהו כזה?" היא שאלה אותו והנער נהיה מודאג עכשיו. לונה השתתקה ובהתה בעצים שהיו במעגל סביבנו. "אממ...לא יצא לי לראות את התוכניות המדוברות בטלוויזיה, אבל...כן. אני די בטוחה שכן." היא אמרה בשקט ונרעדה. "כנ"ל," ג'ימי מלמל ויבב. "הכל בסדר," ג'ון אמר. "אנחנו כאן. נלמד אותכם לשלוט בזה." "זה אפשרי?" לונה אמרה. הנהנו. אפילו רוני הנהנה באישור ותהיתי בלחץ למה ואם זה קשור לתומס מקודם. זכרתי היטב מה אמה אמרה: ' ואת יודעת את זה כי? ' "גם על היכולת הכי קשה אפשר להשיג שליטה בסופו של דבר." ג'ון אמר. "ואנחנו שמחים שבאתם אלינו." הוא הוסיף והנהנו שוב ככה שהרגשתי מגוחך.

"מה אתם יכולים לעשות?" לונה שאלה והסתכלה עלינו אחד אחת, גם על רוני. "משהו מביך נורא," רוני מלמלה. צחקנו במתח והג'ינג'ית חייכה. "ברצינות." היא אמרה וגיחכה. "משהו שלא אוהבים כל כך." "את מותחת אותי כרגע לחינם." ג'ימי רטן והתיישב ליד לונה. לבסוף התיישבנו גם והתחלנו לספר את המסע שלנו ועל היכולות ועל הכל, גם על ממלכת הפיות וממלכת הקנטאורים ועל הדף שקיבלנו מליהי. אמה הוציאה אותו בזמן ההסבר. אחר כך כולם חוץ ממני (לא רציתי לשם שינויי לנסוע קדימה בזמן) הדגימו את היכולת הצבעונית שלהם וג'ימי ולונה החליפו מבטים מודאגים. "עכשיו תורכם," אמה אמרה כשהיא נשמעת עייפה קצת. היא זימנה רוח יחסית חזקה, אבל לפחות היה קריר יותר עכשיו. חייכתי והסתכלתי על הנערים. רוני צחקה. "קדימה, נו," היא אמרה בחיוך עכשיו. "הכל נשמע טוב ויפה בהתחלה, אבל במחשבה שנייה אני לא יודעת איך ל..." לונה מלמלה כשהיא מאדימה בפנים שלה. "שוב כנ"ל," ג'ימי גמגם. "זה פשוט," אמה אמרה להם. "פשוט תחשבו על זה." "כן," ג'ון אישר. "ככה שידרתי לכם את החלומות שאמרו לכם עלינו מראש." "אתה רואה שצדקתי? עם פיה או ישר עם תומס זה היה מסובך." אמה אמרה בניצחון וג'ון החמיץ פנים והסמיק. המבטים של לונה וג'ימי עברו בינהם שוב ושוב בחוסר הבנה מוחלטת וגיחכתי. הם בטח לא הבינו כלום. "בכל אופן," אמרתי כשאני קוטע ככה את הריב של הזוג המאושר, "כן. ככה הודענו לכם שאתם תבואו לכאן עוד מעט. מה היה בחלום שלכם מג'ון?" שאלת בסקרנות אמיתית. "ראיתי מנהרה ואותו אומר לי דברים," ג'ימי אמר בקול המום ולונה הנהנה באישור כשהיא נהיית ירקרקה. נשמתי נשימה רדודה. "נחמד." מלמלתי. "אז...פשוט צריך לחשוב על זה... וזה יקרה?" לונה שאלה בקול מתוח וג'ון הנהן באישור. היא נשמה עמוק. "טוב." אמרה. לונה עצמה עיניים.

היא נשמה נשימה עמוקה.... וברגע הבא חשבתי שאור השמש השתגע ושסוף העולם הגיע. כי לונה פתאום זהרה כולה כמו הילה. עצמנו עיניים וג'ימיי יבב שוב. קיוויתי שגם הוא עצם עיניים. ואז האור המשונה הפסיק ופקחנו את העיניים בחזרה. לונה נראתה כמו תמיד עכשיו. "ואוו," אמרתי ביראה ולונה הסמיקה. "סתם." אמרה במבוכה. "בסדר," אמה אמרה בקול חלש ולא אופייני. "נראה לי שהבנו מה היכולת שלך. עכשיו ג'ימי. תדגים לנו." היא אמרה וברגע הבא ג'ימי עצם עיניים גם הוא כמו לונה מקודם, ואחר כך הוא עלה באש. רוני נרתעה מהחברים שלה כמה צעדים גדולים ונצמדה לאוולין, שהתנשמה בכבדות.