הקנטאורים החליפו מבטים אחרי שהקנטאור שקיבל אותנו סיפר להם מה אנחנו עושים. הסתכלתי בתוכחה עכשיו על אמה, אבל היא התעלמה ממני והסתכלה עליהם בעניין. אחד מהם ירה בקשת שלו חץ בפעם האחרונה. "לחפש את הספר הזה תהיה כמו הכרזת מלחמה בין כל הממלכות שכאן. מזלכם שאנחנו נחמדים ואנחנו נשתוק." הוא אמר אחר כך והוריד את הקשת לצד הגוף שלו בחזרה וקימט את המצח והזיז את הפוני החום החלק שלו במצחו הצידה. חברו התקרב אלינו. "כן. איפה תתחילו לחפש? הוא נעלם כבר יותר מלפני מאות שנים, אם לא אלפים." הוא אמר במצח מקומט והסתכל על אמה, כי היא הייתה היחידה שהסתכלה ישר עליהם בחזרה גם. "בממלכת הפיות," אמה אמרה בקול צרוד ואז כחכחה בגרונה. "הממ," אמר הקנטאור שירה מקודם בקשת בקול מוטרד. "זה באמת המקום שבו לפי ההיסטוריה המתועדת נראה הספר בפעם האחרונה שמישהו נגע בו." נשמתי בהקלה אחרי שהוא דיבר. פחדתי שנצטרך לחפש שוב במקום אחר. היה טוב לקבל אישור על החלום של אוולין על הפיות הזוהרות. תומס מאחורינו צנף וטפח בכנפיו פעם אחת במתח. קנטאורים נוספים הביאו לו טונות של עשב ומים לאכול ולשתות, אבל הפגסוס שלנו נראה מתוח מדי לכל זה והוא הסתכל במתח על כפר הקנטאורים במבט מוטרד כמעט כמו של ג'ון עכשיו בזמן שהברישו לו את הפרווה היטב, כולל בסבון. תומס לא נראה מאושר מכל העניין.

רוני ספקה כפיים. "אז מצויין," אמרה והסתכלה עליי בתקווה לעזרה. נאלצתי להנהן בהסכמה. האמת שבאמת הסכמתי, אבל עדיין הייתי מתוח. הייתי קלאוסטרופובי, והחלום של אוולין ציין ירידה אל מנהרות בנוסף לכך שזה היה באמצע טקס הזהירה של הפיות. שקלתי להציע שאני אשאר כאן ואעזור להם לקלוע למטרות עקב כך. "נלך לשם." רוני סיימה את המשפט. אוולין שילבה ידיים ונראתה ירקרקה. אמה חייכה ונופפה לקנטאורים בחביבות. היא צבטה אותי ומיהרנו לעשות כמוה אחר כך. הקנטאורים השיבו נפנופים חביבים, חוץ מזה שקיבל אותנו. הוא הסתכל עלינו כאילו שגזרנו על עצמנו את ההלוויה שלנו כרגע. זה לא מצא חן בעיניי בכלל, אז ברור שהלכנו בכל זאת. טיפסנו לראשונה כולנו על תומס עכשיו כשהיה יבש שוב ושבע לבסוף. אמה נהגה עם המושכות מחבל חום, ג'ון ישב מאחוריה, רוני מאחוריו, אוולין מאחורי רוני ואני ישבתי במאסף. "דיו!" אמה קראה והפגסוס טפח בכנפיו המון פעמים עד שלבסוף המריא. "אל האינסוף ומעבר לו!" אמה הוסיפה אחר כך. "מה?" רוני שאלה בקול מבולבל. "היי, צריך איזשהי הכרזה להתחלה הזאת," אמה אמרה בקול מתגונן כשכבר המראנו מעלה ומעלה יותר ויותר. "זה בכל זאת מסע דרמטי. מגיע לו הכרזה דרמטית בחזרה." אוולין הרימה ידיים, תרתי משמע. "שיהיה," המרפאת אמרה, והמראנו אל ממלכת הפיות.