נק' מבט: אוולין
כעבור כיומיים תומס היה אמור לחזור עם החברים של רוני, ורוני יבבה כמה פעמים במהלך היום. הקמנו מדורה קטנה כשיצאנו לפתח שמסתבר שהיה ליער בתוך המנהרות. הברושים האלה עתיקים, אבל לא שיערתי לעצמי עד אותו יער כמה. היער שהגענו אליו כשיצאנו מפתח המנהרה שהלכנו בה בשתיקה עד אותו רגע היה גדול ואוויר צח מאוד היה בו. אמה וג'ון שמרו על המדורה בזמן שאני הסרתי את הריפויי שלי ממישל. הוא נראה מבולבל אחר כך ואמה גיחכה אליו ועדכנה אותו בכל מה שקרה ומישל הקשיב לה. "אז באמת היית מסומם," רוני אמרה למישל ואז פנתה אליי במבט זועף. נאנחתי. "לא הוא לא. רק מרופא על ידי, אם אפשר להגיד ככה. זה משפיע ככה לפעמים. מישל, אני מצטערת." אמרתי ומישל נראה נבוך והנהן. "בכל מקרה," ג'ון אמר וקם לפתע על הרגליים שלו כשהוא זורק את המקל ששיחק בו באותו רגע לאדמת היער ומצביע לשמיים במבט מתפלא, "הנה הם." הוא אמר ורוני נצמדה אליי בפנים אדומות כמו עגבנייה שוב. הסתכלנו לשמיים. תומס צהל בשמחה כשראה אותנו שוב בזמן שהנערים שהיו עליו נראו מפוחדים והמומים. "רוני?" הנער קרקר כשהם התקרבו אלינו ונשמע עם מבטא כלשהו. העיניים של אמה התרחבו משום מה עכשיו והיא מיהרה לדבר עם הנערים בשפה שלהם, שהתגלתה כגרמנית ולהסביר להם הכל בזהירות ובעדינות. רוני הקפידה להסתכל על הנער והנהנה במתח. הנערה ירדה בהיסוס מתומס כשהיא רועדת כולה. "איפה – איפה אני?" היא שאלה באנגלית. היה לה שיער מיוחד כזה, לבן, עור בהיר, עיניים כחולות והיא לבשה שמלה קצרה. רוני התחילה לדבר אבל רק סגרה את הפה שוב ושוב ובסוף בהתה בנערה בפליאה. חייכתי חיוך של הבנה.
אמה הסבירה לה אחרי אנחה שוב בגרמנית את הכל ורוני החמיצה פנים. "יש לי טראומות מהשפה הזאת." היא רטנה ואז פנתה לנערה בגרמנית בביישנות. "אה," הנערה מלמלה אחר כך באנגלית. "סיכום יפה," אמרתי לנערה באנגלית. אמה שתתה מים מעייפות ההסבר מבקבוק גדול מהתיק טיולים הגדול והכחול שלה. "אני לונה," היא אמרה לנו באנגלית וכולנו לחצנו ידיים אחרי שגם הנער, ששמו התברר כג'ימי, הציג לנו את עצמו. "אז מה אנחנו עושים כאן?" ג'ימי שאל בקול המום בזמן שלונה התנודדה מרוב עומס מידע, כנראה. רוני בהתה בה ונאנחתי בהבנה. "אנחנו כאן במסע כלשהו," אמרתי בזהירות כשאני חושבת על החלום שלי. מה שהזכיר לי...יצאנו מהמנהרות הזוהרות. אז מה קורה כאן? החלום התרחש בהן. עזבתי את זה נכון לעכשיו. "קרה לך משהו מיוחד פעם? ולך?" שאלתי בקול צרוד את הנערים החדשים שהגיעו. ג'ימי קימט את המצח ולונה נראתה מתלהבת.
הערת הכותבת:
אני פשוט יעשה העתק הדבק וזה יסדר את עצמו
או שאני אעבור לכתוב בגוגל דרייב
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top