אז נעים מאוד. אני בר, ואני בת ארבע עשרה. היה לי בן זוג שקוראים לו מיכאל, אבל אני מאוהבת בעצם באחותו, ענבר, שהיא החברה הכי טובה שלי. אז נפרדנו כשהוא גילה את זה ועכשיו אנחנו סתם ידידים מאוד טובים. ענבר היא היחידה שמבינה אותי- אני מספרת לה הכל, יותר מלכל אחד אחר, והיא מבינה אותי ועוזרת לי. שקד עכשיו לא מסתכל עלינו בכלל וממשיך בחייו וכך גם אנחנו. אבא שלי מתבדח מתי אני אמצא כבר את האחת וכל מיני כאלה. וזהו. יצאתי מהקופסה ואני מודה שאני מרגישה הקלה גדולה עכשיו.