"היי מה קורה?" דין שאלה אחרי שהיא הכניסה אותי לביתה וחיבקה ארוכות. 

"די חרא, בלאגן בבית."

"מה קרה?" היא הלכה לכיוון המטבח אבל הציצה מעבר לכתפה מה שנתן לי תחושת ביטחון שהיא מקשיבה.

"אממ סתם. אחותי, אמא שלי, בלאגן." התיישבתי ליד שולחן המטבח. היא הסתובבה מהשיש והניחה מולי קנקן תה, מיהרתי להוציא את ידיי ולהניח אותן עליו, בחוץ היה קר.

"וביותר ברור? את לא חייבת לספר אם לא בא לך." אמרה בזמן ששלפה מהארון חבילת לוקאר. היא רוקנה אותה לתוך קערת חרסינה קטנה.

"לא זה לא קשור ללא רוצה לספר." מיהרתי לומר. "סתם שזה מוזר ולא רוצה להתעסק עם זה."

"אהא."

"נכון אחותי הקטנה?" הסתכלתי עליה בזמן שמזגה תה לתוך ספלי חרסינה יפים שהם כנראה חלק מסט, היא נראתה נינוחה אז לא חששתי להפיל עליה יותר מדי בלאגן.

"זו שאף אחד לא ממש סובל חוץ ממך?" דין אמרה את ההגדרה המדויקת. 

"כן. אז אתמול גיליתי למה זה ככה."

"ולמה?"

"אמא שלי בגדה באבא שלי, נכנסה להריון. אחרי שהיא סיפרה לאבא שלי הם החליטו להשאיר אותה ולגדל אותה כאילו היא הבת של שנייהם באמת." אמרתי בקצרה.

"וואו." היא התיישבה מולי. "חשבתי שאבא שלך הוא הבוגדני."

"גם אני. כלומר, זה לא סותר, שניהם בוגדים מסריחים."

היא לגמה מהתה וליקקה את שפתייה. "איך גילית את זה?"

"היה ריב מפגר כשחזרתי, אבא שלי פתח פה זרק הערות, ואז אמא שלי סיפרה לנו."

"גם אחותך לא ידעה מזה?"

משכתי בכתפיי. "לא יודעת, אבל היום אני לקחתי אותה לבית ספר, היא מרגישה חרא אז הייתי חייבת לעודד אותה."

"איזו מקסימה את." דין ליטפה את פניי.

הסמקתי קלות. "אי אפשר להשאיר אותה ככה לבד."

"נכון, תרעיפי עליה הרבה אהבה, זה לא קל. את יודעת מה אני גיליתי?"

גבותיי הורמו. "מה?"

"שההורים שלי רצו להפיל אותי, ובסוף לא עשו את זה."

"מזל גדול." אמרתי ודחפתי קוביית וופל לפי.

"כן. אבא שלי הוא אדם כל כך נחמד, תמיד שנאתי אותו אני לא יודעת למה. אני חושבת שאני אאמץ אותו בתור יועץ, הוא ממש חכם."

"וואלה?" תופפתי על ברכיי, זה לא גרם לי לחבב אותו יותר אבל אם זה מה שדין מחליטה…

"כן, בזכותו עכשיו אני עומדת לשחק בסדרה הזו."

"אני בטוחה שתהיי תותחית." חייכתי לעצמי.

"תודה שאת מאמינה בי." היא השפילה את מבטה. "תודה שיש לי אותך בכלל."

המשכתי לחייך, דין המשיכה לשתות תה. בשלב מסוים אני קמתי כדי להחליף לבגדים שקצת יותר הולמים את נפשי.

דין נכנסה לחדר בדיוק כשסיימתי ללבוש סוודר לבן ויפה ביחד עם ג'ינס צמוד שבו ראו קצת הזין שלי בולט אבל זה לא הפריע לי. הרבה טרנסג'נדרית שקראתי עליהן תיארו תחושת גועל מהאיבר שלהם, אבל לי קשה היה להיות ברוגז עם הגוף שלי. נכון, הייתי מעדיפה שיהיה שם כוס, אבל כל עוד היה שם זין, לא היה לי מה לעשות עם זה אז הסתדרתי איתו. 

"למה כל כך הרבה בגדים?" דין בחנה אותי.

"אני לא יפה ככה?" שאלתי בזמן שהסתכלתי במראה, שיערי היה מפוזר על כתפיי, ריסי מאופרות ושפתיי משוחות בליפסטיק. 

"את יפה תמיד."

"התכוונתי אם לא יפה לי ככה."

היא הנהנה. "כן. אבל הייתי רוצה שתיהי לבושה קצת פחות." היא צחקקה בביישנות.

נישקתי אותה קלות. "את מתכוונת למה שהבטחתי לך?"

היא הנהנה. "חשבתי על זה במשך כל סיבובי המעריצים, לא יכול להפסיק לחשוב רק על זה, ועלייך."

הסמקתי אני חושבת. דין ליטפה את פניי ולחשה את המילים שוב על אוזניי, נתתי לה לזרוק אותי על המיטה שלה ולטפס מעליי. 

"דין, את בטוחה שאת רוצה?" שאלתי אותה.

"כן." היא אמרה. "למה לא?"

"לא יודעת."

"איל." היא התקרבה אל אוזני. "אני בת עשרים ואחת, אני בשיא החרמנות של החיים שלי. ואני ואת כבר שנה ביחד, אני לא רואה סיבה שלא."

"גם אני לא." מלמלתי. "אני פשוט… וואו זה מוזר להתרגל לרעיון, עד לפני חודש בקושי התנשקנו."

היא צחקקה. "לגלות לך סוד?"

הנהנתי. היא נשכבה לידי ושתינו הבטנו בתקרה, לקחתי את ידה בידי. "מה הסוד?"

"לפני שנישקתי אותך, פחדתי לנשק אותך. היית נראית לי כל כך עדינה ויפה שפחדתי לשבור אותך או משהו, הרגשתי מגושמת לידך."

לא רציתי לצחוק כדי שזה לא ישמע זלזול. "אני, עדינה, בגוף של גבר?"

"כן." דין לחשה. "כל דבר בך היה נראה לי כל כך שביר, פחדתי להרוס ולקלקל מה שיש בנינו."

שפתי התעקלו בחיוך. "זה אומר שעכשיו אני כבר לא?"

היא צחקה. "עכשיו את עדיין, פשוט גיליתי שאת טיפה יותר חזקה ממה שחשבתי, וגם אחרי שביררתי עלייך וגיליתי-"

"מה גילית?" נבהלתי לרגע.

היא הניחה את ידה על חזי. "תרגעי, לא שום דבר שאת לא רוצה שאדע. רק את מה שאת בעצמך אמרת לי, שאת לא כזו בתולה כמו שאת נראית."

"אני ניראת בתולה?"

היא הנהנה. "נשית ושמורה."

גיחכתי. הבטתי בתקרה ושתקתי בזמן שדין התהפכה על הבטן והמשיכה ללטף את צווארי.

"אני יודעת שזה נשמע לך הזוי. אבל אילן, מה שאני רואה בך ומה שאת ואנשים אחרים רואים בך שונה, אל תשכחי את זה."

"פשוט מפתיע אותי לשמוע שאני נראית בתולה ושמורה."

היא צחקה. "עכשיו כשאני יודעת שאת פאקגירל זה יותר מסתדר."

גלגלתי את עיניי. "ילדות טובות לא אמורות להתרחק מפאקגירלז?"

"אני ילדה טובה?" היא שאלה.

חייכתי. " בטח."

"להיעלב?"

נענעתי בראשי לשלילה. "להתקרב." מלמלתי ותוך חמש שניות היא כבר הייתה צמודה לגופי.

"אני רוצה אותך, אף פעם לא רציתי מישהו ככה."

חייכתי. "אני גם."

היא התקרבה אליי, נשקה לשפתי. נישקתי אותה בחזרה, בעדינות, ברפרוף. "איל." היא לחשה. "תשתפי פעולה."

גיכחתי והפכתי אותה כך שכעת היא הייתה עם הגב למיטה ואני מעליה. היא שיחקה בקצה הסוודר שלי ואני מיהרתי להוריד אותו, גם ככה נהיה לי חם מכל הסיטואציה. ישרתי את החולצה והעפתי שיער אל מאחורי הכתף אבל דין התיישבה והורידה לי את החולצה. נשארתי בחזיה בלבד, על החזה השטוח והחלק שלי, דין הורידה לי אותה ולרגע חיבקתי את עצמי.

"זה מרגיש לי מגוחך." מלמלתי.

"מה?"

"ללבוש חזיה כשאין לי חזה." אמרתי והשפלתי את מבטי לחזי הגברי.

היא ליטפה את זרועי, גרמה לי להרפות אותה אט אט. "לכל הבחורות ששכבת איתן היה חזה גדול?"

"לא."

"אז יופי, את רואה, זה לא מגוחך." היא קבעה ונשקה לעורי, קרוב לפטמה. 

"עכשיו תורך." צחקקתי. 

היא הורידה את החולצה שלה תוך שניות. עזרתי לה עם החזיה, היא זרקה אותה לרצפה ונצמדה אליי, חיבקה אותי תוך כדי שנשקה לכתפי. הרגשתי את פטמותייה הזקורות על חזי ונשכתי את שפתיי. 

דין התנהגה קצת באופן ילדותי, אבל הייתה הרבה יותר חזקה ממני פיזית, שזה מוזר כשלעצמו. אהבתי את זה, זה גרם לי להרגיש נשית. ידיי ליטפו את מותנייה, עלו אל שדייה ומיששו את גופה, היא חייכה וצחקה והמשיכה לנשק אותי. 

כשהתישבה עליי, ראיתי עליה שהיא הרגישה את הזקפה והסתכלה עליי במבט משועשע. היא בכוונה נצמדה אליי אחר כך והתחככה בי, גורמת לי לרצות אותה אותה יותר, להימשך אליה יותר. באיזשהו שלב הרגשתי את ידה מגששת בכיוון המכנס אבל עצרתי אותה.

לא רציתי להרגיש כמו גבר שמביאים לו ביד, רציתי להרגיש אישה. פשוט אישה, שמענגת אישה אחרת. אז פשטתי אני מעליה את הטרנינג שלבשה שמתחתיו נחשפו רגלייה השזופות והחטובות. 

המשכנו להתנשק תוך כדי שידי החליקה אל בין רגלייה וליטפה את החלק הפנימי של ירכייה, היא נעצרה והביטה בי. "תעשי את זה." ביקשה ואני חייכתי אליה, הנהנתי וחזרנו להתנשק.

תוך כדי הנשיקה השכבתי אותה על גבה וידי עברה על מפשעתה, חשה את הרטיבות במפשעתה דרך התחתונים. היא נשכה את שפתייה ולקחה את ידי, הכניסה אותה מתחת לבד.

כעת הייתה נתונה כולה בידי, אצבעותי מיששו את איבריה והחליקו הלוך ושוב על הדגדגן שלה. הבטתי בה, היא נשכה את שפתייה חזק כל כך. 

"דין." אמרתי.

"מה?" היא שיחררה את שפתיה ונאנחה.

"את יכולה לגנוח, זה בסדר." אמרתי והיא הנהנה.

וכשידי חזרה אל תחתונייה היא כבר לא התביישה לגנוח. בהתחלה היו גניחותייה חלושות ומהוססות אך ככל שהגברתי את הקצב, הן נעשו חדות יותר, מלאות תשוקה.

עשיתי את הפעולה הזו כל כל הרבה פעמים אבל אבל הפעם זה היה שונה. הרגשתי כאילו כל החיים התאמנתי בשביל הרגע הזה, בשביל להיות הכי טובה איתה. רציתי לגרום לדין להרגיש טוב, להוכיח לה שאני שווה אותה. שזה לא משנה איך אני נראית, אני יכולה לגרום לה להרגיש הכי טוב בעולם.

~~~~

נכנסתי בשער בית הספר בהליכה מהירה, הייתה לי רק מטרה אחת ולכן כל מי שדיבר סביבי ממש לא עניין אותי. כשהגעתי לכיתה של אהרון הדבר הראשון שעשיתי היה להתנפל עליו ולהחטיף לו סטירה.

"אתה נורמלי? אני אמרתי לך שאני אשיג לך את החומרים." סיננתי.

"זה לא רק בגלל החומרים." הוא חייך אליי. "אני לא מת על צורת ההתנהגות שלך אליי."

נשכתי את שפתיי, האם זה בגלל מה שקרה בטיול שנתי, שדחיתי אותו? גלגלתי את עיניי. "היה לנו הסכם."

"נכון, לא דיברתי עם דין על הבגידה המלוכלכת שלך."

"אבל גרמת לכל העולם לחשוב שדין שקרנית."

"היא לא?" הוא נעץ בי מבט דרך עיניים זוהרות במלאכותיות. "איך זה הגיוני שיש לה חבר כל כך יפה אם אתה קיים? לא כואב לך על זה?"

נאנחתי. "מה שקורה ביני ובין דין זה לא עניינך."

"אם היא יכולה להראות כאילו היא בוגדת בך, ולא אכפת לך אז יש לזה סיבה."

"שהיא לא עניינך."

"אז גם לא עניינך עם איזה ערוצי חדשות אני מדבר ועל מה." הוא חייך אליי בלי שיניים.

"יש לך מזל שהיא זרקה אותו קודם. מה אתה רוצה?" שאלתי והתקרבתי אליו, אנשים החלו נכנסים לכיתה, כרגע לא יחסו לנו כל כך חשיבות. "אתה רוצה שאני אזיין אותך, זה העניין?"

הוא נשך את שפתיו והביט בי ברעבתנות. "לא רק, אני פשוט חושב שאתה ודין לא הזיווג הכי טוב בעולם."

נאנחתי. "אז מזל שזה לא תלוי בך." אמרתי ויצאתי משם.

כשפגשתי את לורה היא הייתה עסוקה באינסטגרם. "תשמע תשמע. "הזוגיות שממילא נראתה לכולנו פייק אחד גדול מגיעה לסיומה, דין פאסי נפרדת מהחבר האפל שלה ומכריזה ש"לא תמיד הכל כמו שנראה לאנשים מבחוץ." נראה שהחבר שלה מתאושש מזה די מהר ושהאלבום החדש שלו כלל לא עוסק בענייני הלב…" בלה בלה בלה. מאילן, אתה קולט מה זה אומר?" היא אמרה ופזלה אל אחי שהגיע בדיוק.

ידעתי בדיוק מה זה אומר, שאהרון הלשין ושניה לפני שהכל התפוצץ, לדין לא היה מוצא. "אממ לא?" אמרתי ללורה.

"שעכשיו הוא לא תפוס."

"ואת חושבת שיש לך סיכוי איתו?" תמיד גיחכתי לשמוע מבנות שהן בטוחות שיש להן סיכוי קלוש עם מפורסמים, עובדה שדין לא מכירה אישית את רוב המעריצים שלה.

ומצד שני, זה לא תמיד כזה אבוד, אני ודין ביחד. כשהכרתי אותה זה היה דרך מפגש מעריצים שהיה לה בבית ספר הזה, עישנתי בחוץ והיא התחילה לדבר איתי, לא ישר זכרתי מי היא.

שמחתי לשמוע מה שלורה אמרה מסיבה אחת. דין הפרה את ההסכם מוקדם מהמסוכם, אבל המטרה שלו הושגה. עד לפני שבועיים לורה הייתה צוחקת בבוז על הגותי שמתמודד בתוכנית שירה, עכשיו היא מעריצה שלו. הוא קיבל את הכותרות שלו עם דין, עכשיו היא חופשייה.

כשחזרתי הביתה אבא שלי הכין אוכל, שנים שהוא לא עמד ככה במטבח ובישל. התחלתי לדבר איתו על מה שקרה, על ההתפרצות שלו, באמת רציתי להבין.

הוא נאנח. "הכל בסדר, אני ואמא שלך בסדר. כבר שנים אנחנו חיים ככה והכל בסדר."

"שנים שאתם מזדיינים עם אחרים מאחורי הגב אחד של השני?"

הוא גלגלה את עיניו. "זה לא מאחורי הגב." הוא נאנח. "אחרי שאמא שלך בגדה בי והחלטנו להישאר, סיכמנו שהזוגיות שלנו פתוחה מבחינה מינית. אני לא בוגד בה, זה לא נקרא בגידה."

הבטתי בו ולרגע יכולתי להבין אותו. "למה נשארת איתה?" הכי בער לי לשאול.

"כי אני אוהב את אמא שלך, והיא אוהבת אותי ואפילו שאנחנו זוג מטומטמים ועושים שטויות, זה עדיין אנחנו."

"זה הזוי." קבעתי.

"המציאות הזויה."

הנהנתי. אחרי דקה הוספתי: "רק-"

"אל תדאג אני לא אתפרץ יותר על אחותך, זו הייתה טעות, אני מצטער על זה."

גבותיי הורמו, אף פעם לא ראיתי את אבא שלי ככה. משכתי בכתפיי, כנראה שלא רק עליי עוברים דברים. אמא שלי נכנסה לבית וזרקה את התיק שלה בעייפות על הספה, שאלה אותי איך היה בבית ספר ואת אבי איך היה בעבודה.

"יש לי חברה." פלטתי לפתע בלי שום סיבה הגיונית.

"אמרתי לך שהוא לא גיי." אמא שלי אמרה לאבא שלי שטפח על שכמי.

"אמרתי לאח שלך שאתה לא גיי." הוא אמר.

הנהנתי. "זהו, רק רציתי שתדעו." אמרתי וקמתי לכיוון חדרי, לדפוק את הראש בקיר, כמה טמטום צריך בשביל לעשות דבר כזה? עכשיו הם יתחילו לחקור.

"מה זה רק רציתי שתדעו?" אמא שלי צעקה במחאה.

"תביא אותה לארוחת שישי." אבא שלי הוסיף.

"בחיים לא." צעקתי להם והתקשרתי לדין.

"מה קורה?" היא שאלה. "ראית קצת חדשות?"

"כן. לא הרגו אותך על זה שהפרת את ההסכם?"

היא גיחכה. "אחוזי הרייטינג שלו מספיק גבוהים, הם מרוצים, אז זהו."

"חשבתי בהתחלה שמישהו עלה על זה בטעות ובגלל זה נאלצת ל-"

"גם. טיפ אנונימי, לא את שלחת אותו נכון?"

"לא." אמרתי נחרצות והרגשתי דקירה בליבי, אולי זה כן בגללי? אם אהרון הוא הטיפ האנונימי. 

"אל תדאגי לי, הכל בסדר." היא אמרה. "לא מפסיקה לחשוב עלייך."

השפלתי מבט מחוייך לרצפה תוך כדי שמוללתי את קצה הוילון בחדר שלי. "כיף לשמוע, זה בגלל הסקס?"

"גם." דין מיהרה לומר. "אבל גם בלי קשר את יודעת שאני תמיד חושבת עלייך."

"אהה. איך היה היום שלך?"

"טוב." היא אמרה והוסיפה בקול מנומנם: "התחילו הצילומים לסדרה."

"אהה, על מה זה?"

"תיכון."

"הרבה דרמה?"

יכולתי לשמוע אותה מהנהנת. "אפילו אני לא הבנתי עד הסוף את ההגיון בעלילה."

גיחכתי. "מה התפקיד שלך?"

"מורה, אבל גם היא חלק מהעלילה, המורה הזו מנהלת רומן עם תלמיד ותלמידה בו זמנית."

"וואו..." הבטתי דרך החלון. אחותי פסעה על שביל הגישה לבניין. "את יודעת, ההורים שלי בסדר עכשיו."

"מה זאת אומרת?"

"אבא שלי אמר שהוא התפרץ לא בכוונה, והם באמת מנסים להיות בסדר אחד עם השני, באממ…זוגיות הפתוחה והמוזרה שלהם."

"אני לא מבינה איך אפשר." 

"גם אני. אבל העיקר שטוב להם ושאחותי לא תרגיש רע." מלמלתי. "שתרגיש רצויה."

"תכלס." דין אמרה בשקט. "את יודעת שאבא שלי קנה לי מלא בגדים?"

"מגניב."

"אז מתי את באה לגנוב לי חצי?"

צחקקתי. "זה לא נקרא לגנוב אם אני משאירה את זה אצלך."

"נכון, מתי את באה ללבוש חצי מהמלתחה שלי ואז להישאר עם זה בבית?"

"מחר נראלי. היום יש לי פסיכולוגית."

דין שתקה לכמה שניות. "את מדברת איתה גם עליי?"

"גם, אבל לא מזכירה שם, את יודעת." 

היא שתקה למשך עוד כמה שניות. "איל, תספרי לה."

"מה?"

"תספרי לה מי אני, אני רוצה שתספרי לה מי אני."

"למה?" זרקתי את עצמי על המיטה שלי ונזכרתי במיטה של דין, שהיא הרבה יותר נוחה משלי. 

"כי נמאס לי להסתתר, אסור שתהיה לי בת זוג?"

נאנחתי. "תכלס מותר לך, אבל אני לא יכולה להיות בת הזוג שלך." עצרתי לרגע. "בן זוג אני יכולה להיות, את אוהבת גם בנים נכון?"

"יאפ." היא אמרה והרגשתי שההתלהבות שלה קצת ירדה.

"מה דין?" שאלתי.

"סתם, הייתי רוצה שגם את תהיי חופשית." 

"אל תדאגי, כל עוד יש לי את השעות אצלך שבהן אני יכולה להתנהג כמו בת, הכל בסדר, אני שורדת."

"הייתי רוצה שתבואי אלי היום, אבל אני הולכת לאיזו מסיבת עיתונאים עם אבא שלי."

"איך אבא שלך קשור?"

"סתם מלווה אותי, יש שם כמה אנשי עסקים שהוא מעריץ."

שתקתי לרגע. "אוקיי, תהני."

"את יודעת שאני לא אהנה באמת אם את לא שם."

"יודעת."

"רוצה שנצא מתי שהוא למסיבה?"

גיחכתי. "מסיבה? כדי שכל העולם יצלם אותנו?"

"לא." היא כחכחה בגרונה. "מסיבה פרטית, עם חושך ואלכוהול."

"אממ." הרהרתי. מה דין רוצה? האם תכיר אותי לחברים שלה או שהיא רוצה שנהיה ביחד כמו זוג נורמלי במסיבה. "נראה." פתחתי את הטלפון שלי, אהרון בדיוק שלח לי הודעה, שם של חומר באותיות אנגליות מתנשאות.

"הכל בסדר?" דין שאלה.

"כן, סתם, עייפה ועמוסה מדי." מלמלתי והרמתי את עיני כששמעתי את דלת חדרי נפתחת, אחותי נכנסה בביישנות, מעבירה שיער בלונדיני אל מאחורי אוזנה.

"אוקיי, את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל?"

"כן, למה את אומרת את זה?"

אחותי חייכה בשעשוע בזמן שאני הקשבתי בריכוז לתשובתה של דין. "לא יודעת, מרגיש לי שאת מרוחקת לאחרונה."

"מה פתאום." מיהרתי לומר. "זה סתם עומס, אל תדאגי אנחנו ניפגש ואני אהיה לגמרי שלך, את יודעת שאני אוהב אותך, נכון?"

"אוהב?"

"אחותי כאן, אני שם אותך על רמקול." דיווחתי.

"טוב." דין אמרה לפני ששמתי אותה על רמקול.

"החברה שלך?" אחותי שאלה ולקחה מידי את הטלפון.

"כן." דין ענתה במקומי. "איך קוראים לך?"

"קמה."

"זה שם יפה." דין אמרה. "לי קוראים דין."

"מגניב." אחותי אמרה. "כמו לדוגמנית הזו."

"כן, את אוהבת אותה?"

אחותי צחקה. "כן, היא יפה, החלום שלי זה לפגוש אותה."

"אז מה את אומרת קמה? לקפוץ אליכם מתישהו?" דין אמרה ואני גלגלתי את עיניי.

"את? למה לא. אבל מה הקשר?" אחותי תהתה.

"אמרת שאת רוצה לפגוש אותי."

אחותי שתקה במשך כמה שניות. "אממ מה, רגע, את דין פאסי?"

"כן." דין צחקקה.

"אומייגאד." אחותי צרחה והפילה את הטלפון, אחר כך היא ברחה מהחדר שלי לסלון ואני הרמתי את המכשיר האומלל ונשכבתי על מיטתי.

"היא רצה עכשיו לסלון לצרוח את זה." עדכנתי את הדוגמנית המהוללת מעבר לקו.

"שתצרח." 

"דין, שתית משהו?"

"לא." היא כחכחה בגרונה. "למה את שואלת?"

משכתי בכתפיי אפילו שהיא לא יכלה לראות את זה מעבר לקו. "את רצינית עם כל העניין הזה של להפיץ שאנחנו ביחד?"

"למה לא?" היא שאלה. "זה מפריע לך?"

בלעתי את רוקי. "לא." לחשתי בקול שבור ושפשפתי את עיניי. "אני פשוט קצת מקנאה."

~~~~

זו הייתה האחת מהסיטואציות הכי מוזרות ומבלבלות שהייתי בהן בחיי. אני לא זוכרת איך הגענו לזה, איך הסכמתי לזה בכלל או מה לקחתי כל הדרך אבל כן. אני ודין עמדנו בפתח הבית שלי, מאחורינו אבא שלה, והחזקנו ידיים מול המשפחה ההמומה שלי יומיים אחרי שסיפרתי להם שיש לי חברה.

"כאילו, באמת דין פאסי?" אח שלי התקרב ובחן את הפנים של הבת זוג שלי.

"רוצה תעודת זהות?" היא גיחכה. "מה כל כך מוזר לכם?"

"זה פשוט שקשה להם להאמין שאת ואילן זוג." אבא שלה ציין ואני רציתי למות מבפנים.

"אני בשוק שמישהי רצתה את המכוער הזה." אחי טפח על שכמי. "לא ידעתי שאת עיוורת."

"תודה רבה." שילבתי את ידיי, גלגלתי את עיניי.

"לא באמת-" הוא החל לומר אבל אבא שלי עקף את אימי שעמדה קפואה במקומה והתקרב אלינו.

"נעים להכיר אותך דין." הוא לחץ לה יד ואז הביט באביה.

"בואו נשב לשולחן." אמא שלי אמרה בהתרגשות שלא ידעתי אם היא נובעת מהעובדה שיש לה סלבס בסלון או שזו החברה של הבן שלה. אמא שלי תמיד רצתה להכיר את בנות הזוג שלי, תמיד ישבה איתן כמה שרק יכלה. אני קינאתי בהן, רציתי להשתתף בשיחת הנשים.

האבות לחצו ידיים קלות ואחותי הרימה בוק של סלפיז עם דין. אח שלי עוד היה די בשוק ולא הפסיק להסתכל סביב לחפש מצלמות. הוא התיישב ליד דין ולא הפסיק לאחוז ביד שלה ולבחון את השעון היקר שלה כאילו הוא תוהה אם זה אמיתי. בשלב מסוים היא הורידה אותו ונתנה לו אותו להתעסק בו.

אחותי לא הפסיקה לדבר בהתלהבות על אינסטגרם ועל כמה לייקים היא תקבל בגלל התמונות שהיא תבחר להעלות.

"דין," אמא שלי חייכה בזמן שהתיישבה. "את לא מפחדת שהבת שלי תעלה תמונות איתך, את רוצה שאני אגיד לה שלא תגיד שאת ואילן-"

"לא. זה ממש בסדר." דין הכניסה לפיה מזלג גדוש בשר ולעסה בשקט. "שכל העולם ידעו."

"וואו." אבא שלי חיכך את ידיו זו בזו. "כמה זמן אתם ביחד?"

דין הביטה בי, שואלת מה לענות, אם אני רוצה לענות בכלל. אני כחכחתי בגרוני. "רק כמה חודשים." כמה חודשים יכול להיות גם יותר משנה, לא רציתי להגיד שנה, שהתמימות של ההורים שלי לגבי זה שהם יודעים עלי דברים לא תיעלם. אם הם ידעו שיכולתי להסתיר מהם סוד כזה במשך שנה… אולי הם ישאלו את עצמם האם יש לי עוד סודות.

"דין, אילן…" אמא שלי שאלה. "הוא מתייחס אלייך יפה? הוא בסדר אלייך?"

דין הנהנה. "הכי טוב בעולם."

"הוא זיון טוב כמו שאומרים?" אח שלי זרק לאוויר ואמא שלי נזפה בו. אני השפלתי את מבטי.

"מי אומר?" דין שאלה בהתעניינות.

"כמה בנות מבית ספר." אח שלי לא התרגש מהנזיפה של אמי כל כך. "אקסיות שלו, מלפני הרבה זמן, וגם סתם בנות. לא עכשיו, אל תדאגי."

"לא דואגת בחיים." היא אמרה ואני נשכתי את שפתיי. "ומה שאומרים נכון." היא צחקקה.

הסתכלתי על אבא שלה, הפנים שלו האדימו והוא הסתכל על אבא שלי שעל פניו עלה חיוך משועשע.

"אנחנו לא מדברים על דברים כאלו בשולחן כשקמה כאן." אמא שלי הכריזה.

"אני כבר גדולה." אחותי ציינה. "יודעת יותר מכם."

"מה את יודעת?" אחי עקץ אותה. "איך מעלים סטורי?"

היא הרימה את האף ואז חייכה אל דין ואליי. "אילן לא מפריע לך שדין היא… אוהבת גם בנות?"

דין נחנקה לרגע ואז צחקה, אפילו אני חייכתי קצת. אם דין לא הייתה אוהבת בנות היא לא הייתה איתי, כי אפילו שעכשיו אני בגוף של בנים, זה לגמרי הולך להשתנות. דין תמיד מבטיחה שאפילו שזה יהיה לי קשה היא תעמוד לצידי. אני בנתיים חוסכת כסף, שלאחרונה מתבזבז לי על סמים בשביל אהרון.

"לא מפריע לי." אני מלמלתי.

"בטח זה מדליק אותך." אחי זרק לעברי והוא ואבא שלי גיחכו.

"את באמת הולכת לשחק בסדרה?" אמא שלי שאלה ואבא של דין נכנס לדברייה. "כן."

"אנחנו הולכים לצפות בה." אחותי הודיעה.

"בן כמה אילן?" אבא של דין שאל ואבי התנדב להגיד שאני שמיניסט.

דין הייתה משועשעת וזה היה בסדר מבחינתי. היא דיברה איתם בצורה ידידותית והיה להם כולם שם חיבור טוב .אבל אני קמתי לשירותים והקאתי באסלה חצי ממה שאכלתי. דין כל כך טובה אליי, כל כך אמיתית ופותחת עכשיו הכל על השולחן. רק אני תקועה מאחור, לא יוצאת מהארון, משקרת לפסיכולוגית, קונה סמים לאהרון ולא מספרת לדין על זה.

היא אמורה לדעת, היא חייבת לדעת. אבל איך לעזאזל?