עשיתי לנו טלפורטציה לשם. זה כבר לא התיש אותי, כי מצאתי שיטה. הופענו מחדש(זה נשמע קריפי, אבל פשוט הופענו כמו יתוש שפתאום אתם רואים אותו באוויר) מול המקום שנעמה תיארה לי והבית שראיתי בחלום ההוא. נעמה חייכה למראה הבית ואז הסתכלה עליי בדאגה. "את בסדר?" שאלה. הנהנתי. אפילו לא התעייפתי. שקד חייך. "כדאי שניכנס," אמר. מאז המסע, משהו העלה לשקד את הביטחון. זה היה מוזר, אבל מעניין. הלכנו לדלת בהיסוס ונעמה דפקה. היה שם פעמון, אבל העדפנו לא לעשות רעש כדי לא למשוך דברים. גבריאל פתח את הדלת וכשראה אותנו חייך, ובמיוחד כשראה אותי. זזתי במבוכה במקום ושקד בלע צחוק. "בואו. כנסו." אמר אבא ונכנסנו. אחרי הביקור הזה אני עוברת רשמית לגור איתם, אז עוד יותר התרגשתי מכולם. ביי ביי, משפחה הומופובית. הסתכלתי על הבית. היה משונה לראות אותו במציאות- שוב קבלת העתיד ולדעת שזה באמת לא עשתה לי טוב. כולם נכנסו והלכנו לשולחן קטן שהיה עליו תה עוגות ועוגיות, בלי גלוטן אחרי שסיפרנו להם בטלפון של הפנימייה שאני אלרגית. התיישבנו- אלונה בראש וגבריאל לידה. התיישבתי ליד אמא ושקד לידי ונעמה מהצד השני, עידו לידה ותמר ליד גבריאל. אדם ודין נשארו ביער הרמוניה לצערם לקבלת הריתוק. אבל הבטחנו לספר להם הכל. "יש לנו כמה פערים להשלים" אלונה אמרה בזמן שזללנו בהנאה עוגות, עוגיות ותה. שקד הנהן בזמן ששתה תה. "כן. כמו איך למשל ולמה עידו בגד בנו." אמר והסתכל עליו בזעף. עידו התכווץ ואז שלח לו מבט כועס. שקד חייך אליו חיוך של שה תמים וחזר לשתות בזהירות. עידו השפיל את המבט. "טוב, היפנטו אותי" אמר, עדיין בקול כועס. "אבל לפעמים נראה שאתה פועל מהרצון שלך," נעמה אמרה. עידו נהיה מובך והשפיל מבט לברכיו. "כי לא הבנתי מה קורה ופחדתי מסקוט." אמר. "והשבועה?" אמרתי. "לעידו יחזרו הכוחות של האינפרא בזכות הקסם שלי," הרגיעה אמא אלונה. החמצתי פנים ועידו חייך אליי חיוך של, 'אמרתי לך'. הנדתי בראשי כאומרת 'מה שתגיד' וחזרתי לאכול. "תתני לו את האנרגיה שלך?" תמר שאלה בדאגה. אלונה צחקה ותמר התבלבלה. "לא. פשוט אעשה קסם שיחזיר לו את הכוחות,כן, עם האנרגיה שלי, אבל עדיין תהיה לי אנרגיה שלמה משלי." אמרה.

 "איזו שבועה?" שקד שאל עם הכפית של העוגה בדרך לפה. היה מוזר לראות אותו בלי המפה, ובהיתי בו בלי לשים לב. תמר הסתכלה עליי במבט שמבין דברים, וזה לא מצא חן בעיניי. חזרתי לאכול במהירות, משתדלת לא להסתכל על תמר שכעת חייכה לעצמה חיוך ענקי בעודה אוכלת. אלונה הסבירה לשקד בינתיים על השבועה שעידו נשבע, לשרת את סקוט או שהוא יאבד את הכוחות כי הוא יפר את שבועת האינפרא. שקד נראה מזועזע, אבל הבין ונראה אפילו שהוא פחות כועס על עידו, כי הוא הסתכל עליו במבט של 'אלוהים -אדירים -אתה -כזה -אדיוט'. עידו שוב הסתכל עליו בזעם. לפני שעידו יזרוק עליו את המזלג שלו, החלטתי להביא את השיחה למים בטוחים יותר."מה הסיר הזה?" שאלתי והצבעתי לסיר פוייקה השחור שכתמיד העלה אדים משיקויים קודמים. "זה עיקר הכוח שלי," אלונה אמרה. "את משהו כמו סוורוס סנייפ?" אמרתי וכולם צחקו. גם מי שלא קורא את זה, יודע מי זה סנייפ. חייכתי במבוכה והיא צחקה אבל הנהנה. "כן. בגירסה אמיתית ונשית." אמרה בחיוך וצחקתי גם עכשיו. "אם גם את ירשת את זה, ואת זה קל לבדוק, גם את תוכלי להיות ככה" אמא הוסיפה, מה שגרם לי לפרפרים בבטן. קפצתי במקום ותמר כנראה לא יכלה להתאפק יותר וצחקה. מיהרתי להרגע עקב כך וחזרתי לאכול, סוקרת את השולחן. נעמה נראתה שקועה במחשבות, אבל היא חסמה אותן. עידו לא הפסיק להתעלל בעוגה שלו במבט זועף. חזרתי לצלחת שלי. לרגע רק אכלנו בשתיקה, כששקד בוחן אותי כאילו מנסה לדמיין אותי מתפוצצת משיקויי. התעלמתי ממנו במופגן. "אז מעכשיו את גרה פה, מיה?" עידו שאל לבסוף כעבור עשר דקות. הנהנתי. נעמה חייכה. "מקנא?" שאלה. עידו החטיף לה. צחקתי ושקד חייך.

לבסוף סיימנו לאכול והתפזרנו בסלון. שקד ואני שילבנו ידיים בסתר בספה וחייכנו אחד לשני, לפחות עד שנעמה הרימה גבה מולינו ומיהרנו להפסיק. "ומתי זה קרה?" שאלה. "אין לך צרות משלך?" רטנתי סמוקה כולי והיא מצמצה וגיחכה. "לא, פשוט...חשבתי..." "שאני אהיה עם בת?" השלמתי אותה והיה מוזר לדבר על זה דווקא איתה. "כן, גם אני." אמרתי והיא חייכה בהיסוס. "אוקיי," אמרה וחזרה לעידו ותמר, ששיחקו משחק קופסא. שקד בהה בי כשהתיישבתי שוב, תשושה כאילו רצתי. הסתכלתי עליו בשאלה, וקלטתי לאט לאט מה עשיתי הרגע. "אה..." אם חשבתי מקודם שאני נבוכה, זה היה כלום לעומת עכשיו. שקד הניד בראשו ונישק אותי. "את מושלמת כמו שאת." פסק כשהתנתקנו והנשימה שלי נעצרה. בלעתי רוק והנהנתי. "גם אתה," לחשתי והוא חייך. שקד בהחלט הצליח להפנט אותי עכשיו, כי אפילו לא שמתי לב לעידו ונעמה שרבו ואז לנעמה שבכתה ועידו חיבק אותה. תמר הזעיפה פנים, ואני ראיתי את זה כנקמה שקטה בשבילה. "רגע. מה את מהקהילה הגאה?" שקד שאל אותי. הלב שלי דפק והאדמתי שוב. בחיים לא אמרתי את זה בקול, רק בוואצאפ."ג'נדרפלואיד,טרנסג'נדר וביסקסואלית" מלמלתי. "למרות שאני לא בטוחה אם ג'נדרפלואיד זה בכלל ביג'נדר..." שקד נראה מבולבל והסברתי לו שג'נדרפלואיד זה מישהו שמרגיש שפעם הוא בן ופעם הוא בת. "לכן אין לך בעיה עם השם טיילור, " שקד ניחש וחייכתי והנהנתי. "זה גם לבנים וגם לבנות." העיניים שלו נדלקו בזיק של התלהבות. "מגניב."

הערת הכותבת:

כבר אמרתי שטיילור זאת אני?

ואני מתלבטת אם לסיים כאן את הספר או להמשיך עוד קצת, מה אתם אומרים?