יומני היקר..
מהם השמיים? שואל כל ילד.
הילד מתבגר, מגיע לבית הספר היסודי.
למה השמיים כחולים? הוא שואל, כיתה א' מלאה בשאלות, אך הזמן מתקדם, והילד עולה לכיתה ו', כמעט חטיבת הביניים.
"ממה עשויים השמיים?" והמורה הסבירה מעט על האטמוספירה והחור באוזון.
הילד התבגר, סיים תיכון, הגיע לגזור חוגר בסוף השירות הצבאי.
"רק שתדע..." לחשה הפקידה בקבלה. "השמיים הם הגבול." ונתנה את המספר שלה.
המפקד המשיך להוסיף שהשמיים הם הגבול, שאין חזק מכוח הרצון, שאם נכנסת ויצאת מהרצועה בזמן מלחמה... אתה במקום הראשון.
השנים חלפו, הילד החל ללמוד, הפך לסטודנט וקנה טבעת לבת הזוג שלו, הפקידה מהבסיס הישן.
באותו הערב היא אמרה שהיא עוזבת, עוברת ללמוד בגרמניה בזמן שהוא שם.
"שום דבר לא יפריד ביננו מלבד המוות כל עוד נחלוק אותם שמיים," הוא נשבע לה, אך חלפו חודשים תמימים, והחיים הפרידו אותם בעצמם; כנראה שגם עם אותם שמיים, זה לא מספיק.
שנים רבות חלפו ביעף, הילד הפך לגבר, הימים הפכו לשנים, החברה החדשה נעשתה לאישתו, והם הולידו ילדים משלהם והקימו משפחה... הוא, זוג תאומים קטנים, ואישתו החדשה.
"אבא, ממה עשויים השמיים?" שאל בנו של הילד, שהפך לגבר זה כמה שנים. "השמיים הם הגבול, בן," הוא החכים לומר.
"אני לא מתקרב לגבול... יש שם טילים."