יומני היקר...
ישבתי בתחנת האוטובוס, הספסל היה רחב וריק, אך הבחנתי, גם בתחנה הגדולה, בגבר המובגר שבוודאי הגיע מזמן לגיל גבורות.
"סליחה אדוני, אתה רוצה לשבת?" שאלתי והתרוממתי מהספסל.
הןא לא הגיב.
הנחתי שהשמיעה כבר מזמן ברחה ממנו.
במשך ארבעים דקות המתנו לאוטובוס, הוא היה שם אפילו לפניי... אין מה לומר, זה מילא אותי בהשראה לראות גבר כה מבוגר עומד ומחכה ביתר סבלנות, שרואים כי שנים רבות עברו עליו והוא עייף עד מאוד.
הוא נראה חזק.
אין גיל בשביל לעמוד חזק מול הרוח והחיים.
ל