יומני היקר...
לחשוב על ימים בהם נחנקתי מבכי ומדם במפרקי ידיי גורמים לי לבכות.
ספק מכאב ומפחד, ספק משמחה והקלה.
אני יודעת שהחורף הקרב נושא עימו קשיים רבים וחדשים, אך עם זאת... אינני עסוקה בכך.
כשנגיע לגשר- נחצה אותו.
עכשיו אפשר לפסוע בעדינות על השביל, לצעוד אל עתיד נקי, טוב יותר.

היי בייביז💙
כמו ששמתם לב (או שלא), דילגתי על חודשים ספטמבר ואוקטובר. הם היו קשים מאוד עבורי, ואישיים... למעשה אני מעדיפה לשמור אותם לעצמי.
קרו המון דברים מאז שהפסקתי אבל הספר אמור להסתיים בעשרים לנובמבר.
רציתי לשאול אם תרצו שאמשיך את זה עד לעשרים בינואר במקום? או שלא צריך?
אשמח אם תענו בכנות💙