7 במרץ, 2018
יומני היקר..
אני זוכרת את הרגע ההוא.
אני זוכרת שהבטתי בעיניה החומות והיפות, היא ציירה לעצמה אייליינר, מה שמצאתי כמאוד מחמיא.
אני זוכרת את המבט ששרר בהן, מבט שליו ורגוע, אבל שמח כתמיד.
זה תמיד משך אותי.
אני זוכרת איך עינייה התרככו כשדיברתי על אהבה.
אני זוכרת איך עיניה נפערו כשאמרתי לה, שאני אוהבת אותה.
אני זוכרת את המבט מלא ההלם שנזרע עמוק בעיניים החומות שאהבתי.
תמיד אהבתי את העיניים שלה.
אבל לי נותר רק לקוות שהיא הביטה טוב טוב בעיניים שלי, והספיקה לראות ולא במקצת, איך הן נשברו בכאב כשהיא שברה את הלב שלי.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top