יומני היקר...
איך היה נראה עולמנו ללא צבעים? זוהי שאלה בה כל ילד נתקל בגן.
ללא צבעים... הוא היה אפור, ומחניק, ומדכא.
אך אולי ללא הצבע לא היו רואים את עיניי האדומות ולחיי הסמוקות, את דמי הכהה וצלקת בחזה, שם, איפה שהלב.
אנשים אומרים לי שאני בחורה צבעונית.
מה לעזאזל זה אומר? פעם הסבירו לי שהכוונה בצבע היא טעם, טעם לחיים וצדדים טובים בנשמה.
אני לא רואה את זה.
אני רואה רק שחור... וגם זה, בקושי.
ללא צבעים... לא היו רואים את עיניי, שאדומות מבכי וחוסר שינה.
אולי בעצם מוטב ככה? ללא כל צבע?
ללא צבעים העולם היה קר, מדכא ואפרורי...
האם זה באמת שונה כל כך מהמצב הקיים כרגע?