28 ביוני, 2018

יומני היקר..
קופסאת כדורים... זה כל מה שהייתי צריכה כדי לסיים לפני.
רק קצת יותר עמוק, רק עוד וריד אחד, ויכולתי לחסוך מעצמי את כל זה.
יומני היקר... אם הייתי מצליחה אז, ומסיימת יותר מוקדם, לא הייתי מכירה את קים...
הייתי מפספסת את אביר החלומות שלי.
לא הייתי מסיימת את שנת הלימודים בהצטייינות וזוכה לגאווה גדולה מצד ההורים שלי.
לא הייתי מתאהבת, לא הייתי מנצחת, כל כך הרבה דברים שפעם רק חלמתי שיהיו לי, שינוחו בין ידיי, והיום ממלאים את חיי בצורה שלא ייתכן לראות אותם, את החיים שלי, בלעידהם...
במבט לאחור, אני לא מצטערת.
אני שלמה עם הכדורים שהטלתי באסלה, ועם הסכין האכזרית שזרקתי בפח הצפרדע הגדול שבחוץ.
רחוק מהבית, רחוק מהלב.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top