יומני היקר..
מצאת את הלב השבור שלי אי שם בין מלחמות כוח למשחקי כבוד מסוכנים.
אימצת אותו, אהבת אותו בכל ליבך הסדוק מעט, וחיפשת את כל החלקים שחסרים בו.
מהר מאוד כבר התחלת לחבר ולהרכיב אותו מחדש, טוב יותר.
עדיין חסרים כמה רסיסים בידיך, אך הדרך המופלאה בה חיברת את רסיסיי בעדינות בלתי נתפסת, כבשה אותי.
אתה אוהב אותי, אני יודעת, תדע שיש חלקה ענקית ששמורה לך בכל אחד מרסיסיי, אך בקרוב תיתלש מעולמי באכזריות, וכל החלקים הקטנים שאספת יתעופפו לכל עבר, והפעם, אני אאסוף אותם בעצמי וארכיב אותם לבד.
אני לא מוכנה לאהוב יותר, אני לא מוכנה להיפגע עוד, אין לי חלק נוסף ללא צלקות להעניק, כל רסיס בלב שלי כבר פגוע, פגום ומשומש.
היית הלב האחרון שהייתי מסוגלת להחזיק בעיניי.
אני מצטערת, אהובי.