יומני היקר..
מה קרה לנו, אלוהים...
הפכנו להיות הילדים האלה, שאמא אמרה לנו שמהם כדאי להתרחק...
איך אני וחבריי הפכנו להיות חבורת המתבגרים הרועשת בקצה האוטובוס שתמיד שנאתי לפגוש?
איך מילדה תמימה וטובה הפכתי להיות מה שאני היום?
איך כולנו הפכנו לכאלה?
הילדות שלפתע תמה, דעכה לה בצעדיי ענק אל עבר החיים האמיתיים, בהם יודעים לא להאמין לאגדות... כי אין בהם קסמים.
איך שקסם הילדות מפוגג שנאה ורוע, והנעורים מפיקים בנו אותם.
הו, איך הפכנו להיות מי שדאגתי מהם?
איך אמא שרואה את ילדיה מתבגרים לכדי אנשים אמיתיים מסוגלת לשקוט בלילה?
שהרי העולם הוא אינו מקום בטוח ליצורים תמימים, בייחוד לא,
כשהפכנו להיות הילדים שאמא אמרה לנו להתרחק מהם.