יומני היקר..
עד עכשיו זוחלות בי הצמרמורות מעצם המחשבה שאנשים שאפילו לא ממש מכירים אותנו חלפו ביננו ונגעו בבגדיי ובשק השינה שלי. נגעו בי.
ניסיתי רק לישון, לא חשבתי כלל שהן יסתובבו בין התלמידות הרדומות והתשושות וילטפו אותנו במקמות בהם לא צריך לגעת.
כן; הרגשתי משהו שנוגע בי.
העדפתי להתעלם מכך.
לא ידעתי שזו יד זקנה, ושאני בעצם עוברת את הטראומה האמיתית ממנה פחדתי.