10 במאי, 2018
יומני היקר...
רציתי לצחוק, רציתי כל כך.
רציתי לחייך, והשתדלתי...
אבל פשוט לא הצלחתי, ולא משנה כמה אני מנסה.
אולי זה פגם בשפתיי? שהן לא מסוגלת להימתח לכדי חיוך? ששום קול צחוק לא מסוגל להבקע מבינהן?
לא...
הפגם הוא אינו בשפתיי התפוחות, אלא שם, בליבי, עטיר הצלקות.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top