החלק הזה לא יתמקד בכתיבה עצמה, אלא יותר במה שסביבה בפלטפורמה הזאת. בגלל שכתיבה באינטרנט, ובווטפאד בפרט, די שונה מכתיבה בכל פלטפורמה אחרת – למגירה, לעיתון או מגזין, ואפילו לקראת הוצאה לאור – יש לה גם חוקים שונים, ולכן גם טיפים שונים שכדאי לבדוק.

בחלק הזה אאגד טיפים שלי לגבי כתיבה בווטפאד ואיך להצליח בזה, מנקודת המבט שלי כמשתמשת כאן, מניסיון אישי שלי, מצפייה מזדמנת באחרים וממה שאני רואה וחושבת. כל הטיפים האלה יהיו בגדר המלצה בלבד ואני לא מחייבת אף אחד לשמוע להם או לבצע את כולם בשביל להצליח כאן, אבל אני כן מאמינה שחלקם אם לא רובם יוכלו לעזור למי שרואה את ההצלחה בווטפאד כמשהו שהוא רוצה.

אבל, לפני הכל, חשוב לי להדגיש: כל הטיפים כאן לא לוקחים בחשבון את קיצורי הדרך שאוטומטית מביאים עוד קוראים וצפיות – כתיבה של סגנונות פופולאריים שמביאים קהל כמו ספרות אירוטית, פאנפיקים של פאנדומים גדולים, רומנטיקה של גייז וספרים אקראיים שקל לעדכן על בסיס יומיומי (או כולם ביחד) – שאינם באמת לוקחים בחשבון את האיכות או המקוריות שלכם ככותבים. אם כל מה שאתם רוצים זה צפיות וקוראים, התמקדות רק בז'אנרים הספציפיים האלה יספקו לכם את מה שאתם מבקשים, אבל קחו בחשבון שבדרך כלל הם עלולים שלא להיות אמינים בכל הנוגע לאיכות או מקוריות (וכן, כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל זה, ועל זה אני אדבר ממש עוד מעט).

אל תישאבו לטרנדים – אתם יודעים מה הבעיה בטרנדים? שמהר מאוד הם הופכים להיות פאסה. ככל שיש יותר מדי מטרנד מסוים, ככה הוא עושה בדיוק את ההיפך ממה שהוא מעוניין לעשות, וגורם לקהל להשתעמם ממנו (טוב, רוב הזמן). ואם לא להשתעמם ממנו, אז להפוך אותו למאוס מאוד. בשיטוטיי האקראיים בווטפאד יצא לי להבחין בהמון ספרים עם נושאים שחוזרים על עצמם (הדוגמאות לקיצורי הדרך שרשמתי למעלה), והבנתי שזה קצת יוצא לי מכל החורים (עד כדי כך שאפילו ספרים שיכולים לעניין אותי שכלולים בקטגוריה הזאת לא ממש מעניינים אותי). בין מאות ספרי עובדות או ספרי בעיות (שאגב, אני רוצה לומר ולציין שאני החלוצה של דברים שבלה בלה יבינו ו-200 עובדות על בלה בלה! ועכשיו בגללי זה טרנד מאוס שאף אדם שמבין משהו כבר לא מסוגל להתייחס אליו ברצינות. *פרצוף מבואס*) עד לאינסוף ספרים על גייז – אירוטיים יותר ואירוטיים פחות, אבל בעיקר אירוטיים – חשבתי לעצמי... האם לאנשים אין רעיונות חדשים לעשות? כמובן שיש הרבה ספרים על גייז (או להט"ב בכללי)/אירוטיים/אקראיים עם רעיונות חדשים ויוצאים מן הכלל שעושים עבודה מצוינת, אבל רוב התוצרים שנתקלתי בהם די חוזרים על אותו נושא עם טוויסט קטן ולא משהו מעבר, וזה די חבל.

לדוגמא: כשהסתכלתי על כמות הצפיות שיש לכל סיפור על מערכת יחסים חד מינית ביחס לסיפורים על מערכת יחסים של הטרו הבנתי שזה הטריק. ואני חס וחלילה לא מזלזלת בקהילה או במערכות יחסים חד מיניות או בספרים שמדברים על הנושאים האלה, אבל כן קשה לי להתרשם באמת מכותבים שבוחרים לכתוב על מערכות יחסים כאלה או להכניס דמויות מהקהילה רק כי הם יודעים שאנשים ירצו לקרוא על זה. זאת אומרת, אני הייתי שם. היו לי המון ספרי BoyXBoy שהיו להם בסביבות חמישים הצבעות ומאתיים צפיות לפרק רק על הפרסום הראשון עם מספרים שהמשיכו לזנק. הייתה תקופה שכתבתי רק על זה, ואמנם זכיתי להמון הצלחה בזכותם, אבל גם באיזשהו אופן גם לא באמת כתבתי את מה שרציתי לכתוב. אני לא כותבת ספרי רומנטיקה, אבל המשכתי לכתוב אותם כי זה מה שאנשים רצו לקרוא.

ואז, כשהחלטתי סוף כל סוף לחזור למה שבאמת מעניין אותי לכתוב, הפסדתי כמעט חצי מהקוראים שהיו לי כי זה לא הסגנון שהם קוראים. וזה בעצם העיקר כשמנסים להיכנס לטרנד. ברגע שאתם מתחילים לפתוח המון ספרים מאותו סגנון פופולארי כשהוא בכלל לא הסגנון המועדף שלכם, אתם מבזבזים את הזמן שלכם (וזו גם הסיבה שככה כתבתי בכותרת). אקח לדוגמא את התקופה בה פתחתי המון ספרים אקראיים (שבדרך כלל היו חסרי פואנטה) שצברו המון צפיות. בפועל, את רובם מחקתי כי הם פשוט לא הביאו לי תועלת אמיתית. כן, הם הביאו לי צפיות וקוראים ועוקבים, אבל בגלל מה? בגלל משהו שלא באמת מייצג אותי. ובכך, במצב שבו אתם זוכים בקוראים בזכות משהו שלא מייצג אתכם, ברגע שכן תחזרו למה שמייצג אתכם, זה עלול להיראות תמוה או לא יספק אתכם כי התרגלתם להרבה יותר צפיות, הצבעות ותגובות.

נגיד שאתם אוהבים לכתוב סיפורים עלילתיים אבל אתם מפרסמים בעיקר ספרים אקראיים. ברגע שתפרסמו ספר עלילתי שלכם, רוב הסיכויים שהוא יקבל פחות יחס מהספרים האקראיים שלכם. אתם בעצם תקבלו את הרושם של "זה/זאת שכותב/ת אקראי" כשזה לא הרושם שאתם רוצים לקבל. אותו הדבר לגבי ז'אנרים פופולאריים אחרים. אם אתם בוחרים לכתוב אותם רק בשביל הצפיות, רוב הסיכויים שברגע שתחליטו לכתוב משהו שיהיה יותר בשבילכם, לא תקבלו את אותו יחס כפי שקיבלתם קודם.

זה לא קשור לאיכות שלכם ככותבים או לאיכות של הקוראים שלכם בבחירת חומרי הקריאה שלהם, זה קשור לזה שהקפתם את עצמכם בקוראים שהם לא קהל היעד שלכם. משתמשים שאוהבים לקרוא אקראי לא יבואו לקרוא ספר עלילתי. קוראים שמעדיפים ספרות להט"ב כנראה פחות יתחברו לספרות הטרו, וקוראי פאנפיקים לא ימהרו לנסות ספר מקורי.

וכמובן, יש יוצאים מן הכלל. יש הרבה קוראים שמוכנים לנסות דברים חדשים של אותו כותב כי הם אוהבים את דרך החשיבה שלו ואת סגנון הכתיבה שלו (וגם בכאלה זכיתי מאותה תקופה, ותודה על זה XD), אבל לא היה עדיף להתחיל עם מה שאתם רוצים לכתוב על ההתחלה במקום להימרח על הפופולאריות ואז לדעוך ברגע שאתם מפסיקים עם זה?

אם אלה הסגנונות שלכם, אז בכיף, אתם מוזמנים לכתוב אותם כמה שתרצו ועד כמה שתרצו. אבל אם זה לא הסגנונות שלכם, ואם אתם באמת חושבים קודם על כמה יקראו את זה וכמה יאהבו את זה וכמה תגובות תקבלו, אז תיקחו רגע אחד לחשוב על זה ולהבין למה אתם בעצם עובדים כל כך הרבה על משהו שלא בוער מהתשוקה האמיתית שלכם? למה שתבזבזו את הזמן על דברים שלא מרגשים אתכם עד הסוף?

תהיו מקוריים – זה לא רק כיף ליצור משהו מיוחד שלך, זה גם מרענן וגורם לאנשים להסתקרן ממה שאתה עושה. אני שוב אדבר על טרנד האקראיים, כי כל אחד הצליח להישאב לזה. בין אם זה ספרי עובדות (על המשתמש שכותב את הספר או על כל דבר אחר), או ספרי בעיות של, או סתם ספרים אקראיים שלא ברור מאיפה הגיע הרעיון שלהם – הווטפאד מוצף בספרים שהקונספט שלהם לא באמת מקורי. כל סיפורי ההפכים נמשכים, הבאד בוי והגוד גירל, הסיפורים האירוטיים שמתרכזים רק במה שקורה במיטה, סיפורי החטיפה, פאנפיקים על שיפים של גייז, פאנפיקים על פרסי ג'קסון שהוא הנכד של וולדמורט (מעולם לא חשבתי שיהיו כל כך הרבה פאנפיקים על אותו רעיון ספציפי, אבל מסתבר שטעיתי XD) – הרעיונות האלה טובים אם חושבים עליהם ראשונים. ברגע שעוד ועוד אנשים עושים את זה, גם אם הם כן משנים דברים וכן מוסיפים דברים מקוריים, האיכות של הרעיון יורדת.

מקוריות זה הדבר אם לא הכי חשוב כשמפרסמים ספר, עלילתי או אקראי. הספרים האקראיים הכי מצליחים הם אלה שחשבו על קונספט מקורי ראשונים. הפאנפיקים הכי מצליחים הם אלה שחשבו על הרעיונות שעליהם הם מבוססים ראשונים. השאר הם העוקבים שלהם, ובדרך כלל, העוקבים לעולם לא יגיעו לאותה נקודה כמו המקוריים. אז למה מההתחלה לא לחשוב על רעיון מקורי? לא רק שזה לא יבלע בעוד המון סיפורים דומים, זה יהיה הרבה יותר מעניין לכתוב את זה.

לכו עם הלב שלכם – הצלחה היא לא רק כמה עוקבים יש לך וכמה הצבעות אתה מקבל וכמה צפיות יש לך לספר, אלא כמה אתה מצליח להתעלות על עצמך. הספר שאני הכי גאה בו בעמוד שלי הוא "ממלכת האלים", כי הוא מדבר על נושא שאני אוהבת, הוא מקורי ויש בו המון דברים שהצלחתי להכניס אליו בצורה הכי טובה שיכולתי לעשות, והוא גם קיבל על זה די הרבה צפיות והצבעות. אז כן, אם מה שאתם אוהבים הוא לא ממש הסגנון שיביא הכי הרבה קריאות, כנראה שיהיה לכם קשה יותר לקבל אותן, אבל לפחות לא תכתבו משהו שאתם לא מתחברים אליו.

תתחילו בדבר אחד – את הדבר הזה אני מתחרטת שלא יצא לי לעשות כשרק התחלתי כאן. כשאתם רק מתחילים לפרסם בווטפאד, עדיף להתחיל בפרסום של ספר אחד בלבד ולהתמקד רק בו. למה? טוב, קודם כל, יהיה לכם הרבה יותר קל ונוח להתמקד רק בפרויקט אחד שתוכלו לתת את כל כולכם אליו. שנית, לקוראים שלכם יהיה הרבה יותר קל להחליט לקרוא את מה שכתבתם אם הם לא יצטרכו לבחור מבין כמה אפשרויות. אני אסביר: ברגע שיש לכם כמה סיפורים מתמשכים, קוראים חדשים לא ידעו במה להתחיל, ורוב הסיכויים שהם יבחרו שלא להחליט מאשר לבחור את אחד מהם. כשיש כמה אפשרויות של בחירה, הרבה יותר קשה לבחור מאשר אם לא עומדת אף אפשרות כזאת. הרבה יותר קל להחליט "כן או לא לקרוא" מאשר "מה לקרוא". במהלך השיטוטים בווטפאד שאני עושה לפעמים (כי למה לא לשוטט), שמתי לב לכמות הקריאות שיש לכותבים שמפרסמים במקביל כמה ספרים ביחס לכותבים שמפרסמים רק ספר אחד, וראיתי הבדל משמעותי בניהם. סטטיסטית, לאלה שמשקיעים רק בספר אחד יש הרבה יותר קריאות מלאלה שיש להם המון ספרים.

ואם אתם עדיין לא בטוחים שזה נכון, נסו רגע לדמיין את עצמכם בתור הקורא: באיזה מצב יהיה לכם יותר קל לבחור מה לקרוא? אצל כותב שיש לו רק ספר אחד שאתם מתעניינים בו, או אצל כותב שיש לו הרבה ספרים שמעניינים אתכם?

כדאי לנו לזכור שלא לכל הקוראים יש המון זמן, וחלק יאלצו לבחור ספר אחד להתמקד בו בזמן הקריאה שלהם, ככה שהם לא מעוניינים לחשוב יותר מדי על הבחירה עצמה אם הם יכולים להתמקד במשהו אחד. זו חשיבה פסיכולוגית שהוכיחה את עצמה גם בניסויים כאלה ואחרים, ככה שאני מאמינה שכדאי להתחשב בה גם כשמחליטים לפרסם משהו בווטפאד.

תקפידו על עמוד מסודר (עד כמה שאפשר) – הדבר הראשון שאנשים רואים הוא איך הדברים נראים בעיניהם ולא מה נמצא בהם. לכן כדאי לסדר את העמוד שלכם עד כמה שאפשר. זה מתייחס לביו, לתמונת הפרופיל, לרקע ואפילו לספרים שלכם. למשל, בביו שלכם כדאי לכם לכתוב דברים שיעניינו את הקוראים שלכם אבל לא יחשפו יותר מדי על עצמכם (כי אינטרנט זה מקום מסוכן ועדיף לכתוב רק את מה שנחוץ לדעת, שלא כולל עיר מגורים או שם אמיתי מלא) – גיל, ז'אנרים מועדפים, פאנדומים מועדפים, מה אתם אוהבים לכתוב/לקרוא, וכדומה. יש כאלה שאפילו מסדרים את הביו עם ציטוטים, קווים מפרידים ואפילו אותיות מיוחדות. ההמלצה שלי, אמנם, היא לא להגזים עם העיצוב של הביו, כי יש פעמים בהן זה עלול להיות מסודר מדי עד כדי כך שהוא ירגיש מסורבל. אני לא יכולה להגיד מה כדאי לשים בביו במדויק, אלא רק לומר שתכתבו את מה שאתם מרגישים שכדאי לכתוב.

כשאתם מסדרים את הספרים שלכם, כדאי להתייחס לשני הדברים הבאים – כריכה ותקציר (שם זה פחות רלוונטי. בדרך כלל מומלץ פשוט לרשום את השם של הסיפור בלי יותר מדי תוספות אלא אם כן זה חשוב כמו "פאנפיק על ___" בסוגריים). מומלץ שהכריכות שאתם בוחרים לספרים שלכם יהיו מעוצבות (מינימום שם הספר ושם הכותב), כדי שיהיו יותר מותאמות לספר. אתם גם יכולים לבדוק מעצבים/מעצבות בווטפאד שיוכלו להכין לכם כריכות מותאמות לספרים שלכם. עכשיו, אחרי העדכון החדש של הווטפאד, הכריכות משמעותיות הרבה יותר מבעבר כי הן מה שהקורא רואה ראשון כשהוא נחכנס לדף החיפוש, לכן חשוב לא לזלזל בחלק הזה ולהקפיד עליו. בשביל התקציר שלכם, כדאי לכתוב מקסימום תקציר ולא להוסיף יותר מדי דברים נוספים אם זה לא נחוץ. שמתי לב שיש כמה תקצירים שהם ניסוח דומה ל"סיפור על ___ לא יודע/ת מה יקרה הלאה", וזה פחות מומלץ. אם אתם כותבים סיפור ואתם מעוניינים בקוראים שיעקבו אחריו, מומלץ לכתוב תקציר הגון. אם אתם מעוניינים, אתם גם יכולים להוסיף אזהרות לגבי התוכן (אם זה רלוונטי) ואם הסיפור מתעדכן או שסיימתם לעדכן אותו.

הסידור של העמוד חשוב כי הוא מה שהקוראים שלכם רואים קודם כל. אם הוא לא יהיה מסודר, זה עלול להיראות פחות טוב בעיניי הקוראים.

תשתדלו גם כן לבחור לעצמכם כינוי שלא קל לשכוח. כינויים מסורבלים שיש בהם הרבה מספרים או סימני פיסוק כאלה ואחרים עלולים לגרום לקוראים שלכם להתאמץ יותר ולזכור איך קוראים לכם באתר. מומלץ לנסות לבחור איזשהו כינוי שיש בו לפחות שני שמות, שאין בו מספרים ושיש בו מקסימום סימן פיסוק אחד. ככה, למשל, הכינוי BillyThrown (זרקתי שם) או Billy_Thrown יהיה יותר קליט (וקל לתיוג) מאשר Billy573839 או Billy_43_T.

תשתמשו בתגיות - לא מזמן ווטפאד עבר משימוש בקטגוריות לשימוש בתגיות, מה שעוזר יותר למשתמשים למצוא ספרים עם התיוגים שהם מחפשים. בעזרת זה, גם אנחנו, הכותבים, יכולים להגיע לקהל יותר רחב. כאשר אתם משתמשים בתגיות, צריך לזכור דבר חשוב מאוד: אל תשתמשו בתגיות שסביר להניח שלא יחפשו (למשל: יופי, שלווה, עיניים ירוקות, לילה, אור וכדומה). במקום זאת, עדיף שתשתמשו בתגיות של דברים פיזיים או נושאים כלשהם שנמצאים בסיפור ורוב הסיכויים שיחפשו אותם (למשל: רומנטיקה, קייטנה, ערפדים, אפליקציה, כלא, שוטרים, פשע, אלימות, מלחמה, דעה, קומדיה, אגדות, מלאכים, פאנפיק וכדומה). מומלץ שלא להשתמש בתגיות שלא קשורות לסיפור או להשתמש בהרבה תגיות פחות משומשות כי יש הגבלב לתגיות שאפשר להוסיף לסיפור. בנוסף, מומלץ לרשום תגיות של כמה מילים ללא רווח אחרת כל מילה תהיה תיוג אחר. התגיות יעזרו לכם לפרסם יותר את הסיפור שלכם בתוצאות החיפוש.

תפרסמו את עצמכם (אבל בחוכמה וביושר) – הדרך הטובה ביותר למצוא קוראים היא לפרסם את עצמכם. מי שלא מכיר אתכם, לא יקרא את מה שכתבתם. בדרך כלל, כותבים נוהגים לעשות את זה בבקשות על הקיר של כל מיני משתמשים. אישית, אני מרגישה לא נעים לכתוב בקשות קריאה אצל אנשים אחרים, לכן אני לא עושה את זה אלא אם כן אני ממש רוצה שיקראו את הסיפור שלי XD אבל, כמו בכל דבר, גם בבקשות קריאה על הקיר צריך לדעת מה לעשות.

קודם כל, מומלץ שלא לכתוב הודעה מודבקת שחסר בה איזושהי פנייה אישית. בקשות כמו "אשמח אם תקרא/י את הסיפור שלי" עם קישור לסיפור, זה פחות מומלץ כי זה מראה כאילו אכפת לכם יותר מהצפיות ומהפרסום מאשר מבאמת לבקש בצורה "נאותה", אם אפשר לקרוא לזה ככה. במקום להשליך על קוראים בקשה יבשה, תנסו להוסיף לשם דברים. למשל, "לא מזמן פרסמתי סיפור חדש", "שמתי לב שאת/ה מתעניין/ת ב___ (הסגנון של הסיפור שלכם), ובדיוק התחלתי לכתוב סיפור ____", "היי, מה קורה?", "בוקר/צהריים/ערב טוב", "המשך יום נעים", "תודה מראש", "אשמח לשמוע את דעתך" וכדומה. כל אלה הם קצת יותר אישיים ומראים שאכפת לכם ממי שנמצא מאחורי אותה צפייה/הצבעה/תגובה. כמובן שאתם לא חייבים להוסיף את המשפטים האלה במדויק, אבל עדיף שלא להשליך עליהם כמעט דרישה לקריאה. וכמובן, לא להוסיף דברים כמו "בטוח שתאהב/י", "לא תתחרט/י" וכדומה, כי אז זה גורם לקורא להרגיש שאתם מחליטים מה הוא יחשוב ולא באמת אכפת לכם מהדעה שלו, וזה רק מוריד מהרצון לקרוא את הסיפור שלכם.

חשוב מאוד! אף פעם אף פעם אף פעם אל תכתבו בקשות קריאה בתגובות של ספרים של אנשים אחרים! זה לא רק לא מכבד, מנצל את העבודה הקשה שהכותב עשה בשביל להרוויח את הקוראים שלו ואת ההשקעה שלו בסיפור, זה גם נחשב כספאם וזה אסור על פי החוקים של ווטפאד.

מומלץ: לפני שאתם מפרסמים בקשת קריאה בעמוד של מישהו, שימו לב אם הם רשמו בביו שהם מקבלים בקשות קריאה. יש משתמשים שלא מעוניינים לקבל בקשות קריאה ורושמים את זה בביו כדי שידעו, ואם אתם מפרסמים אצל מישהו שביקש במפורש לא לפרסם בקשת קריאה בפרופיל שלו, זה לא רק לא מכבד וגס רוח, הוא גם כנראה ימחק את ההודעה במקרה הטוב או יתעצבן ויגיב לכם במקרה הרע. בנוסף לזה, מומלץ לבדוק את רשימות הקריאה של הקוראים ולראות אם מה שהם מתעניינים בו הוא מה שאתם כותבים. זה יהיה קצת מיותר לפרסם סיפור רומנטיקה למי שמתעניין רק בספרי פנטזיה.

תנצלו את המיומנויות שלכם – לכל אחד יש מיומנויות שונות שלא כוללות כתיבה, ובחלקן אתם יכולים להשתמש. למשל, אני מעצבת בפוטושופ כתחביב ויש לי די הרבה ניסיון בכתיבה של סיפורים, לכן יש לי ספרי כריכות (אחד לתיק העבודות שלי ואחד בשביל שאחרים יוכלו לבקש) וספר טיפים לכתיבה. בנוסף לזה, יש לי גם ספר סיקורים (שזה סגנון אחר של ביקורות) לספרים במשתמש אחר שבו אני עוזרת לכותבים שרוצים להשתפר עם סיקור לספר שלהם. אם יש לכם מיומנויות אחרות שיכולות לתרום גם לאחרים, אתם יכולים לנסות למצוא את הדרך לשלב אותה בעמוד שלכם בווטפאד.

אבל, שימו לב! אם המיומנויות שלכם לא ממש מתאימה לווטפאד או שיש לה קהל יעד מאוד ספציפי שכנראה לא ממש נמצא באתר, עדיף לא לנסות לפתוח ספר בשבילו, כי זה עלול להוציא מכם זמן ואנרגיה מבלי להחזיר דבר בתמורה. אם המיומנויות שלכם יכולות לעזור לכותבים וקוראים (ואפילו לא מיומנויות, גם רעיונות טובים שיכולים לעזור למי שנמצא כאן), אתם יותר ממוזמנים לנסות להביא אותם לפני השטח.

מהניסיון שלי, ספר הכריכות הראשון שלי הביא לי הרבה עוקבים חדשים. הוא גם עזר לפרסום שלי בגלל שקיבלתי קרדיט על העבודה, וגם הביא עוד אנשים שמתעניינים בזה שאעצב להם כריכות (וגם לא הרגשתי לא נעים בלפרסם את הספר הזה אצל אחרים XD).

אבל, שימו לב! (שני) אל תפתחו ספר של טיפים או כריכות או כל ספר עזר אחר אם אתם לא באמת מבינים בזה או עושים את זה רק בגלל שזה טרנד/פופולרי/מביא עוקבים. ראיתי כמה וכמה פעמים שאנשים שלא באמת מבינים או מתעניינים באמת בסוגי הספרים האלה פותחים אחד בשביל להצליח כמו אלה שכן יש להם ניסיון בזה, ואז זה גם לא מציג אותם באור חיובי, הם גם מבזבזים את האנרגיה שלהם, ולפעמים הם עלולים לגלוש להעתקה (וקרה לי שהודו שהעתיקו ממני את אחד הספרים האלה בכוונה לקבל עוד קוראים, אז אני אומרת את זה מניסיון XP).

תפתחו את הספרים האלה אם יש לכם מה לתת ואם אתם באמת מתעניינים בזה. זה בסדר גם לפתוח את הספר בשביל להתנסות יותר, אבל תשימו לב מה הכוונה שלכם כשאתם מחליטים לעשות את זה.

תהיו פעילים – יותר אנשים יעקבו אחריכם אם תהיו פעילים באופן קבוע, ויותר אנשים יכירו אתכם אם תיצרו איתם קשר. למשל, אם אתם אוהבים לקרוא, אתם יכולים להתחיל לקרוא ספרים שמעניינים אתכם ולהצביע להם. אם אתם יותר מתעניינים בספרים אקראיים, אתם יכולים לקרוא אותם ולהצביע להם. אם מישהו מגיב לכם, תשתדלו להגיב לו בחזרה אם יש לכם מה להגיב. אם יש משתמשים שמעניינים אתכם, תנסו לעקוב אחריהם. חלק אפילו יכולים לעקוב אחריכם בחזרה. אם אתם מתחילים לפרסם ספר כלשהו, תשתדלו לעדכן אותו בפרקי זמן קבועים (פעם ביום, פעם ביומיים, פעם בשבוע – לספרים אקראיים – או פעם בשבוע, פעם בשבועיים או פעם בחודש – בספרים שלוקח לכם יותר זמן לעבוד עליהם). כמובן, לא כולם יכולים לעדכן בצורה אחידה בגלל סיבות שונות, אבל עדיף להשתדל לעשות את זה כדי שהקוראים שלכם ידעו שיש למה לצפות והם לא תלויים באוויר. העדכונים שלכם גם צריכים להיות מותאמים לחיים שלכם מחוץ לווטפאד. אם אתם לא מסוגלים לעדכן פעם בשבוע, אל תעדכנו פעם בשבוע. נסו לעדכן פעם בשבועיים. אם אתם יכולים לעדכן כל יומיים, תעדכנו כל יומיים. אבל שימו לב שאתם גם נותנים מרווח נשימה לקוראים שלא הספיקו להשלים את הפרסום הקודם שלכם. עדיף לפרסם במרווח כזה שייתן לקוראים שפספסו עדכון להשלים אותו אבל שלא יגרום לאלה שכבר קראו יותר מדי זמן לחכות. יש כאלה שמשתמשים במטרות שהקוראים צריכים לעמוד בהם בשביל לדעת מתי לפרסם את העדכון הבא. זו גם אפשרות בשבילכם אם אתם לא יודעים איך כדאי לעדכן. (אבל חשוב לי לומר, עדיף שלא להשתמש במטרות רק בשביל לקבל עוד צפיות, הצבעות ותגובות אלא בשביל שזה יעזור לכם למקד את הפרסום שלכם. אם המטרות נועדו רק בשביל להשיג עוד הצבעות ותגובות, תחשבו רגע למה אתם כותבים את הסיפור הזה מלכתחילה).

אם יש סיבה שגורמת לכם להתעכב עם העדכון הצפוי, עדיף להודיע על כך לקוראים כדי שידעו שיש לכם כוונה לעדכן בקרוב אבל מסיבות כלשהן זה לא יקרה בזמן הרגיל. תראו לקוראים שאתם נוכחים ושאתם יודעים שהם מצפים לעדכון.

אבל, שימו לב! מומלץ לפעמים לתת לעוקבים שלכם לנוח. יותר מדי פעילות היא גם כן לא ממש טובה. יש עוקבים שלא יהיה להם אכפת, אבל יש כאלה שיותר מדי התראות מכם עלולות להעמיס עליהם עד שהם יחליטו להפסיק לעקוב אחריכם. מומלץ לשמור על הפעילות מתונה, לא יותר מדי ולא מעט מדי.

שימו לב שברוב הפעמים אם אין לכם קוראים, זה בגלל שלא כולם מכירים אתכם ואת מה שאתם כותבים. בזכות הפעילות שלכם והתקשורת שלכם עם אנשים אחרים, כך תזכו ליותר הכרה.

תהיו נחמדים (עד כמה שאפשר) – לא כולנו יכולים להיות נחמדים כל הזמן, נכון. לכעוס זה לגיטימי לגמרי ולפעמים יש לנו את כל הזכויות לכעוס על משהו או על מישהו. אבל אם אתם כועסים, תנסו שלא להשתגע עם זה. אם יש משהו שלא מוצא חן בעיניכם, תשתדלו שלא להתפרץ בכל הכוח בגלל זה. התנהגות לא נעימה לא תוביל לשום מקום טוב, והיא עלולה להרוס לכם את התוכניות אם אתם מעוניינים להיות יותר מצליחים בווטפאד. אל תקללו או תפגעו במכוון במישהו שלא ניסה לפגוע בכם. אם מישהו פוגע בכם במכוון, יש לכם כל זכות שבעולם לחסום אותו (בזכות העדכון בווטפאד, ברוב המכשירים הוא אפילו לא יוכל לראות את הפרופיל שלכם, ולהיפך). אם מישהו מתנהג אליכם בגסות, נסו לכתוב לו בצורה נאותה ומנומסת עד כמה שאפשר. נסו להסביר לו את הצד שלכם. אם מישהו מציק לכם בכוונה, אתם אפילו לא חייבים להגיב. אתם יכולים פשוט למחוק את התגובה שלו. תזכרו שלא כל האנשים באינטרנט באים עם אותה כוונה כמוכם. יש כאלה שמשתמשים באינטרנט בשביל לעשות רע או בשביל לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר בכך שהם מורידים אחרים, ואין שום סיבה שאתם תעזרו להם בזה.

אם מישהו מעצבן אתכם, אל תשמיצו אותו בפומבי. תתעלמו. כשמישהו במכוון מנסה להרגיז אתכם, הוא יקבל את מה שהוא רוצה אם תגיבו לו. אל תתנו לו את זה. אם מישהו לא יודע איך להגיב כראוי והכוונה שלו לא הייתה רעה, נסו להסביר לו איך זה נשמע. אל תתנפלו על אנשים ישר כי זה פשוט לא ייתן לכם כלום. בהרבה מקרים אנשים ממהרים להגיב כשהם לא יודעים את כל הסיפור וזה עלול ליצור הרבה מצבים לא נעימים שיגרמו לחוויה שלכם בווטפאד להיות פחות נעימה.

אם אתם לא רוצים להיות נחמדים, לפחות תשתדלו להתנסח בצורה הולמת. אם זו לא אפשרות, אז עדיף לא להגיב בכלל. הרי כמעט כל מי שנמצא כאן לא בא בשביל לריב. זו לא המטרה שלכם כאן ולכן אין טעם שתנצלו את האנרגיות שלכם על זה. אם מישהו מעצבן אתכם, קחו רגע לפני שאתם מחליטים להגיב. תחשבו אם כדאי לכם להגיב, אם שעדיף פשוט להתעלם מזה. זה קשה לפעמים, כי אנחנו תמיד רוצים להראות שאנחנו הצד הצודק, אבל יש מקרים שבהם אין בכלל טעם להוכיח מי צודק ומי לא.

תשקיעו בפרויקטים עד הסוף – העצה הזאת היא מאוד טריקית, כי לא תמיד אנחנו מסוגלים לעשות אותה. בין אם זה מסיבה נפשית או פיזית, לפעמים אנחנו נקלעים למחסום כלשהו שמונע מאיתנו להמשיך ולסיים את הסיפור/הפרויקט שאנחנו עובדים עליו. במקרה הזה אני קודם כל מציעה לדעת מה אתם רוצים לכתוב ומה מעניין אתכם, ככה שגם ברגעים פחות טובים לכם מבחינת כתיבה, עדיין תוכלו להתקדם בצורה טובה. למשל, אם אתם כותבים סיפור שלא נמצא בז'אנר שלכם או שסגנון הכתיבה שלו הוא לא סגנון הכתיבה שנוח בשבילכם, יהיה לכם הרבה יותר קל לוותר עליו. סיבה נוספת לפרישה מפרויקטים היא חוסר עניין מצד הקהל, שזה דבר ברור מאליו ברגע שמפרסמים באינטרנט. במקרה הזה אני ממליצה לנסות לפרסם את הסיפור אחרי שהעליתם אותו לאתר. זה יעזור לכם למצוא קוראים שיתעניינו בו וככה יוכלו לתת לכם עוד מוטיבציה.

דרך נוספת להישאר מפוקסים על פרויקטים היא לתת לעצמכם דדליין מסוים. הרבה כותבים עושים את זה בעזרת מטרות שהם מציבים לקוראים שלהם (כמות הצבעות לפרק, כמות תגובות לפרק, כמות צפיות לפרק) שעוזרים להם לדעת מתי לפרסם את הפרק הבא. חלק מהכותבים עושים את זה בשביל להשיג יותר קריאות (כמו שכתבתי גם קודם. ולדעתי, זה שימוש לא נכון ברעיון הזה, כי קריאות זה לא הכל בכתיבה), אבל חלק מצליחים להשתמש בזה כדי לסדר את קצב הכתיבה שלהם. אני, למשל, משתמשת בשיטה הזאת בספר הזה. כל פעם שלספר כולו נוספות עוד 500 צפיות אני מעלה חלק נוסף (ככה שאחרי אלף צפיות נוספות לספר יש שני חלקים חדשים). זה עוזר לי למקד את תאריכי הפרסום שלי ומונע ממני להיות בלחץ כי אני צריכה להספיק.

שיטה נוספת (שגם אותה אני עושה בספר הזה יחד עם הספרים האחרים שלי) היא לכתוב כמה פרקים מראש לפני הפרסום. השיטה הזאת גם עוזרת להבין לאן הסיפור הולך וגם עוזרת לתקן טעויות שהיו לנו בהתחלה והשתנו עם המשך הכתיבה שלנו. בנוסף לזה, השיטה הזאת מצליחה להוריד קצת מהלחץ של הפרסום אם אנחנו רואים שאנחנו עמוסים ואין לנו אפשרות להמשיך לכתוב עד לדדליין שהצבנו לעצמנו/שהצבנו לקוראים.

לפני שאתם פותחים פרויקט או מתחילים סיפור חדש, נסו קודם כל לחשוב האם תצליחו להשקיע בו. השקעה תלויה במוטיבציה, זמן וזיקה לרעיון שיש לכם. למשל, יש לי כמה וכמה רעיונות לסיפורי רומנטיקה או פשע, אבל אני לא ממהרת לכתוב אותם או לפרסם אותם עכשיו כי אני יודעת שהם ידרשו ממני הרבה עבודה תקדימית ו/או ייקחו לי הרבה זמן לכתוב כי אלה לא הסגנונות שאני מתחברת אליהם בכתיבה שלי. לעומת זאת, את הספר הזה יותר קל לי לעדכן בדדליין שקבעתי לעצמי כי הוא גם נותן לי מספיק זמן לכתוב עד שהוא יגיע והנושא של הפרויקט הזה מעניין אותי ואני מסוגלת להשקיע בו מתי שאני יכולה מבלי שהוא יתקע (כן הייתה תקופה שהוא נתקע, אבל עכשיו אני שמחה לומר שהוא פועל כמו שצריך). שמתי לב להרבה פעמים בהן כותבים פותחים פרויקטים או סיפורים כי יש להם ציפייה גדולה מהם – אם מעצמם או מהקוראים שיהיו לספר – וברגע שזה לא קורה, יורדת להם המוטיבציה להמשיך והם מפסיקים לגמרי להשקיע בו. חלק מזה יכול גם לקרות אם משהו לא צפוי קרה שגרם לאותם כותבים להיתקע עם הפרויקט או לשכוח ממנו (במקרה הזה מומלץ להודיע על עיכוב לא צפוי והקפאה זמנית עד הודעה חדשה, ככה שהקוראים לפחות ידעו מה קורה). מניסיון, זה לא כיף לעקוב אחרי פרויקט שמעניין אותך ולחכות יותר מדי זמן עד עדכון חדש. אם מדובר בסיפור, זה אפילו עלול להיות יותר גרוע.

ברגע שאתם נוהגים לא לסיים פרויקטים/סיפורים, הקוראים שיעקבו אחריכם ישימו לב ויבינו שאין טעם להמשיך לעקוב אחריכם כי רוב הסיכויים שלא תעדכנו. זה לא משנה מה הסיבה לכך, כי הקורא לא יודע על הסיבות, הוא יודע רק על מה שקורה בגלל הסיבות האלה, וזה מה שגורם לו להחליט אם להמשיך לעקוב אחרי מה שאתם מפרסמים או לא.

הדרך הטובה ביותר לשמור על הפרויקט שלכם פעיל היא לאהוב את מה שאתם כותבים. זו המוטיבציה הכי גדולה שיכולה להיות, ועל זה דיברתי גם קודם.

זה לוקח זמן - סבלנות זה הכל כשמפרסמים דברים בכל פלטפורמה שהיא. לפעמים יקרה מצב שתעשו כל מה שאתם יכולים בשביל לקבל עוד הכרה וזה לא ממש יצליח. חשוב לזכור שדברים כאלה לוקחים זמן וההצלחה לא תגיע בין רגע, אבל ככל שתמשיכו להתמקד במה שאתם עושים, תראו שלאט לאט דברים יתקדמו. אם תשקיעו מספיק ותמשיכו לעבוד על מה שאתם עושים, ככה תוכלו לקבל יותר הכרה וקהל. אם תמשיכו להשקיע בסיפור שלכם ולעדכן אותו, ככה אנשים יקראו אותו יותר, ואם יקראו אותו יותר, ככה הסיכויים שהוא יהיה בהמלצות של משתמשים שונים גדולה יותר. אם משתמשים מצביעים ומגיבים לסיפור שלכם, יכול להיות שמשתמשים אחרים שעוקבים אחריהם יתעניינו גם, וככה זה יכול לצבור תאוצה. כל עוד תזכרו שצריך להיות סבלניים ולא תוותרו בגלל שלא נראה לכם שאתם מתקדמים לאנשהו, אתם תוכלו להגיע לאן שאתם רוצים.

-

אז אלה היו הטיפים שלי להצלחה בווטפאד. אני מקווה שהם עזרו לכם (: כמו שרשמתי בהתחלה, כל אלה הם לא חוקים שאסור להפר, אלה טיפים שלי שלדעתי טובים בשבילכם ככותבים. אתם מוזמנים לפעול לפיהם, לפי חלק מהם או בכלל לא להקשיב להם.

ולשאלת היום: האם יצא לכם לפעול לפי הטיפים האלה או שקרה שפעלתם הפוך מהטיפים האלה? מה לדעתכם נחשבת הצלחה בווטפאד? אתם שואפים להצלחה בווטפאד או שאתם כאן מסיבות אחרות? מה אתם חושבים על הטיפים? מסכימים או לא כל כך? מוזמנים לכתוב בתגובות!

אם יש לכם עוד שאלות בקשר לטיפים האלה, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות (: אם יש משהו שהייתם שמחים שאכתוב עליו, מוזמנים לכתוב גם כן.

אז עד הפעם הבאה~