•פרק 6•
ג׳וני נכנס לאחד החדרים ונפל על המיטה. הוא ישן באותו לילה בבית הגדול, עד שיוחלט איפה הוא ישן.
אבל הוא ידע שזה לא יקרה. זה לא היה יכול לקרות.
המילים של כירון עוד הדהדו בראשו. המילים היו יכולות להיות מקור לנחמה, אבל הן הפחידו את ג׳וני.
הוא החליט לוותר על הניסיון לישון. הוא רצה לצאת החוצה, לנשום אוויר צח, אבל כירון סיפר לו שמי שיצא החוצה יטרף על ידי הרפיות, חצי נשים חצי תרנגולות, אז הוא וויתר.
הוא חייב לצאת מהמקום הזה. הוא לא אמור להיות פה.
כן. זה מה שהוא יעשה. הוא יברח מפה, זה יהיה הדבר הכי טוב בשבילו.
מחר, דבר ראשון בבוקר, הוא יצא מפה.
אולי כדאי שגם אמה תבוא איתו? לא. היא רק תפריע לו עם כל השטויות שלה. אסור שהיא גם תבוא.
ג׳וני התהפך במיטה שלו. הוא צריך לישון. הוא עצם את העיניים שלו ונרדם לאחר כמה שניות.
•••
ג׳וני עמד ליד אחד הביתנים. הוא נשם עמוק ודפק על הדלת בהיסוס. אחד החניכים פתח את הדלת והסתכל עליו בבלבול.
״סליחה, אממ... יש מצב שאמה פה?״
---
אופס יצא לי ממש קצר הפעם סליחה.