את המ-" הוא התחיל להגיד אבל אריאל צעק שוב והענק אוטמטית הסתכל עליו ושמט אותי לאוויר. קייטי צרחה בבהלה, אבל למזלי ידעתי כבר לעוף והתרוממתי במהירות ועשיתי רעם ליצירת הרושם. חייכתי לעצמי והענק הסתובב בחזרה אליי ונרתע לאחור כשגילה שאני בריאה ושלמה, מחזיקה את סופי החרב שנצצה בגאווה מולו. "תיזהר," הזהרתי אותו כשהוא עמד להחליק למים. קייטי וליאון בינתיים רצו לנסות לשחרר את אריאל. הענק הרחיק אותם ממנה, אבל אני מיד שלחתי עליו שגרם לו להריח כמו משהו שרוף. "התעסקת עם בת קריוס הלא נכונה," אמרתי וקוויתי שאני מפחידה אותו בכך. עשיתי כמו שעושים בסרטים בקטעים כאלו. הוא הרים גבה, אבל הרגשתי שהוא מפחד ממני. הלב שלי דפק והסתרתי רעד בגוף של פחד. ליאון וקייטי כנראה נתקלו במחסום בלתי נראה שהענק עשה כי הם ניסו ללכת לאריאל אבל לא הצליחו וזה נראה שהם שוחים חתירה במקום. צחקתי מהמראה והענק נהיה כועס. "בת קריוס. את-" התחיל להגיד אבל השתקתי אותו בעוד ברק לגבות. "מראה חדש," אמרתי בתמימות והוא נהם ותקף אותי, אבל עפתי למאחוריו. הוא הסתובב ואני עפתי שוב קדימה כמו יתוש. צחקתי לפחות עד שהוא תפס אותי שוב. נלחצתי בתוך האצבעות שלו וגם נפשית. "בת קריוס הקטנה, את לא תראי אותם יותר" הוא נהם ומעך אותי. התחלתי להילחץ באמת, פיזית ונפשית. המשחק נגמר. אלא שאז הגיעו עננים לשמיים, ושמעתי רעם שלא אני עשיתי. הסתכלתי על קייטי בת זאוס למטה בעיניים מעורפלות מדמעות פחד, וגם היא נראתה המומה אבל גם לא זימנה את העננים. התבלבלתי. להפתעתי גם הענק התבלבל ושחרר אותי בלי לשים לב. התנשפתי לרגע ומיד חזרתי לעצמי. באוויר אני מרגישה תמיד הכי טוב. "אני בת קריוס. אתה ענק. ואף אחד לא מתעסק עם החברים שלי," אמרתי בכעס, שלחתי אליו רוח חזקה עם סופי והוא עף אחורה. ככה עשיתי שוב ושוב בעזרת זאוס שנלחם לצידינו. קייטי עזרה לי מלמטה ברגע שהיא הבינה מה קורה, ולאט לאט הענק הפך לאבק כחול והתפוגג לטרטרוס. 

התנשפתיונחתתי לאט לאט, וכשהגעתי למטה קרסתי על ארבע מעייפות. קייטי רצה אליי וחיבקהאותי. "זה. היה. אדיר!!!!" היא צעקה לי באוזן והסמקתי וליאון הנהןבהסכמה. התנתקנו והסתכלתי על אריאל. "מה קורה איתו?" שאלתי והתקרבתי.מיד נתקלתי בקיר בלתי נראה ושפשפתי את הראש. קייטי עשתה פרצוף עצוב. "לא הצלחנו להתקדם," אמרה בעצב וליאון הנהן והשפיל את המבט. קימטתי את המצח.'זאוס, אפשר קצת עזרה?' שאלתי את מלך האלים והוא החזיק לי ביד וכיוון אותי. שברתי את המחסום ומיד רצתי לשחרר את בת אפולו עם סופי מהחבלים הקסומים ומהמחסום פה. הואבכה כשהוא השתחרר לכתף שלי וקייטי וליאון חייכו בהקלה ואני טפחתי לאריאל על הגב. הלב שלי דפק בתשישות ועמדתי לקרוס כל רגע, אבל לראשונה זה כמה ימים הייתי מאושרת. נתתי יד לאריאל ורצנו לספינה בכל המהירות. היא נשארה באותו מקום ואיך שהתקרבנו אליה הסולם הקסום ירד. טיפסנו ועזרתי לצוות לואיזה לעלות. נתתי לאריאל בננה והוא הסתכל עליי בתודה ומיד אכל. הצבע קצת חזר לפנים שלו, והוא שוב בכה וקייטי וליאון חיבקו אותו. כשהוא נרגע קצת הוא נשם עמוק. "דרך אגב... רציתי להגיד לכם משהו כשאחזור." ליאון וקייטי התנתקו ממנו והסתכלנו עליו בשאלה. "החלטתי לשנות את שמי. תקראו לי מעכשיו...ריין." הספינה חזרה לשוט.