אני צריכה חוות דעת על משהו ארוך מאוד.

מחר אני הולכת לעבודה של אמא שלי (היא מורה לעברית וספרות) כדיי להעביר לילדים שיעור קצר על טיפים בכתיבה כיוון שיש להם מטלת כתיבה (אני מפסידה בית ספר בזכות זה! ועוד עם אישור! ולא בגלל מחלה! ועוד מסיימת הרבה יותר מוקדם ממה שאני בדרך כלל מסיימת ביום הזה! ווהו!!!😃). אמא שלי ביקשה שאעשה את זה כיוון שהיא יודעת שאני כותבת. (אמרתי לה כמה פעמים שאני לא חושבת שיהיה לי הרבה מה לתת ואפילו התנגדתי אבל היא ממש ביקשה ומי אני שאומר ללהפסיד יום לימודים עם אישור לא?😏) אז הכנתי קובץ בוורד ואשמח אם תיתנו לי חוות דעת! הייתי חייבת להכין קובץ כי אם הייתי מכינה רק נקודות ציון חשובות בלי לעשות משהו מדוייק הייתי נשמעת ככה:

כי.. אממ... בכתיבת סיפור צריך... אממ... אהה... להקפיד על...

וכו'.

אין לי פחד קהל או גמגום אני לא מפחדת לעמוד מול קהל גדול להקריא טקסט בקול חזק ויציב אבל אם אין לי משהו מוכן המוח שלי נסתם והחשיבה שלי הופכת להרבה יותר איטית. זה לא פחד קהל זה רק המוח הסתום שלי. כמו שאמרתי אין לי בעייה להופיע מול מאות אנשים כול עוד יש לי טקסט מוכן. אפילו עשיתי את זה פעם (הופעתי מול מאות אנשים) ולא התמהמתי אפילו פעם אחת.

אז אני ממש אשמח אם תיתנו לי חוות דעת על זה! אני צריכה את זה למחר ככה שאני לחוצה וזה ממש חשוב לי! זאת לא פעם ראשונה שאני אהיה בבית ספר שלה כבר יצא לי להיות שם כמה פעמים ולהעביר שיעורים בנושאים  אחרים אבל לפחות היה לי יותר זמן להתכונן. עכשיו דחיתי את זה כול הזמן עד היום ועכשיו אז אשמח אם תיתנו לי חוות דעת!

זה ממש חשוב לי זה ייתן לי הרגשה של כותבת אמיתית ואני לא רוצה לפשל בזה אז בבקשה תעזרו לי ותיתנו לי חוות דעת!

מזהירה מראש זה ארוך:

10 טיפים לכתיבה מאת ******:

1: לפניי שאתם כותבים סיפור, אתם צריכים לדמיין את הדמויות והעלילה בדימיונכם. דבר זה מאוד תורם לעלילת הסיפור. לפניי כול קטע שאני כותבת אני מדמיינת בעיניי רוחי את הקטע. בראש שלי יש לי תמונה של הדמויות, והאופי שלהם. לפני כול קטע שאני מוסיפה לסיפור אני שואלת את עצמי: האם הקטע הזה באמת מתאים להתנהגות של הדמות? או שאולי הוא בעצם מתאים יותר לדמות אחרת? או שהוא בעצם כלל לא מתאים לסיפור? אני מנסה להתאים קטעים לכול דמות לפי האופי שלהן איך שאני מדמיינת אותו. אני לא אתן להרפתקן חסר המעצורים להיות דמות אחראית שתמנע משאר הדמויות לעשות מעשה מטופש, אבל לעומת זאת אולי החנון הרציני והשקט שמשקיע בלימודים יוכל להיות הדמות האחראית, וכו'.

2: תהיו יצירתיים. אל תעשו סתם עוד סיפור של בחור רע שמתאהב בנערה טובה או כול קלישאה אחרת. הנושא הזה כבר חרוש. תהיו יצירתיים ברעיונות שלכם לסיפור. כתיבה דורשת דמיון מפותח מאוד. על מנת להיות יצירתי אתה צריך לחשוב מחוץ לקופסא לסבך את העניינים כמה שיותר (וכמובן שגם לפתור אותם בסוף) כול אלה מוסיפים הרבה דרמה וככול שיש יותר דרמה כך לפי דעתי גם הסיפור יותר טוב.

3: נכון שאמרתי שצריך להיות יותר יצירתיים, אבל גם אפשר לקחת רעיון סיפור קיים שפחות מוכר ולשנות אותו. לדוגמא, אתם יכולים לשאול את ההורים שלכם איך הם הכירו, ואז לשנות חלק מהסיפור ככה שהוא יהיה מקורי שלכם אבל עדיין יהיה מבוסס על סיפור אחר קיים. דוגמא שאפשר לתת זה כול הגרסאות מחדש של אגדות ישנות- זה עדיין מבוסס על האגדות הישנות אבל כול הפרטים שבפנים השתנו.

4: סיפור טוב יכול להתבסס על ז'אנר עיקרי אחד, אבל הוא מכיל קצת מכול הז'אנרים. למשל בסרט אקשן. אומנם הז'אנר העיקרי של הסרט הוא אקשן, אבל סרט אקשן טוב מכיל גם קומדיה, דרמה, רומנטיקה, ואולי אפילו גם מדע בידיוני וכו'. לדוגמא כמו סרטי הגברים בשחור. הם מכילים הרבה אקשן אבל מערבבים גם מדע בידיוני, קומדיה, דרמה, ואף רומנטיקה ועוד. שום סרט או ספר טוב לא מכיל רק ז'אנר אחד. אפשר להתבסס על ז'אנר עיקרי אחד, אבל סיפור טוב ומעניין צריך להכיל קצת מכול הז'אנרים.

5: הספר צריך להכיל סיפור רקע. כמה שיותר מפורט יותר טוב. כמו לדוגמא בסרט אקשן- יש את הרעים ויש את הטובים. אבל זה לא יכול להיות רק זה. אתם צריכים סיבה למה הרעים שונאים את הטובים. איך הרעים נהפכו לרעים בכלל, מאיפה באו הטובים, מה סיפור הרקע של הטובים, וכדומה. כמה שיורדים יותר לפרטים יותר טוב כיוון שהוא מעניק לסיפור נופח מציאותי יותר. אבל צריך להיזהר לא לרדת יותר מידיי לפרטים אחרת זה יהיה חופר ואף אחד לא ירצה לקרוא סיפור חופר ומשעמם.

6: אתם יכולים לשאוב השראה מהסביבה. קרה לי הרבה פעמים שמישהו אמר משהו וחשבתי לעצמי- וואו זה ממש יכול להתאים לספר שלי! ומיהרתי ללכת לכתוב את זה כדיי שלא אשכח. ההשראה נמצאת בכול מקום אתם רק צריכים למצוא אותה. אל תנסו בכוח לשלב קטעים משיחות בסיפור רק עם זה בה לכם טבעי.

7: אתם יכולים לשלב קטעים מהחיים האמיתיים שפעם קרו לכם בתוך הסיפור. לדוגמא אני שילבתי את הבעיות שלי עם אחי בתוך הסיפור בתור בעיות בין זוג אחים של אח ואחות שם, את המקרה שפעם התחילה לפתע לכאוב לי הרגל עד שחשבתי שנקעתי אותה בחוג סיף, ודברים כגון אלה. אתם יכולים גם לשנות אותם מעט: לדוגמא שהדמות נקעה את הרגל בדיוק לפניי התחרות הגדולה שתקבע את המשך הקריירה שלה, ככה שזה לא יהיה בדיוק אותו דבר אבל עדיין מבוסס על כול רעיון.

8: אתם יכולים לשלב גם קטעים מעצמיכם בסיפור בתוך הדמויות. אני לדוגמא יצרתי דמות אחת שאוהבת סיף וכתיבה כמוני, ודמות אחרת ששונאת ספורט כמוני, דמות אחרת שאוהבת אבטיח כמוני וכו'. כול מיני פרטים קטנים כאלה ולא חשובים. זה לא חובה או דבר חשוב במיוחד אבל זאת תוספת נחמדה לפי דעתי.

9: אתם יכולים להיעזר במוזיקה כדיי לסייע בהעברת המסר של הסצנה. לפעמים מוזיקה יכולה להעביר מסר הרבה יותר ממילים. הרבה פעמים קרה לי ששמעתי שיר וחשבתי- "וואו השיר הזה ממש יכול להתאים לסצנה הזאת והזאת" וכו'. שיר לפעמים יכול להעביר לקוראים מסר יותר טוב ממילים, לכן בהרבה סרטים משלבים שירים להעברת מסרים ורגשות מסויימים. השירים עוזרים לקורא להבין את המסר טוב יותר ומשפרים את הסיפור. אתם יכולים לשלב את השיר בתור חלק מהספר או סתם בתור מוזיקת רקע.

10: תישארו תמיד בקרבת אמצעי כתיבה למקרה של השראה! אולי זה לא נראה חשוב במיוחד, אבל לא תאמינו כמה פעמים קרה לי שהיה לי רעיון חדש ומבריק לספר והייתי בטוחה שאזכור אותו אבל שכחתי אותו. בדרך הזאת איבדתי הרבה רעיונות טובים ומבריקים לספרים שאני כותבת. כול דבר יכול לתת השראה, בין עם זאת שיחה קטנה או סתם ככה דבר שעלה פתאום. אני טובעת ברעיונות. כדיי לא לקבל רעיונות להשראה אני צריכה לנעול את עצמי בחדר סגור מרופד חסר חפצים ואנשים בכללי. ואפילו זה לא יעזור. כול דבר קטן יכול לשמש כשהראה לסצנה. אל תנסו לפתח מכול דבר קטן בכוח רעיון אבל אם זה קורה, אתם חייבים שיהיה לכם אמצעי כתיבה על מנת שלא תשכחו! גם אם אתם בטוחים שיש לכם זיכרון טוב ושלא תשכחו תכתבו בכול זאת. עדיף לכתוב ולא להיעזר מאשר לא לכתוב ואחר כך להצטער.

__________________

לפי דעתכם הטיפים האלה טובים? והכתיבה נכונה? ממש אשמח לחוות דעת בנושא הזה!